עבדול נולד וגדל בפזורה הבדואית בדרום הארץ, כבן לאם יהודייה בשם רינה ולאב ערבי. בהמשך, לאחר שנמלטה מהאב המכה, נרצחה האם באכזריות בידי המשפחה אך הרוצח לא נתפס. הוא ואחיו מוסא היו נתונים לאלימות קשה מצד אביהם ובני החמולה שלו. העובדה שהם כונו "בני היהודייה" רק הרעה את מצבם.
שלש שנים אחרי החליטו דוד-עבדול ומשה-מוסא לברוח בעצמם. הם התמקמו בתל-אביב והפכו לדרי רחוב. אך הגורל היכה בהם שוב, באחד הלילות נדקר משה-מוסא על ידי דר רחוב אחר בשיאה של קטטה ביניהם. דוד-עבדול נותר עתה לבדו, וכאילו לא די בזאת הוא נאלץ לראות את אחיו נקבר כמוסלמי, אחרי שהאב המוסלמי נלחם על כך בכל כוחו.
הפגישה עם אנשי יד לאחים שינתה את חייו
דוד המשיך לגור לחלופין ברחובות או במקומות רווחה שנתנו לו מחסה בימים קרים, וחוזר חלילה, עד שפגישה עם בחור חסיד חב"ד שינתה את חייו. היה זה בצהרי יום שישי אביבי, כשדוד חלף על פני דוכן חב"די להנחת תפילין, והבחור שאייש אותה הציע לו להניח תפילין. דוד לא ידע במה מדובר אבל נעתר לבקשה. תוך כדי התפתחה ביניהם שיחה ודוד גולל בפני הבחור את סיפור חייו. הבחור נדרך. "אם אמא שלך יהודיה, גם אתה יהודי" אמר הבחור בהתרגשות. אחרי דין ודברים ביניהם, יצר הבחור קשר עם יד לאחים והללו מיהרו לקחת את פרטיו של דוד ולתאם עמו פגישה בהקדם.
הפגישה עם אנשי יד לאחים שינתה את חייו. אחרי שווידאו את זהותו אנשי הארגון המסורים דאגו לשכנו בדירה מאובזרת ונקיה אותה שכרו וריהטו למענו, וחונך של הארגון החל ללמוד עמו נושאים בסיסיים ביהדות פעמיים בשבוע. במקביל, אנשי הארגון דאגו למצוא לו עבודה מסודרת ועזרו לו לפתוח את הפרק החדש בחייו.
צילום: יד לאחים
יד לאחים גם עזר לו במציאת שידוך וסייע לו מאוד בחתונה, והשבוע חלה סגירת מעגל מרגשת במיוחד. דוד הפך לאבא ובברית המילה שנערכה לו בסיוע יד לאחים, על ידי מוהל מברית יוסף יצחק הוא קרה לבנו הבכור משה, על שם אחיו הצעיר שנרצח בדמי ימיו.
הרב יואב-זאב רובינסון שמלווה את דוד מזה כמה שנים ומשמש עבורו דמות אב ליווה אותו גם בברית המילה וכובד ב"חייקה". לדבריו "דוד ואני פרצנו בבכי אחרי שהוא קרה לבנו הבכור על שם אחיו. אחרי שנרגע מבכיו הוא אמר לי בשקט: אני יגדל את משה הקטן כיהודי אמיתי, לא כמו אחי שגדל ונקבר כמוסלמי. משה הזה יהיה הנחמה שלנו וימשיך את שרשרת הדורות של אמנו שכמעט ונקטעה".