"תגובה של חיים לכאב גדול": המיזם המרגש של המרכז האקדמי פרס

במרכז האקדמי פרס קמה בימים אלה 'מדרשת דניאל' , מיזם חינוכי-קהילתי הקרוי על שמו של סרן דניאל פרץ ז"ל, בנו של ראש המדרשה הרב דורון פרץ, יו"ר תנועת המזרחי העולמית. דניאל נפל ב-7 באוקטובר; במשך חודשים לא היה ידוע גורלו, ולבסוף הוכרז חלל בעוד גופתו מוחזקת בשבי חמאס. "הקמת המדרשה היא תגובה של חיים וכבוד האדם לכאב גדול", אומר ד"ר שאול שארף, מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס ומנהל המדרשה.

ד"ר שאול שארף, מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס ומנהל המדרשה, צילום: ללא

לדברי ד"ר שארף, המדרשה מבקשת להעניק לסטודנטים מסגרת שבה זהות יהודית וציונית מתקיימת לצד מצוינות אקדמית. "המטרה היא לקדם ערכי אחדות ומסורת מתוך מבט לאומי וציוני - דווקא בתקופה של קיטוב", הוא אומר. "אנחנו לא מבקשים אחידות מלאכותית, אלא יכולת לחיות יחד, להתווכח בכבוד ולראות ערך במשותף". לדבריו, עצם הקמת הגוף בתוך קמפוס אקדמי מזמינה מפגש יומיומי - לא אירוע חד־פעמי - בין עולמות של מחקר, אזרחות וזהות.

שיחות על אחדות, זהות והתמודדות

תכנית הפעילות, כפי שהיא מתוכננת כעת, תכלול שיעורים והרצאות עם דמויות ציבוריות ורוחניות. בין האורחים שכבר על הפרק: מרים פרץ, איריס חיים והרב שרקי, שידברו על הנהגה אזרחית, התמודדות עם אובדן ובניית שפה משותפת. לצד הרצאות, מתוכננים מעגלי שיח וימי עיון פתוחים לסטודנטים מהפקולטות השונות, מתוך כוונה "לצמוח מהשטח". "ייחודה של המדרשה הוא בכך שהיא נבנית יחד עם הסטודנטים - הם שותפים בבחירת הנושאים ובהובלת יוזמות שמחברות בין אוכלוסיות בקמפוס ומחוצה לו, אומר שארף".

מחלוקת כבונה, לא כהורסת

החזון, כפי שמציג אותו מנהל המדרשה, מניח שהמחלוקת היא חלק בלתי נפרד מן המרחב הישראלי. "לא נפתור את כל המחלוקות, וזה גם לא היעד", אומר שארף. "היעד הוא לתרגל מחלוקת בונה - לא לוותר על העמדות שלנו, אבל לבחור את הדרך שבה אנחנו מנהלים אותן". הרעיון, הוא מוסיף, נשען על עיקרון ותיק במסורת היהודית של "מחלוקת לשם שמיים": מחלוקת נוקבת, אך מכבדת, שמבקשת לבנות ולא לפרק.

הרב דורון פרץ, אביו של סרן דניאל פרץ ז"ל, צילום: ללא

מי קהל היעד? לא רק לציבור הדתי

המדרשה מיועדת לסטודנטים שרואים במסורת חלק מזהותם - דתיים, מסורתיים וחילוניים בעלי זיקה. במרכז האקדמי פרס מדווחים על קהל מגוון המגיע מערים כמו רחובות, רמלה, לוד, אשדוד, אשקלון וראשון לציון. המכנה המשותף, לפי שארף, הוא "חיפוש אחר שייכות משמעותית במרחב אקדמי, לצד רצון להרחיב את השיח מעבר לקווי השבר המוכרים".

מהגירוש מגוש קטיף לכיתה האקדמית

ד"ר שארף, שגדל בציונות הדתית ולמד בישיבת אור עציון אצל הרב חיים דרוקמן ז"ל, מספר כי בחר ללמוד משפטים בעקבות אירועי הגירוש מגוש קטיף. "מציינים השנה עשרים שנה. רציתי להבין לעומק כיצד עולם המשפט אפשר את המהלך הזה, ואיך ניתן להשפיע על המציאות. בהמשך בחרתי בהוראה - כדי להעביר לדור הבא דרכי חשיבה מורכבות, כשאחדות ישראל תמיד מול העיניים". לדבריו, ההוראה באקדמיה סיפקה לו זירה לפתח שיח מורכב שאינו מתכנס לסיסמאות - עיקרון שמבקש כעת לעגן במסגרת המדרשה.

בין קודש לחול - בתוך הקמפוס

הקמת המדרשה בתוך הקמפוס, לצד הכיתות והספרייה, אינה מקרית. "זה מקום שמבקש לטשטש את התפר שבין קודש לחול, בלי למחוק הבדלים", מסכם ד"ר שארף. "בסוף, זה סיפור על זיכרון אישי שהופך לאחריות ציבורית: לקחת כאב ולתרגם אותו לעשייה שמקרבת בין אנשים". סביב זכרו של דניאל ז"ל, מוסיף שארף, מתגבשת מסגרת שמבקשת להפוך סיפור משפחתי לטובת הכלל - מרחב שבו מפגש אנושי הוא חלק מתכנית הלימודים ולא רק מן ההפסקות שבין השיעורים.

לפרטים נוספים אודות המדרשה והלימודים במרכז האקדמי פרס הקליקו