בשחור שבידי אוהב לציר
את שחור הליל בלי ירח וכוכב
את אפלת הנשמה ביום דיכאון
את שחור שערו של ילד בוכה
ואת שחור עיניך שלך ילדתי הקטנה
בצהוב שבידי אוהב לציר
את זוהר השמש בעת זריחתה
את אור השמחה בנשמת האדם
את זהוב קרנה של אותה השמש
ואת זהוב שערך ילדתי הקטנה
בכחול שבידי אוהב לציר
את תכול השמים ביום בלי ענן
את תכול הגלים ביום שוקט
את תכול אהבה ברגע לוהט
ואת תכול סרטך ילדתי הקטנה
בירוק שבידי אוהב לציר
את ירק הגן הפורח לבד
את ירוק הנשמה בליל פריחתה
את הירוק על הים
ואת ירוק שמלתך ילדי הקטנה
בלבן שבידי אוהב לציר
את לובן הטל על פרחי האביב
את לובן הקצף על פני הגלים
את לובן שערו של איש מזדקן
ואת לובן שיניך ילדתי הקטנה
אך באדום שבידי אשנא לציר
את אודם שקיעתה בלא עת
את אודם שפתיה של מלחמה
את אודם רקיע בעת הפגזה
ואת דם חללים על בגדיך
מולדתי הקטנה.