דמיינו שאתם נוהגים בכביש, ורכב אחר חותך אתכם בצורה מסוכנת. בתגובה, אתם מסמנים לו בכעס. הנהג האחר עוצר, יוצא מרכבו, ומתקרב אליכם תוך שהוא תוקף אתכם דרך החלון הפתוח, אתם יוצאים מהרכב, מגיבים בעוצמה, והעימות מתפתח לקטטה.
למעורבות באירוע שכזה עשויות להיות להשלכות משפטיות מורכבות, בפרט כאשר שני הצדדים נחקרים כחשודים. במאמר זה נבחן את ההיבטים המשפטיים של תקיפה הדדית, את האתגרים בחקירת מקרים מסוג זה, ואת האפשרויות המשפטיות העומדות בפני המעורבים.
היבטים משפטיים של תקיפה הדדית
החוק והפסיקה אינם מתירים תקיפה גם אם אדם הותקף על ידי אדם אחר, אלא אם מתקיימים מספר תנאים שיכשירו פעולת הגנה עצמית. מבין תנאים אלו:
- המעשה היה דרוש באופן מידי ובסמוך לתקיפה
- הפעלת הכוח הייתה סבירה ובמטרה להדוף תקיפה שלא כדין
- נשקפה סכנה מוחשית של פגיעה בחיים, בחירות, בגוף או ברכוש או נעשתה פגיעה בהם
- יש להוכיח נחיצות הפעולות לשם הדיפת התוקף
- לא ניתן היה לפנות לאלטרנטיבה אחרת שאינה כוח
במקרה בו התפתחה אלימות הדדית, רשויות האכיפה עשויות להעמיד לדין את התוקף בעבירה של תגרה במקום ציבורי, זאת בשונה מעבירת התקיפה. עבירת התגרה חמורה פחות מעבירת התקיפה, והיא משקפת מצב של תקיפה הדדית במקום ציבורי במסגרתה כלל הצדדים נקטו באלימות זה כלפי זה.
אפשרות נוספת במצב של תקיפה הדדית, כאשר מדובר באירוע בדרגת חומרה נמוכה ולצדדים אין עבר פלילי, היא הפניה להסדר מותנה. במצב כזה, התיק יופנה ליחידת הסדר מותנה, במסגרתו התיק ייסגר בכפוף לעמידה בתנאי ההסדר.
המורכבות שבהכרעה: מיהו התוקף
אחד האתגרים הגדולים בחקירת מקרי אלימות קבוצתיים הוא לקבוע מי הוא התוקף או הנתקפים, ומי הוא הנתקף. לעיתים קרובות, שני הצדדים לאירוע טוענים שהותקפו, והחקירה תתמקד בבירור העניין ונסיבות המקרה.
במצב שכזה, החוקרים נדרשים לבחון את הראיות ולהכריע בשאלות רבות כמו מי התחיל את הקטטה, מי פעל מתוך כוונה לפגוע והאם ניתן היה למנוע את המשך האירוע. מניסיוננו, גם אם מדובר בתקיפה הדדית, היחידה החוקרת תחליט מיהו המתלונן ומי החשוד, אשר נגדו עלול להיות מוגש כתב אישום.
גם אם חשתם שאתם אינכם אשמים, ולא אתם אלו שהתחילו את האירוע, אין זה אומר שהמשטרה לא תחליט שאתם חשודים בביצוע מעשה האלימות. כמו כן ישנם תיקים בהם הוגשו כתבי אישום, ובית המשפט זיכה את הנאשם לאור העובדה כי לא ניתן היה לקבוע מי הוא התוקף ומי זה שהותקף.
זיכוי נאשם מחמת הספק
בת"פ (שלום ת"א) 374-01-19, במסגרתו הוגש כתב האישום נגד הנאשם המייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות. כתב האישום מתאר כיצד התגלע ויכוח שהתפתח לתקיפה פיזית בה הנאשם והמתלונן נחבלו שניהם.
בית המשפט זיכה את הנאשם לאור העובדה שהוצגו בפניו ארבע גרסאות שונות לאירוע על ידי העדים השונים והיה קושי לקבוע אם מדובר באלימות הדדית או תקיפה חד צדדית. מן האמור, וממקרים רבים אחרים, ניתן ללמוד על החשיבות של ניתוח משפטי ומקצועי של התיק והעלאת טענות משפטיות מתאימות.
האם כל חקירה באזהרה של חשוד תוביל להגשת כתב אישום?
ההלכה המשפטית קובעת כי סביר מאוד שמקרה של שני חשודים שענייניהם דומים אך לא זהים, לא יניב בהכרח החלטה זהה, ולא יוביל בהכרח לאותן התוצאות. כמו כן, יתכן כי במסגרת אירוע אלימות בו אדם חש שהתגונן מתקיפה של אחר, הוא ימצא עצמו חשוד בביצוע עבירה, ובהמשך נאשם בהליך פלילי.
לאחר שהמשטרה מסיימת לחקור באזהרה , היא מעבירה את התיק ליחידת התביעות או הפרקליטות, אשר בוחנת את חומרי החקירה ומגבשת החלטה באשר להעמדת החשוד לדין. שיקול הדעת של התובע מתבסס על חומר הראיות בתיק וכן על קיומו של אינטרס ציבורי בהעמדה לדין.
על כן, יתכנו מקרים בהם תיק ייסגר כנגד אדם אחד, אך יוגש כתב אישום כנגד האדם השני או כנגד שניהם. כמו כן, כפי שהוזכר לעיל, יתכנו מקרים בהם תיק ייסגר בהסדר מותנה, בכפוף לתנאים בחוק ולעמידה בהסדר.
התמודדות עם תיק עבירות אלימות כששני הצדדים נחקרים
מעורבות בקטטה, בייחוד כאשר שני הצדדים נחקרים כחשודים, מציבה אתגרים משפטיים המחייבים ניתוח מעמיק של הראיות ונסיבות האירוע. במאמר זה דנו בהיבטים המשפטיים של תקיפה הדדית, האתגרים בהליך החקירה, והאפשרויות המשפטיות הקיימות למעורבים.
הבנת המורכבות המשפטית, ניווט נכון בתהליכים מסוג זה והעלאת הטענות הנכונות, עשויים להשפיע באופן מהותי על התוצאה המשפטית. אנו, עורכי הדין הפליליים במרכז לייעוץ בפלילים זמינים לכם בכל נושא, ועומדים לרשותכם לשם קבלת מענה אישי המותאם למקרה שלכם: לחצו כאן
בשיתוף המרכז לייעוץ בפלילים