"משורר התשובה , הנולדת כבר?, ואם בשחקים עודנה צרורה שמה נשמתך, בצרור החיים, מהרה רדה ועורר כינורך. ישמעו כל דכאי לב, יאזינו ערלי רוח, להמית נבליך, ושבו וחיו."
ניתוח:
מהו משורר התשובה? מיהו? מה החידוש שעולה בשיר? החידוש הגדול הוא ענין המשורר- השירה בתשובה. הנקודה שהתשובה היא שיר שצריך לכתוב ולא משהו נוקשה, אפור. התשובה, שלא כמו בדרך כלל, מוצגת כדבר נעים ורך. נעים, כמו דברי תורה שנאמרים בנעם, בדרך לבבית נעימה וחמה:"דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". הרב קוק שואל אם הגיע הגואל שיוביל את העם בדרך התורה- בדרך נעימה וטובה, במעשים טובים ורכים. השופר- הכלי שמתחבר אצלנו לתשובה, בא לעורר ולזעזע את האדם שיחזור בתשובה ויתקן את דרכיו. הרב קוק מחדש ואומר שהשופר- שעשוי מקרן איל נוקשה, עתיד בימי המשיח להתחלף בנבל וכינור- שמפיקים צלילים עדינים ורכים. צלילים של רוגע ולא של איום וזעזוע. הרב בהקדמתו לאורות התשובה חוזר ואומר שהספרות היהודית-ישראלית שמאוד התפתחה בימיו של הרב, נמנעת מלהתעסק בנושא התשובה וגם המשוררים והאמנים נמנעים מלגעת בנושא החשוב הזה של התשובה. הרב בא ומתחנן שיקום המשורר שיעז ויתחבר אל הציבור דרך שיריו על התשובה- משורר התשובה. הרב מדגיש שזוהי הדרך להחזיר את הקהל לדרך הישר, דרך השירה- שירה שתעסוק בקודש ובתשובה. הרב קוק מבכה ואומר שצריך יותר מתמיד סופרים שיתקדשו ויחליפו את תרבות הספרות הזרה שמרעילה אותנו כל כך. אומנות שנכתבת בידי אומן לא מוסרי- סופה שלא תהיה מוסרית. אדם לא מוסרי מניב אומנות לא מוסרית, מקצבים לא מוסריים שמביאים את הנשמה לקלקול ולטשטוש מוסרי. על כן חייבת לבוא, לעלות לצמוח ולפרוח שירה של תשובה שתסחוף ותוביל את העם לתשובה. מלבד החכמים בבתי המדרש שכבודם במקומם מונח, יש לגדל דור של יוצרים: אמנים, סופרים ומשוררים שעוסקים בצדדים היותר מקודשים בשירתם. יצירה מתוך קודש ולא מתוך חוסר מוסריות ופורקן. וכאן, נכנסת גם הדמות השניה של "משורר התשובה" שאליה יותר מכל חותר הרב קוק בשירו. על כל אחד מאיתנו להוציא לפועל את כוחות הטוב שבו, את היצירה שבו ולהטות אותה לענינים של קודש ותשובה. עלינו לדעת לנתב את הכשרונות שבנו ליצירה של קודש!!
-על פי שיעור מפי הרב יורם צהר-