הטוב שלי והטוב של האחר

כמה קשה היה לי לגלות יום אחד
שהטוב שלי הוא אינו הטוב של כולם
שהיפה בשבילי הוא לעיתים שלי בלבד
שהנכון למעני הוא הנכון לגבי
ושהבלתי אפשרי שלי - לאחֵר -
זו אולי נקודת הזינוק להתחלה.
ש"הבטוח" של אחד זה לא אותו ה"בטוח" של האחר
ואפילו שעה ארבע אצל אחד
היא תמיד ארבע ורבע אצל השני...
כמה בזהירות עלינו, בעצם, להתהלך זה עם זה,
כי אצל כל אחד זה כה שונה
ואם ידעת אדם אחד
עדיין אין אתה יודע את השני...
אולי יש כללים דומים
אולי משחק האבנים דומה
אבל בכל מקום הן נופלות אחרת...
כמה תשומת לב ורגישות נחוצה
בהתקרב האחד אל השני.
כי אולי בדיוק במקום הזה כואב או קר?

כי לכל אחד האמת שלו, והנורא שלו,
וההרבה שלו, והרחוק שלו.
לכל אחד במקום אחר,
שוכן היופי שלו,
והכואב שלו...

אסתר קל