כשבארץ האגדות, שאגב היא ארץ נפלאה. עולתה הצעה לעבור למצב של מדינת הלכה, היו שהתייחסו בספקנות, היו שהתייחסו בצעקות והיו שלא התייחסו כי חשבו שרק בחלומות מדינת הלכה יכולה להיות.
פיטר פן התעצבן, לא לעוף בשבת זה בהחלט לא יתכן, שלא לדבר על ואהבת לרעך שזה כלל גדול בתורה. מבת הים הנשמה כמעט יצאה, כי מעכשיו היא צריכה ללכת בצניעות יתרה וכל זה ועוד בשחייה. ושלגיה והנסיכה הנרדמת, לא יכולות לחזור להכרה משום שיש עניין של איסור נגיעה. ועמי ותמי, על כשרות עכשיו צריכים לשמור ולא כל ממתק ככה סתם לגמור. ואלאדין לחלוטין אכל אותה, לאחר שבשלוש משאלות זכה נתקל בדיבר "לא יהיה לך…". והארי פוטר שדי חדש בשכונה, צריך מהר מאוד להחליף תעסוקה משום שבתורה קוסמות אינה בגדר ההלכה. וכל המכשפות שהתפרנסו מלעשות רע, יצאו מחוץ לחוק עם שאר בעלי אוב ופתחו אגודה של "תנו למכשפות לחיות בבקשה". וכיפה אדומה, צריכה עכשיו כיסוי ראש ולא סתם כיפה. ורובין הוד מסכן נורא, גניבה זה לא תעשה מעשרת הדיברות שבתורה.
בקיצור כל הדמיות היו בבהלה, יש עוד הרבה דוגמאות אבל נראה שהובנה הכוונה. בארץ האגדות, זה די בעיה לכונן מדינת הלכה. אבל מצד שני, הסבירו להם הרבנים שעד שבתשובה הם לא חוזרים אין להם מה לחפש אצל החרדים, אבל מצד שני, יש את החילונים שבמדינה חופשית דוגלים שגם אם מכשפה רוצה להיות מכשפה ולא משנה מה אומרת פה ההלכה העיקר שיש דמוקרטיה.
בקיצור היה פולמוס גדול נורא, האם לגייר את הארי פוטר ולהחזיר בתשובה את שלגיה וכל זה בשביל שלאלאדין תהיה כיפה. הגיעו עד בג"ץ בשביל להכריע בסוגיה, האם צריך הכשר בד"ץ לכל סיפור אגדה. עכשיו שבדבר הזה דנים, צצה עוד סוגיה שאנשים לא מבינים. האם "אם תרצו אין זו אגדה" זה ב-א או ב-ה כמו שמציינו בפסח עם ההגדה?
בקיצור חילונים, דתיים, מכשפות וגם קוסמים. יושבים וכל הזמן חושבים, האם צריך פה מדינת הלכה? או שההלכה למדינה צריכה להיות גמישה? נניח שרובין הוד עובר על דיבר מהתורה, אבל בסך הכל יש לו כוונה טובה. ותדמיינו לעצמכם סיפור במתכונת הבא:
"המכשפה הצדיקה, שכבר מזמן זנחה את עסקי המכשפות. ישבה ללמוד חברותא, עם הנסיכה שהייתה צדקת ברוך ה' בלי עין הרע". ומי שאת הסיפור הזה אוהב נורא, כנראה שבשבילו צריך באמת מדינת הלכה (רק הערה קטנה, מאה שערים זה מעבר לפינה). יופי, מה עכשיו כולכם חושבים שהאגדות זה רק לאפיקורסים. לא ולא חס וחלילה, או כמו שהרצל אמר: "אם תרצו אין זו אגדה". חבר'ה, תירגעו בסך הכל מדובר באגדה שבכלל לא הייתה. אז אני לא רוצה לדמיין, מה יקרה אם אין זו אגדה. אין אני מזלזל, חס וחלילה בחשיבות של מדינת הלכה. אבל אני אומר, שכיום לא נוכל לתת דין מיתה לכל המחלל שבת בפרסיה. כי בסוף צר לי להגיד זאת, לא יישארו אנשים אם נדקדק בכל העונשים.
לכן, כאן צריכים לעצור ולעשות שני דברים:
דבר ראשון, לנסות להתאים כמה שאפשר את הלכה למדינה.
דבר שני, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו להלכה.
להתראות בבית המקדש בביאת גואל לחיי העולם הבא.