העוגיות

אישה אחת חיכתה בשדה התעופה לילה אחד, עם הרבה שעות להעביר לבד.
בדיוטי-פרי ספר קנתה, וגם שקית עוגיות לא שכחה.
בזמן שבקריאת הספר שקועה היא הייתה, אדם קירח התיישב לידה.
לקח כמה עוגיות מתוך השקית ; האישה הייתה המומה: אין לו בושה !?!,
הוא אפילו לא ביקש את רשותה. השעון תקתק והיא רק התעצבנה עוד יותר על גנב העוגיות, ואמרה לעצמה: אם לא הייתי כל כך נחמדה, כבר מזמן הייתי אותו מכה.
בכל פעם שהיא לקחה עוגיה, הוא לקח אחת גם כן, וכשנשארה עוגיה אחת בשקית היא חשבה: מעניין אם הוא יהיה מספיק חוצפן ויעז לקחת גם אותה.
והנה. עם חיוך רחב על פניו את העוגיה הוא הרים ול 2- שבר,
ובצחקוק קל לאישה הוא הציע את החצי מייד.
האישה חטפה מידו את חצי העוגיה ובראשה התחוללה סערה: כיצד הוא מעז, הגנב, החוצפן. אפילו תודה להגיד לא היה הוא מוכן.
מעולם לא הייתה היא כל כך שמחה, שהודיעו ברמקול על טיסתה: מן המושב היא מייד הסתלקה, מבלי להביט לאחורה על אותו אדם חסר נימוסים שאת כל העוגיות העלים.
היא עלתה למטוס ובמקומה התיישבה, כבר כמעט סיימה היא לקרוא את הספר שקנתה.
את ידה היא הושיטה אל תיקה, והרי זה פלא, מה שהיא מצאה.
שקית עוגיות משם בצבצה.
אם העוגיות שלי פה, אז. האחרות היו שלו, היא הבינה בבושה וכמעט בבכי היא פצחה. הוא ניסה להתחלק בעוגיות, ועכשיו כבר מאוחר מידי להתנצל. מסתבר שהיא זו שהייתה החוצפנית חסרת הבושה, גנבת העוגיות הנוראה.