דו"ח ממשלתי מגלה: זה הרווח של רשתות השיווק מפערי התיווך

דוח הביניים של ועדת הבדיקה הממשלתית חושף כי למרות טענות החקלאים, יותר מ-60 אחוזים מהמחיר של הפירות והירקות נובע מהמקטע החקלאי ורק היתר מיוחס לרשתות השיווק, בדומה לשווקים רבים בעולם. במקביל, 4 רשתות שיווק שולטות ב-62% מהשוק

ישי אלמקייס, חדשות כיפה 14/03/22 17:01 יא באדר ב'

דו"ח ממשלתי מגלה: זה הרווח של רשתות השיווק מפערי התיווך
ירקניה, כמה כולם מרוויחים? אילוסטרציה, צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90

חמישה חודשים אחרי שהתחילה את עבודתה, הגישה היום (ב') הוועדה לבדיקת פערי התיווך לצרכן של הפירות והירקות את דוח הביניים לשרי הכלכלה, האוצר והחקלאות. ממסקנות הביניים עולה כי פערי התיווך בין החקלאי לרשתות השיווק הם לא גדולים ואף נורמלים יחסית לשאר השווקים בעולם. 

בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ד"ר רון מלכא וחברים בה מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עו"ד נעמה קאופמן-פס, הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר איליה כץ.

מהממצאים עולה כי כאשר הקמעונאי קונה את הסחורה ישירות מחקלאי, חלקו של המקטע החקלאי מהמחיר לצרכן של כלל הפירות והירקות הטריים בשנת 2020, היה בממוצע 64%, כשהיתרה של 36% מיוחסת למקטע הקמעונאי. 

בוועדה מציינים כי מדובר על פדיון בלבד ולא על הרווח הנקי שנשאר לחקלאי לאחר ההוצאות. כך גם לגבי הקמעונאי. המקטע החקלאי כולל, מעבר לעלויות הגידול, גם את עלויות העברת הפרי אל הסיטונאי או הקמעונאי, וכן את המיון, ההובלה, הסינון, השטיפה והאריזה. 

שדה ברוקולי בעמק יזרעאל, כמה רווח מגיע לחקלאים?

שדה ברוקולי בעמק יזרעאל, כמה רווח מגיע לחקלאים? צילום: Anat Hermony/Flash90

עוד עולה מהבדיקה, שכאשר סיטונאי מתווך בין קמעונאי לחקלאי, התרומה הממוצעת למחיר לצרכן של המקטע החקלאי יורדת ל-57%, המקטע הסיטונאי תורם למחיר לצרכן 18% בממוצע והמקטע הקמעונאי יורד ל-25%. 

למשל, על כל 10 שקלים ששילמו הצרכנים לקמעונאי עם מרכז לוגיסטי וללא תיווך, 6.4 שקלים הגיעו למקטע החקלאי וכ-3.6 שקלים שולמו למקטע הקמעונאי. במקרה ומדובר בקמעונאי ללא מרלו"ג, על כל עשרה שקלים ששולמו ב-2020, כ-5.7 שקלים שולמו למקטע החקלאי, כ-1.8 שקלים למקטע הסיטונאי ושני שקלים וחצי לקמעונאי. 

יחד עם זאת מציינים בוועדת הבדיקה כי נתוני הפדיון האמורים כאמור אינם מלמדים על רווחיות, שכן לכל חוליה בשרשרת האספקה תשומות ועלויות משלה. 

הרווח של רשתות השיווק בישראל דומה למצב בשאר המדינות

מההשוואה הבינלאומית שביצעה הוועדה, עולה ביחס לממצאים שצוינו, כי ישראל נמצאת "ברף הגבוה" מבחינת הנתח המיוחס למקטע החקלאי. עם זאת, חשוב לציין כי יש קושי מובנה בהשוואה זו, כיוון שבמדינות שונות החישובים מתבצעים בצורה שונה. לכל מדינה יש את המאפיינים הייחודיים לה המשפיעים על המחיר: שיעורי פחת, עלויות הובלה, אחסון, אריזה וקירור, שרשרת שיווק שונה, איכות הגידולים הנמכרת בשווקים, אקלים שונה וכיו.

הוועדה בדקה גם את רווחיות הסיטונאים והקמעונאים בתחום הפירות והירקות: מהניתוח עולה, כי שיעור הרווח הגולמי (הרווח לאחר קיזוז עלות הרכישה) הממוצע בשנת 2020 אצל הסיטונאים עמד על כ-25% ושיעור הרווח התפעולי (לאחר קיזוז הוצאות נוספות) עמד על כ-5%. 

מההשוואה הבינלאומית שנערכה לחברות קמעונאיות ציבוריות במדינות זרות עולה, כי הרווחיות הגולמית והתפעולית של קמעונאים בארץ, דומה בסך הכל לרווחיות של המקבילות שלהן בעולם. 

שלוש רשתות שיווק - מחזיקות 60% מהשוק

מבנה השוק הקמעונאי הוא כזה שבמסגרתו שלוש רשתות השיווק הגדולות שולטות בכ-54% מתוך הפעילות של רשתות השיווק בפירות וירקות וארבע הרשתות הגדולות שולטות ב-62%. 

הוועדה נחשפה לטענות חקלאים בדבר פרקטיקות מסחר כוחניות מצד הקמעונאים. בדומה, סיטונאים וקמעונאים העלו טענות דומות כנגד חקלאים גדולים אשר מחזיקים לטענתם בכוח עודף. 

הוועדה זיהתה מספר מאפיינים, מנגנונים ותהליכים בשרשרת התיווך כולה, העשויים להעיד, טרם בדיקתם לעומק במסגרת דוח הביניים, על כשלים תחרותיים, ושעל פניו ראוי לבחון בכדי ליעל ובכך להוזיל את המחיר לצרכן. הוועדה תבחן פרקטיקות אלה לעומק בהמשך עבודתה ותמליץ על צעדים לייעול השוק והגברת התחרות בהתאם.

"אנשי משרד האוצר עובדים עלינו בעיניים"

יקבל את מסקנות הדוח בהמשך. צילום: Olivier Fitoussi/Flash90

החוליות העיקריות בשוק הפירות והירקות בישראל הן חקלאים, סיטונאים וקמעונאים. לפי הערכות, בישראל ישנם אלפי משקים חקלאיים עוסקים בגידול פירות וירקות. משקים אלו ייצרו בשנת 2020 כ-3.2 מיליון טון של פירות וירקות. יחד עם זאת, היקף התוצרת של פירות וירקות בישראל דומה להיקפה בשנת 2000, בעוד שאוכלוסיית המדינה גדלה בכ-50% במהלך תקופה זו. 

אחוז ניכר מהפירות והירקות בישראל משווקים על ידי למעלה מ-20 רשתות שיווק גדולות. חלק מרשתות השיווק הגדולות מפעילות מרכזים לוגיסטיים עצמאיים (מרלו"גים) בעוד שרשתות שיווק אחרות מסתמכות על שירותיהם של סיטונאיים.

שווי הצריכה הכולל של פירות וירקות בישראל עמד נכון לשנת 2020 על 29.1 מיליארד שקל, מתוך זה 24.7 מיליארד שקלים מהווים את צריכת הירקות והפירות הטריים.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר