הרגע הזה שהם קלטו שכל הזכרונות, האלבומים, הרהיטים, העיצוב ההשקעה הכל פשוט נעלם. האדרנלין בגוף כבר נרגע אחרי שהם הבינו שהם ניצלו, והם והילדים בסדר, וב"ה כביכול הכל טוב. ובאמת הכל טוב.
אבל כמה רגעים אחרי, כשהם חשבו איפה הם משכיבים הלילה את התאומים, כשהם ניסו לחשוב איפה נהיה בימים הקרובים בעצם, ומה עם המחשב היקר, וכל הבגדים, ומה עושים עם כל הציוד החשמלי, ואיך היא הולכת לנהל את הבית כשיש כל כך הרבה דברים לטפל ולדאוג להם עכשיו, חוץ מהיום יום. הרגע הזה היה מאוד קשה, אנשים טובים ישר אמרו להם שיש איזה דירה פנויה ברחוב ליד, וזה מדהים, באמת. אבל על מה ישנים בדירה, ומה לובשים ונועלים מחר, אפילו רק מחר.
להצטרפות ללהבת מנחם - לחצו כאן
דמעות של ייאוש
השכנים מימין הביאו 4 מזרונים, השכנה מלמעלה הכינה ארוחת ערב באמת טעימה, ובעלה הביא שולחן פלסטיק קטן מהסוכה עם 4 כסאות כתר, אפילו שהם 7 במספר בלי עין הרע. ההורים שלה כבר מבוגרים ואמרו שינסו לקפוץ לבקר, וההורים של בעלה לקחו חלק מהילדים רק להלילה כי הבית שלהם קטן. וכך הם הגיעו אחרי שעות של לחץ ומתח נוראיים לאחת בלילה, מותשים בגוף ובנפש. מלוכלכים ומפוייחים קלות, יושבים על מזרון על הרצפה בדירה הריקה. היא כל כך רצתה קפה, משהו שירגיע אותה קצת, אבל אין מקרר בדירה, יארגנו להם מיני בר בימים הקרובים.
הדמעות התחילו לרדת, בהתחלה זה היה דמעות של ייאוש, כי ממש היה לה קשה בלי דברים בסיסיים, מילא היא, היא תסתדר כבר עם בגדים מחר או מחרתיים, אבל איך היא מוציאה את הילדים מחר למסגרות, היא חייבת להוציא אותם נורמליים ככל האפשר, ומה יהיה הלאה, והגדולה שקשה לה שינויים, ופתאום הכל מתערבב ונראה כל כך קשה וגדול.
שריפה צילום: Vladimir Mulder,Shutterstock
הוא ראה אותה בוכה והיה לו ממש קשה, הוא ניסה להרגיע כמה שהוא רק יכל, במילים טובות, שהכל נראה כרגע גדול, וזה לא זמן לראות את כל הבעיות ולנסות לפתור הכל הרגע, שהיא פשוט עייפה וצריכה רק ללכת לישון, ומחר הכל יראה באור שונה עם יותר כוחות, באמונה תמימה שה' ידאג לכל צרכם, וגם בביטחון שחברים מהקהילה וההורים שלו יפתחו מגבית חירום, ותוך כמה שבועות הם כבר יתחילו לראות את האור, הוא אמר לה שהיא לא לבד בחיים, והוא איתה תמיד, ביחד לנצח.
למה אף אחד לא חשב על איזה רעיון לעזור למשפחות שנשרף להם הבית
אבל המילים כמה שהיו מנחמות ואמיתיות, לא הצליחו לחדור את הקושי שבלב, הבושה היתה קשה לה, אני לא מוכנה למגבית חירום, אנחנו לא תפרנים, מה קשור עכשיו להתחיל לקבץ נדבות. מצד שני זו הוצאה ממש רצינית עכשיו להקים הכל מאפס, להתחיל לקנות מקרר, תנור, מיטות לילדים, ספה, לא רוצה חשיפה ושכולם ידע עלינו ועל כל זה לא היתה לו תשובה.
להצטרפות ללהבת מנחם - לחצו כאן
והדמעות שלה לא מפסיקות לרדת. והוא נשבר. כן היתה לה ב"ה הודיה גדולה בלב שכולם בריאים, והם לא איבדו אף אחד חלילה, היא רק פתאום חשבה לעצמה, ונתנה למחשבות שלה להפוך למילים. תגיד, היא שאלה אותו, למה אף אחד לא חשב על איזה רעיון לעזור למשפחות שנשרף להם הבית, משהו מיידי כזה, שנותן כסף לדברים הבסיסיים האלה, בלי להתבייש מחברים שלך עכשיו בקהילה שיאספו לנו פרוטה לפרוטה, ובלי בלגנים של הלוואות, בלי בירוקרטריות מיותרות, פשוט לעזור אחד לשני. הרי תחשוב על זה עם כמה קהילות מתאגדות ביחד, וכל אחד ייתן רק כמה שקלים, זה יעזור למשפחה, אתה מבין כמה זה היה עוזר לנו עכשיו?.
