במזרח נתניה, בבית הכנסת "אור חדש", מתנשא ויטראז' חדש ומונומנטלי המספר סיפור עתיק בשפה חדשה. היצירה, המשתמשת ביותר מעשרה מטרים מרובעים של זכוכית צבעונית ועופרת, היא תוצר של מסע אינטלקטואלי ואמנותי יוצא דופן שארך למעלה מעשר שנים. במרכזו עומדים שני אנשים: הרב יהודה שלוש, רב מזרח נתניה, ומיכאל ביטון, אמן ויטראז' שהגיע לאמנות אחרי קריירה ארוכה בצה"ל. יחד הם נטלו על עצמם משימה שאפתנית: להנגיש את אחד הטקסטים המיסטיים, העתיקים והמורכבים ביותר ביהדות - ספר יצירה - באמצעות אמנות חזותית.
"ספר יצירה הוא טקסט מרתק שנותר בקרן זווית", מסביר הרב שלוש. "חיפשתי דרך להנגיש אותו לציבור הרחב, ואמנות היא כלי מושלם לכך. אמן טוב מעורר סקרנות ושאלות. כשאדם עומד מול יצירת אמנות, הוא מתחיל להתעניין ולשאול שאלות באופן טבעי".
ספר יצירה, כפי שמלמד הרב שלוש, הוא הרבה יותר מטקסט מיסטי עתיק. מדובר במפתח להבנת המבנה העמוק של המציאות כולה. "הספר מבטא את התהליך מן האחד אל הפרטים", הוא מסביר. "אנחנו רואים איך אותה תבנית חוזרת בכל רובד של הבריאה - בגוף האדם, במרחב ובזמן. בגוף האדם, למשל, הראש מייצג את האש, הבטן את המים, והאיברים המרכזיים כמו הלב והריאות מייצגים את האוויר המאזן ביניהם. בדומה לכך, במרחב אנו מוצאים את האור והחושך עם בין השמשות כמאזן, ובזמן - את היום והלילה עם הדמדומים ביניהם. זוהי תורה שלמה של אחדות והרמוניה, המראה כיצד אותם עקרונות פועלים בכל רמות המציאות".
הרב שלוש צילום: שמואל סבג
הרב שלוש זיהה את הפוטנציאל הטמון באמנות ככלי להנגשת רעיונות מורכבים. "אמן טוב מצליח להביא מודעות קודם כל לסקרנות, ודבר שני - לשאלות. אם אני אתן לאנשים טקסט, אף אחד לא יקרא אותו, אבל אם אני אתן להם ויטראז' והם יעמדו מולו וישאלו שאלות, אז הם יתעניינו בתהליך".
מיכאל ביטון, האיש שנבחר להוביל את המסע האמנותי הזה, מגיע מרקע מפתיע. במשך 29 שנים שירת בצה"ל כקצין תחזוקה חילי ברבנות הצבאית, אך תמיד שמר על זיקה לאמנות. לאחר פרישתו, חזר לאהבתו הראשונה. הוא למד במכון אבני והתמחה בטכניקת הויטראז' בתל אביב. הקשר עם הרב שלוש החל כשביטון יצר את ארון הקודש של בית הכנסת, ומאז התפתח לשיתוף פעולה פורה שהוליד מספר יצירות מרשימות, בהן ויטראז' המתאר את ששת ימי הבריאה והקשר שלהם למלאכת המשכן.
הרעיון ליצירת ויטראז' המבוסס על ספר יצירה נולד בליל שבועות אחד, אחרי הליכה של שעה וחצי בחשכת הלילה לשיעור של הרב שלוש. "בסוף השיעור אמרתי לרב שהשיעור בספר יצירה היה כולו ציורי עבורי", מספר ביטון, "והוא שאל אם אפשר לעשות מזה יצירת אמנות". מה שהחל כרעיון מופשט הפך למסע אינטלקטואלי מעמיק. הרב שלוש האמין בחשיבות ההבנה המעמיקה של הטקסטים, ולכן נתן לביטון שנתיים ללמוד באופן עצמאי. תחילה את ספר הכוזרי וספר קול יעקב, ורק אחר כך את ספר היצירה עצמו. ביטון השקיע שעות ארוכות בלימוד, לעתים במקומות בלתי שגרתיים: "הייתי יורד לים בלילות עד שתיים-שלוש לפנות בוקר עם הספר. לקחתי איתי מקל דיג כדי שלא יחשדו בי שאני משוגע כשיראו מישהו על חוף הים בשעות כאלה".
מיכאל ביטון צילום: יעל ברונר רובין
תהליך היצירה עצמו היה מורכב לא פחות מהלימוד. ביטון, המאמין בעבודה מסורתית, סירב להשתמש במחשב. במקום זאת, כל סקיצה נוצרה בעמל רב עם רפידוגרף על שולחן סרטוט. "כל פעם הכנתי סקיצה חדשה, הבאתי לרב, הוא פסל חלק והשאיר חלק", הוא מתאר. "עבדנו על מה שנשאר והוספנו תיקונים למה שנמחק. עשיתי עשרות סקיצות, והסקיצה הסופית כמעט ואינה דומה לראשונה". התהליך הזה נמשך שנים, כשכל שינוי, קטן ככל שיהיה, דרש התחלה מחדש של העבודה.
היצירה הסופית משקפת את חזונו של הרב שלוש להנגשת הקבלה. היא משלבת את עקרונות ספר יצירה - שלושת היסודות, שבעת הכפולים ושנים-עשר הפשוטים - בצורה שמזמינה התבוננות ומחשבה. "אפשר להסתכל על הספר הזה משתי הקצוות", מסביר הרב שלוש. "אפשר להסתכל עליו מהמסגרת מסביב, להיכנס למסגרת פנימית ועוד מסגרת יותר פנימית, ואתה רואה את האחדותיות, את ההרמוניה. ואפשר להתחיל מהמרכז - אלו שלוש, אלו שבע, אלו שתים עשרה".
"אנחנו רוצים לחבר את הקדוש ברוך הוא אל העולם שלנו", מסכם הרב שלוש את חזונו. "ככה אנחנו מייצרים את האחדותיות הזאת. מי שמתעניין באמת בויטראז' יגיע בסוף לספר, כי הספר יהיה בנמצא. זה המסע שאני מזמין את הציבור לעשות - מהתבוננות בויטראז' אל העומק של ספר יצירה".
הציבור יוכל להתרשם מהיצירה המיוחדת הזו בטקס חגיגי שייערך ביום חמישי הקרוב, אור לי"ט בכסלו, בבית הכנסת אור חדש בנתניה. במעמד הסרת הלוט מהויטראז', שהוקדש לעילוי נשמת שלום (אילן) כהן ז"ל, יתכנסו רבני העיר והקהילה לחגוג את השלמתו של מסע אמנותי-רוחני יוצא דופן, המנגיש את חכמת הקבלה העתיקה בדרך חדשה ומרתקת.
בשיתוף אור חדש