היחידה לניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר פרסמה היום (ג') את הדו"ח לשנת 2020. הדו"ח מתריע כי החוב של מדינת ישראל זינק בשנת הקורונה ב-20% ועומד על 984 מיליארדי שקלים. בתוך כך, יחס החוב הציבורי לתוצר קפץ בשנת האחרונה מ-60% ל-72.4%. "עיקר ההסבר לגידול הנומינלי בחוב הממשלתי מקורו בגיוס נטו חיובי לאור צורכי המימון הגבוהים של הממשלה", צוין בדוח.
העלייה ביחס החוב תוצר בשנת 2020 קשורה כמובן קשר הדוק למשבר הקורונה. המדיניות הכלכלית שביקשה להתמודד עם המשבר, כגון דמי אבטלה, מענקים לעצמאים ולעסקים קטנים, מתן אשראי וערבויות מדינה, דחיית תשלומי מסים, מתן מענקים לכל אזרח ועוד, הובילה לגידול משמעותי בהוצאות הממשלה, לצד ירידה בהכנסות, וכתוצאה מכך צורכי המימון עלו משמעותית.
בדו"ח מציינים כי בעשור האחרון, טרם הקורונה, נרשמה מגמה עקבית של הורדת יחס החוב תוצר בישראל. "מדינת ישראל בלטה לחיוב בהשוואה עולמית בהקטנת יחס החוב לתוצר. המגמה העקבית להורדת יחס החוב לתוצר הינה תוצאה ישירה של מדיניות כלכלית אחראית לאורך שנים, אשר חיזקה את חוסנה הפיננסי של המדינה". הפעם האחרונה שבה יחס החוב תוצר הציבורי עבר את ה-70% הייתה ב-2010 (70.9%) ומאז הלך וירד ב-11%, עד לרמה של 60% בשנת 2019 (יחס חוב תוצר ממשלתי עמד על 58.5% באותה שנה).
עם זאת העלייה ביחס החוב תוצר, בעקבות משבר הקורונה, אינה חריגה ביחס למדינות אחרות ואף מתונה מההערכות המוקדמות, זאת, על פי הדו"ח, "בהשפעת נקודת הפתיחה הטובה של ישראל, ירידה נמוכה מהתחזיות המוקדמות בתוצר, אינפלציה שלילית וכן ייסוף משמעותי של השקל". בנוסף לכך, בדו"ח נכתב כי "הניהול המקצועי של החוב הממשלתי, המשלב אסטרטגיה ארוכת טווח והתאמות טווח קצר, תמכו ביכולת הממשלה להגדיל בצורה ניכרת את היקף גיוסי החוב ללא תוספת סיכון מהותית".
בישראל, יחס החוב הציבורי לתוצר עלה בעשור האחרון ב-1.5%, בהשוואה לזינוק של 48% בגוש. בסוף שנת 2020 בכל רחבי העולם נרשמה עלייה: בצרפת חלה עלייה של 63%, ביפן עלייה של 28.2%, בספרד 27.5%, באיטליה 27%, בקנדה -26%, בבריטניה 22.6%, בארה"ב 22.5% ובמדינות ה-G20 נרשמה עליה של 21.8%.
החשב הכללי החדש. יהלי רוטנברגצילום: גלעד ארצי
החשב הכללי, יהלי רוטנברג, כתב בהקדמתו לדו"ח: "במצב דברים זה נדרשה היחידה לניהול החוב הממשלתי לעמוד ביעדי גיוס שאפתניים של כ-265 מיליארד שקל - סכומים אשר מעולם לא גויסו על ידי החשב הכללי בשנה אחת, והם מהווים כ-230% מהיקף גיוס של שנה רגילה".
רוטנברג מתייחס לאתגרים שיעסיקו את אנשי האוצר ביציאה מהמשבר: "כראיה צופה פני עתיד, נדרש יהיה לבצע צעדים פיסקליים של התכנסות. קרוב לוודאי שצעדים אלו יידרשו הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, תוך מתן דגש לאישור תקציב המדינה ולהצמחת המשק. ישנה חשיבות רבה להקטנת הגירעון לאחר סיום המשבר חזרה למגמת הירידה העקבית והמתמשכת ביחס החוב לתוצר".