והוא הבין. כמה שהוא הבין. הוא התלבט אם להגיד לה שקרא על זה בעיתון וראה איזה פרסום, אבל הוא אמר לעצמו - לי זה לא יקרה, ואני אתרום בהזדמנות לאחרים, אבל הוא לא ידע כמה הוא יתחרט שלא חשב טיפה קדימה, גם על עצמו וגם על האחרים.
עמותת להבת מנחם הוקמה בדיוק לסיפורים כמו המשפחה הנ"ל, על מנת לעזור למשפחות שנשרף ביתם, לקבלת סיוע מיידי בסך 100,000 שקלים לתכולת דירה. בלי גיוסי חירום, בלי חשיפת המשפחה, בלי בירוקרטיות מיותרות ועם חסד אדיר.
שריפה, יש מי שעוזר צילום: תמרה קרת
עמותת להבת מנחם
עמותת להבת מנחם הינו מיזם חברתי שמעניק ביטחון למשפחה שנשרף ביתה. למיזם נרשמים מנויים, כאשר למשפחה המנויה במיזם נשרף ח"ו הבית, כלל המנויים תורמים 20 שקלים בלבד באופן חד פעמי, וכ.ך 5000 המנויים מעניקים באופן מיידי סיוע למשפחה בסך 100,000 שקלים לרכישת תכולת הבית
רעיון הקמת המיזם ע"י ישראל ליבמן מנכ"ל עמותת מקימי שמלווה משפחות לשיקום כלכלי הגיע לאחר פניות רבות במשך השנים של משפחות שביתם נשרף וביקשו עזרה וסיוע, חלקם ע"י מגביות חירום, חלקם ביקשו עזרה וסיוע ללא חשיפה, מאחר ולא היה מענה למשפחות ובהשראת קרן יחד, שעוזרת ומסייעת למשפחות שאחד מההורים נפטר, הם עוזרים להם בסיוע לטובת הילדים. חשבנו שגם בנושא שריפות, המיזם יכול לעזור ולסייע למשפחות מתוך כבוד הדדי, מהירות ונתינת אור למשפחה מיד לאחר החושך הגדול שנקלעו אליו.
להצטרפות ללהבת מנחם - לחצו כאן
מה בעצם הקושי הגדול של המשפחה בשעת שריפה?
הקושי זה קודם כל חוסר ישוב הדעת, שזה משהו שאין לאנשים בשעת צרה, הם כרגע חושבים נקודתי ומאוד כאן ועכשיו, איך אני משכיב את הילדים הלילה לישון? מה אני עושה מחר עם הרהיטים? מה עם המקרר והמחשב. אין להם זמן להתעסקות בגיוס המונים, וגם אין להם כח להיחשף ולהתבייש, וחשוב שעוד חודש כשהם יקנו איזה רהיט חדש ויוקרתי, הם יראו באיקאה את השכן שחודש שעבר תרם להם כסף ויתביישו, הם הרי לא עניים, הם פשוט נקלעו לסיטואציה שאף אחד לא מתכנן אותה.
קהילה שבשעת שריפה עוזרת למנוי מהקהילה
אז מה אתם מציע בעצם?
אנחנו מציעים משהו מאוד פשוט, בוא, תהיה חלק מקהילה, שבשעת שריפה עוזרת למנוי מהקהילה ותורמת לו 20 שקלים סך הכל. המנוי שנשרף ביתו מקבל באופן מיידי 100,000 שקלים.
אז בעצם אין תרומה חודשית?
בדיוק! רק כאשר נשרף לאחד מהמנויים הבית יגבו 20 שקלים מכל מנוי.
כמה מנויים קיימים אצלכם היום?
כיום אנחנו עומדים על 3600 מנויים, עד היום היו 4 מקרי שריפה בהם עזרנו למשפחה באופן יחסי ז"א - מספר המנויים כפול 20 שקלים, אנחנו רוצים להגיע תוך מספר שבועות ליעד של 5000 מנויים, כדי להעניק למשפחה שנשרף ביתה את כל 100,000 השקלים. בתקווה שאף אחד לא יזדקק
להצטרפות ללהבת מנחם - לחצו כאן
בשיתוף מקימי