המתמטיקה והאי גיון

רציתי לדבר על נושא כאוב לי במיוחד, לאחר שהסקתי מסקנות בקשר אליו במשך לימודי במסגרת בית – ספר זה אחת עשרה שנה: כל שעורי במתמטיקה הם חסרי תועלת!.
אין להם כל אחיזה במציאות של ימינו. כל התורה מבוססת על תיאוריות הזויות של גאונים חיוורים שפיתחו אותן בלי לדעת שדורות של נערים ונערות יקללו את הרגע שהם המציאו אותן. אפילו הנושאים במתמטיקה שיש בהם קורטוב הגיון, כמו למשל גיאומטריה, שהשכל האנושי הממוצע של תיכוניסט מתוסכל יכול לקלוט אותם (לאחר 5-4 פעמים שמסבירים לו) – לא יוכלו לעזור בשום אופן לתלמיד בעתיד.
אדם לא קונה בסופר בעזרת טריגו, ותתפלאו לשמוע, אבל הוא גם לא מוצא את זיווגו בזכות כישוריו המופלאים בחפיפת משולשים. לא זו בלבד, אלא שהחומר שלומדים בתיכון, נשכח בערך תוך שעתיים מסיום הבגרות. כל הנוסחאות שלמדנו בתיכון, ששרפנו עליהם את מיטב חיינו, את שנות נעורינו, פורחות מהראשים מהרגע שמפסיקים לכפות עלינו לזכור אותן.
מתמטיקה אמנם לא המקצוע היחיד המיותר שכלול בתכנית הלימודים, אבל אין ספק שהוא המלחיץ ביותר והמטריד מכולם, ותלמידים רבים חוששים מאד מהבגרות הזו.
זה נכון שאומרים שהמקצוע הזה מפתח את השכל, אבל בד בבד הוא מדכא את כל כוחות בהחיים של הנשמה. לשם פיתוח השכל אני מציעה לפתור תשבצים במקום לפתור תרגילים. מי שמעוניין ללמוד מתמטיקה מרצונו החופשי – שילמד את המקצוע הזה באוניברסיטה, ועל משרד החינוך להוריד את המקצוע חסר התועלת הזה מתכנית הלימודים, ובא לציון גואל!

כתבה: א.ק.
מתוך: "עת נובע"
עיתון אולפנת הרב בהר"ן
גליון 1