רבים הכירו אותו, מעטים ידעו מי היה באמת ובמה עסק.
מזה למעלה מעשרים שנה פעל קולמן, כך כונה בפי כל, לחיזוק ומיסוד ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים. מטבע הדברים, מקצוע שהשתיקה יפה לו. שרב בו הנסתר על הגלוי.
קולמן היה היהודי הראשון שהעז לשוב ולהתגורר בבתי שכונת שמעון הצדיק הותיקה. תושבי השכונה נאלצו לעזוב את בתיהם בהוראת הבריטים במלחמת העצמאות והשכונה נעזבה. גם לאחר איחוד ירושלים ירושלים במלחמת ששת הימים נותרו בתי השכונה באזור ערבי עוין ובעליהם לא יכלו לשוב אל הנכסים האבודים.
בשנת 2000 לאחר גאולת הבית הראשון בשכונה נכנס קולמן להתגורר בו . אנשי השכונות הסמוכות בהובלת הרב יעקב יוסף זצ"ל שמעו על האדם האמיץ שחזר להתגורר בשכונה היהודית בסמיכות לקבר שמעון הצדיק ובאו לבקרו. מאותו היום, הפכו הביקורים בבית הכנסת החרב של השכונה (שנבנה בתחילת המאה ה20 ) לאפשריים ,קולמן פתח את הפתח ובשנים שבאו לאחר מכן פעל ללא לאות לגאולת בתים נוספים בשכונה בבית הכנסת פועל כיום כולל אברכים ומחדר מוזנח בשוליו גר קולמן נגאלו בתים רבים והיום בשכונה 20 משפחות
כל מעשיו אמרו אהבת ירושלים. תמיד היה הראשון לעשות. להתנדב בגופו. לא חיכה שיצטרפו אליו אחרים. כשזיהה היתכנות לפעולה, עשה זאת. בשקט ובצנעה.
כמו ר' יוסף ריבלין בשעתו, פעל בשיטה הבאה: היה מגיע ומתיישב, כאשר הצטרפו אחרים היה ממשיך למקום הבא.
כך הביא לגאולת המתחם היהודי שעל יד קבר רחל, בו פועלת כיום ישיבת בני רחל וסביבה 10 משפחות יהודיות, שכונת בתי ניסן ב"ק הסמוכה לשער שכם בה מתגוררות היום עשר משפחות יהודיות, גם שם, היה קולמן התושב הראשון.
מפעל חייו של קולמן היה גאולת השכונות נחלת שמעון ושמעון הצדיק בהן חיות היום 20 משפחות יהודיות, שם קבע הוא עצמו את ביתו, בתחילה כרווק, לביתו זה, הביא את אשתו הטריה בת-שבע, עולה חדשה ובת לשבט המנשה, שהלכה אחריו בדרכי גאולת ירושלים.
ביתם היה פתוח לכל אדם: למבקרים הרבים שהגיעו לשכונה ותמיד ידעו שאצל קולמן אפשר לדפוק בכל שעה, אח"מים ומשפיעים מכל העולם ביקרו במקום כשקולמן מספר להם 'סיפורי ראשונים' איך ניקה במו ידיו את הזבל שמילא את בית הכנסת העתיק בשכונה תוך שהוא מצביע על שקעי מזוזה בבתים החרבים שנגאלו. האורחים היו עומדים נפעמים אל מול המבנה שוקק החיים שהיום משמש כישיבה ולא מאמינים לסיפורים של קולמן. הוא עצמו, היה מתלוצץ שלפעמים גם לו עצמו קשה להאמין. הפעולות שפעל והמעשים שעשה מספיקים לשלושה גילגולי חיים.
אבל לא רק מבקרים מכובדים אירח קולמן בביתו, גם קשי יום ומוכי גורל, לכולם פתחו בני הזוג את ביתם, כשקולמן מקשיב ומשתדל לעזור, כמו בבניין ירושלים כך גם עם בניין אנשיה: בגופו ממש. צדקה שלא על מנת לקבל תמורה. ואם אפשר בסתר, מה טוב.
שלומי קולמןצילום: באדיבות המצולם
פעולותיו של קולמן היו חובקות עולם, מפגשים עם גורמים עלומים בפעולות מורכבות של רכישת נכסים ודאגה לערבים שהיגרו לחו"ל לאחר שמכרו נכסים וחייהם היו בסכנה.
לצד אלו פעל במרכזי סיור ולימוד חינוכיים ועמד בקשר עם מורי דרך בנסיון לקדם, להביא ולחבר את ירושלים לכולם, עוד תלמידים, עוד מטיילים. "לירושלים מתחברים הכי טוב ברגליים" היה אומר.
לצד אלו במסירות עצומה היה נוסע לקברי צדיקים בברסלב ובהאדיטש. לא רק כמתפלל מן המניין אלא כשותף פעיל לעשיה: מנהל ופעיל באופרציה של המבקרים באתר. מגיע, נותן את שלו לכמה ימים, וחוזר לפעולותיו בארץ.
כשהתוודע דרך רעייתו לקשיי עלייתם של חלק מבני שבט המנשה, לא יכל להשאר אדיש ופעל גם למענם. בחודש נובמבר האחרון הצליח להביא לארץ את שתי אחיותיה של אשתו, לאחר שבמשך שנים המתינו לאישורי עליה.
איש חסד ואמת. עיתים היה נראה כאילו הצדיקים ישני-ארץ לא יכולים בלעדיו: פעל בקבר דוד, בקבר שמעון הצדיק, בקבר רחל. ארגון הילולות, תפילות למען כל מי שזקוק לישועה וגם תיקונים פשוטים, תיאומים בירוקרטים, לא הייתה פעולה שהיא למטה מכבודו. 'הכבוד כולו שלי, נהג לומר, כבודה של ירושלים'.
ביום חמישי האחרון נמצא קולמן חיובי לקורונה, תוך שמירה על הכללים, התפנה למלונית כדי להגן על אשתו בת שבע ובתם הפעוטה נעמי הודיה. ביום ראשון לאחר הידרדרות פתאומית במצבו בשעה 11:00 בבוקר, נקבע מותו.
בת שבע ונעמי-הודיה נותרו ללא משענת.
שלומי קולמן בנה את ירושלים, עכשיו אנחנו נתגייס ונבנה את ביתו.
מחזירים אהבה לאיש שאהב את ירושלים