בלב קטמנדו, רחוק אלפי קילומטרים מישראל, היה מקום אחד שכולם הכירו. לא אתר תיירות; לא אטרקציה - בית. בית חב"ד קטמנדו היה במשך יותר משני עשורים תחנת חיים לעשרות אלפי ישראלים. תרמילאים אחרי צבא, משפחות, זוגות צעירים, חיילים משוחררים, אנשים שבאו רחוק כדי למצוא דרך, נשימה, שקט. מקום שבו תמיד היה אוכל כשר, שבת, חג, מילה טובה ומישהו שיראה אותך באמת.
בשבועות האחרונים זה נגמר. בלי טקס או הכנה מוקדמת וזמן לעכל, נאלצו שליחי חב"ד בנפאל, חזקי ליפשיץ ורעייתו חני, לפנות את המבנה שבו פעל בית חב"ד במשך שנים. חודשים של לחצים, דרישות להסרת שלטים בעברית, הגבלות, העלאות מחיר ותנאים בלתי אפשריים הסתיימו בדרישה אחת ברורה לעזוב. עכשיו. חני ליפשיץ כתבה בכאב על התחושה שהלולאה הולכת ומתהדקת, על הרגע שבו נאמר להם שהנוכחות היהודית כבר אינה רצויה. הבית שהיה מלא בשבתות, חגים, דמעות וחיבוקים הפך בן רגע לזיכרון.
ליל סדר צילום: ללא
אבל כאן הסיפור לא נגמר - כאן הוא משתנה, כי לא סוגרים שליחות. מי שמכיר את בית חב"ד בקטמנדו יודע שלא מדובר בעוד מוסד. מדובר במפעל חיים. במציאות שבה ישראלים מטיילים רחוק מהבית, לעיתים לבד, לעיתים פגיעים, בית חב"ד היה עבורם עוגן. מקום לפגוש עוד ישראלים, לקבל סיוע רפואי או נפשי, לשבת לשיחה עמוקה באמצע הלילה, להרגיש שייכות.
לתרומה והצטרפות למהלך הקמת הבית החדש לבית חב"ד נפאל הקליקו
חזקי וחני יכלו לבחור בדרך הקלה יותר. להקטין פעילות. לחפש פתרון זמני. לשכור מקום חדש ולהמשיך הלאה. אבל הם בחרו אחרת, ומתוך המשבר התקבלה החלטה חדה וברורה - לא מחפשים שכירות חדשה. לא פתרון ביניים - קונים בניין. בית קבוע לבית חב"ד נפאל. בית בבעלות יהודית, שלא תלוי בגחמות, לחצים או חששות. בית שיבטיח שליחות יציבה לעוד שנים רבות. העלות גבוהה. כ־1.8 מיליון דולר. סכום שלא נופל על זוג שליחים באמצע קטמנדו. זה סכום של ציבור. של עם.
זה לא סיפור על נדל"ן. זו לא כתבה על קירות, חלונות או מיקום - זה סיפור על אחריות. על האחריות שלנו כציבור כלפי אותם ישראלים שימשיכו להגיע לנפאל גם מחר; על האחריות לשמור על בית יהודי פתוח בעולם שהופך לעיתים מורכב ומאיים יותר; על ההבנה ששליחות לא נסגרת כי מישהו החליט שזה לא נוח לו.
מבשלים צילום: ללא
בית חב"ד קטמנדו לא היה רק מקום תפילה. הוא היה בית של אנשים. וכמו כל בית שנפגע, גם כאן השאלה היא לא רק מה קרה, אלא מה עושים עכשיו. ועכשיו זה עלינו. המהלך הזה לא יקרה לבד - הוא דורש שותפות רחבה. תרומה. חיבור. לקיחת אחריות.
זה רגע שבו כל אחד מאיתנו יכול להיות חלק מהקמת בית שימשיך לשרת את עם ישראל בקצה השני של העולם. התרומה אינה רק כסף. היא אמירה - אמירה ששליחות לא עוצרים; שבית לא מוחקים; שכשהבית של כולנו נפגע, כולנו קמים לבנות אותו מחדש.
לתרומה והצטרפות למהלך הקמת הבית החדש לבית חב"ד נפאל הקליקו
בשיתוף בית חב"ד קטמנדו