או-טו-טו
לקראת החופש מתעוררות הרבה ציפייה והתרגשות. התקופה הטובה ביותר של השנה היא החופש, כשכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה. חלק מאתנו ילך למחנות הקיץ של תנועות הנוער - כמדריכים או כחניכים. יהיו כאלו שישקיעו את רוב הזמן בעבודה, ובסוף החופש מקווים לזכות במשכורת מכובדת. אחרים, יבלו שעות רבות בספריה, ויקראו ספרים. ובאופן כללי - כל אחד עושה מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה.
חלק ניכר מהשמחה לקראת החופש, היא לא רק הציפייה, אלא הרצון לסיים סוף סוף את הלימודים. בשלב כלשהו, נמאס לנו מהלימודים ומבית הספר. ברוב השנה, אנחנו מחויבים למסגרת ומוכרחים להישאר לשבת בכיתה, אך כאשר מגיע החופש - יש לנו היתר לא להתייבש בשיעורים משעממים. כל "תיק הלימודים" יורד מהגב שלנו.
אבל כשאנחנו נזכרים בכמה מהחופשות הקודמות, התמונה נראית קצת שונה מהתמונה הורודה של החופש הקרוב המצפה לנו. אנחנו נזכרים בשעות רבות של שעמום וחיפוש אחר תעסוקה, או שכל החברים נסעו ונותרנו חסרי-אונים יחד עם האחות הקטנה. הרבה מהחלומות הגדולים, שהיינו אמורים להגשים בחופש, לא יצאו לפועל. בסוף נשארנו עם כמה טיולי משפחה קצרים וחסרי מעוף.
כשרונות
ובכל-זאת, למרות האכזבה מהחופשות הקודמות, בחופש הגדול אפשר לעשות הרבה. אם רק מנצלים אותו כראוי, החופש הוא הזמן הטוב ביותר בשביל כמה תחומים. בחופש, המושכות הן לגמרי בידינו. אם רוצים לטייל - צריך לארגן טיול, כי הוא לא יצא לפועל אם נשב רגל על רגל על כורסה בבית.
בחופש אנחנו אחראים לא רק לפעילויות שאנחנו עושים, אלא לכל עשרים וארבע השעות של כל יום ויום. במשך הלימודים המסגרת הלימודית דואגת לזמן שלנו, מה-שאין-כן בחופש. למעשה, במשך השנה אנו מרגישים שהזמן הוא לא שלנו, אלא של המסגרת ושל המורים. לכן גם לא אכפת לנו למרוח את הזמן, ולא לעשות שום דבר יעיל.
לעומת-זאת, בחופש כל הזמן שייך לנו. אם נעשה משהו מעניין וטוב, או שנבזבז יום שלם - זה תלוי רק בנו. כאשר מכירים בעובדה זו - שהזמן הוא באחריותנו, מבינים שההצלחה או הכשלון של החופש תלויים בנו ולא באף אחד אחר. אנחנו צריכים לדאוג שהוא יהיה מלא תעסוקה, ויממש את החלומות שלנו.
לקראת החופש, צריך להיזכר בכל הדברים שאנחנו משתוקקים לעשות במשך השנה, ואין לנו די זמן בשבילם. את החופש אפשר לנצל בדיוק בשביל אותם הדברים. יש הרבה כשרונות חבויים, שאין להם מקום במשך הלימודים: חלקנו אוהבים לצייר, לאחרים כשרון מוזיקאלי, יש כאלה שיודעים אומנויות לחימה למיניהן, ועוד כשרונות ותחביבים רבים ומגוונים. בכל הכשרונות האלה אפשר להשקיע, ולפתח אותם במיוחד בחופש.
מה אני רוצה?
בסופו של דבר, עיקר מה שמבינים בחופש הוא "מה אנחנו באמת רוצים מעצמנו", מה באמת מעניין אותנו ובמה אנחנו רוצים להשקיע. עד החופש הכתיבו לנו מלמעלה מה עלינו לעשות, והשאלה "מה אני רוצה לעשות" כמעט ולא עלתה. הדבר היחיד ששאלנו את עצמנו הוא האם מלאנו את כל המטלות שהטילו עלינו. לקראת החופש פתאום כל אחד חייב, בלית ברירה, לשאול את עצמו "מה אני, כאדם חופשי, רוצה לעשות?".
כאשר יש למישהו רצונות משל עצמו, העיסוק בהם ימלא את זמנו. אבל מי שאין לו שום תחומי התעניינות והוא חסר רצונות - בשבילו החופש יהיה ריק ומשעמם. ככל שלאדם יש רצונות גדולים יותר והוא קשור אליהם יותר, כך יהיו חייו בכלל והחופש בפרט מעניינים יותר.
החופש הוא למעשה מבחן שכל אחד עובר. המבחן הוא האם יש לו רצונות משל עצמו, או שכל מה שהוא מסוגל זה למלא אחר ההוראות שהוא מקבל מאחרים. לפעמים אנחנו מגלים בחופש שאנחנו מסתובבים סביב הזנב של עצמנו. אנחנו כבר מחכים לחזור ללימודים ולמסגרת שתמלא את היום שלנו.
קשה לנו לתת תשובה לשאלה הנוקבת: "מה אנחנו, על-דעת עצמנו, רוצים לעשות?". אך לפעמים יש תשובות לשאלה הזו. פלוני מגלה שהוא באמת אוהב לבנות, ולכן כל החופש הוא יעבוד בבניין. אחד מגלה שהוא רוצה לכתוב שירים וסיפורים ולאחר מתברר שהוא נהנה ורוצה להשקיע בתפילה.
הדברים המשמעותיים והחשובים ביותר קורים דוקא בחופש. אנחנו מתקדמים בכשרונות שלנו באופן הרציני ביותר דוקא בחופש, כשיש לנו זמן, והדבר החשוב ביותר - את התשובות לשאלה הנוקבת "מה אני לעזאזל רוצה מעצמי?" אנחנו עונים, על-פי רוב, בחופש.