מעשה במלך שהיו לו בגדי משי רבים. צוה המלך למשרתו, ואמר: "גלימה זו היא חביבה עלי מכלן. אותה לבשתי ביום
שנכנסתי למלכות. תן דעתך עליה ושמר עליה מכל משמר. היא הדבקה למתני ובה אני מתגאה".
כך אמר הקב"ה למשה: "תן דעתך על ישראל בני, שהם דבקים במתני והם המליכוני בעולם ואמרו: 'ד' ימלוך לעולם
ועד'. ומרב חבתם ירדתי מעליונים לשכן בין יריעות עזים".
אמר משה לפני הקב"ה: "רבונו של עולם! שבעים אמות יש לך בחרת רק בישראל?!"
השיבו הקב"ה: "הם סגלתי ובהם חשקתי.
והיכן ידורו?
ארץ יש לי, והיא כלה להם. ארץ אשר עיני בה תמיד. מראשית השנה עד אחרית השנה. ארץ זבת חלב ודבש".
אמר משה: "רבונו של עולם: מכל ארצות תבל, בארץ אחת בחרת?!"
השיבו הקב"ה: "הארץ שלי היא, וישראל שלי הם. מוטב שאנחיל את שלי לשלי. ועוד, ישראל חביבין עלי והארץ חביבה
עלי. אכניס את ישראל שהם חביבין עלי לארץ שהיא חביבה עלי".
עפ"י תנחומא תשא ח, במדבר לג, במדבר רבה כ"ג
גלימת מלכות
משל קצר על גלימת מלכות, עם ישראל וארץ ישראל
