פעם, בשעה שטיילנו, שאלת – "אייכה?"
הרמתי עיניים תמהות.
"אייכה?" – חזרת ואמרת – "זו השאלה ששאל אלוקים את האדם
וכל אדם צריך תמיד להיות מסוגל להשיב עליה.
אתה מסוגל?"
"בטח" – השבתי וחייכתי בעצבנות – "אני כאן!"
"אבל זה לא מספיק !
גם הצריף פה והשולחן והסמרטוט!
כשהאדם נמצא" – המשכת ואמרת – "במקום מסויים
הוא נמצא שם למטרה מסויימת.
מהי המטרה שלך ?
מה עשית היום – שהסמרטוט לא עשה...?"
''אייכה?''
"אייכה ?!" - על ההבדל בין ההימצאות שלנו לזה של הסמרטוט..
