קשה לומר תודה? מה אני מקבל מאמירת תודה?

אמירת תודה היא דבר קטן ופעוט שנושא איתו כל כך הרבה משקל, למה קשה לנו לומר תודה על דברים ברורים מאליהם שעשו עבורנו? ולהגיד תודה על מחמאה שקיבלנו זה אפשרי? ומה יוצרת התודה במערכת היחסים הזוגית שלנו? יסכה ויהונתן שומר מבקשים מאיתנו להודות ולהלל בכל יום

חדשות כיפה יהונתן ויסכה שומר 19/12/19 11:30 כא בכסלו התשפ

קשה לומר תודה? מה אני מקבל מאמירת תודה?
יהונתן ויסכה שומר, צילום: באדיבות המצולמים

לפעמים קשה לומר תודה כי זה גם ככה מגיע לי, או ש-למה שאני אומר תודה על משהו שגם ככה הוא חייב לעשות? 
פעמים רבות המאמצים והפעולות שאנו עושים אחד למען השניה ולמען התא המשפחתי הם כל כך טריוויאלים שאיננו מכירים תודה על כך. ואם אגיד תודה, אולי זה יעלה לו לראש והוא לא יעשה את זה יותר. וגם- למה שאומר תודה, למה? מישהו פה אומר לי תודה על הדברים שאני עושה?
לפעמים כל כך רע לי בפנים שאני לא מזהה שקורה פה משהו טוב. לפעמים אני לא אומר תודה כי לא באמת עשיתי את זה מושלם אז זה לא באמת מגיע לי. או שאני לא מאמינה במחמאה שקיבלתי אז אני הודפת אותה ולא אומרת- תודה. וכשאני שומעת ממנו מילות אהבה, זה קצת מצחיק לומר תודה. תודה על מה? לפעמים זה פשוט מביך מכדי להכיל, לנכוח באמת ברגע אמיתי שכזה על ידי אמירת תודה.

התודה קשורה לספירת ההוד, המשתקפת בגופנו ברגליים. היא קשורה ליציבות ולנוכחות עמוקה שלנו. היא קשורה ליכולת שלנו להלך בעולם בביטחה ולא כעלה נידף או בחוסר ביטחון שמתגונן ומתחשבן על על דבר. 
התודה קשורה לרגליים, להרגלים- אך למקום הגבוה והמתחדש שבהרגלים, ולא הרוטיני והנשחק.
כשאנחנו אומרים תודה, משהו בנו נפתח לשפע. לומר תודה זו לא חובה מוסרית. זה לא כי נכון, ראוי או צריך. לומר תודה זו הזדמנות לתפוס רגע קטן, כד קטן, ולהפוך אותו למשמעותי לייחד את הרגע הזה, את הפעולה שנעשתה, את המילה שיצאה מהלב, ודרך התודה- המילה תוכל גם להיכנס אל הלב.

תודה- זו מילה קטנה וגדולה שמפרידה בין חווית חיים של מגיע לי, ולא מגיע לי כלום. ומתוך כך, מפרידה בין אפשרות לחיות את החיים בכעס, בתסכול, בעצבות, באכזבה... או בשמחה, בלב פתוח, בהתפעלות, בחיבור, בלמידה, בהתענגות, בחיבורים.
לומר תודה- זה ממש הזיהוי של נס פח השמן שממשיך לשמונה ימים ואולי עד אינסוף. כי הכלי שלנו נפתח, השפע שמגיע אלינו נחשב בעיננו, מזין אותנו, מקרקע, מייצב, נותן לנו ולאחרים חשיבות עושה בנו מקום לאהובים מרחיב אותנו, את מי שאנחנו.

תודה - זו הזדמנות להכיר טובה, להאיר את החנוכיה של האחר מבלי לגרוע מאורי- ואף להגדילו. כי כשחולקים אור ולהבות נושקות ונפגשות הן רק גדלות.

תודה זו הזדמנות לגדל אנשים ולתת למעשיהם חשיבות.

תודה- זה שער דרכו נוכל להכיר בניסים ובטוב הסובב אותנו.

תודה- זה דרך להתחבר פנימה אל עצמנו ואל אחרים.

לומר תודה- עושה חשק לעוד.

הכרת תודה מאירה את פנינו, וממגנטת.

לומר תודה על מחמאה, גם אם אני לא מסכימה, יבנה בי ביטחון עצמי מעמיק יותר. זו הזמנה לגדילה.
אז חנוכה- זו הזדמנות פשוט לומר תודה. לעצמנו, לאחרים. על דברים קטנים וגדולים.
על דברים טריוויאלים ומפתיעים.
על מחמאות ואולי אפילו על רגעים מאתגרים... ( אבל זה כבר למאמר אחד)

חנוכה- כדי להודות ולהלל לשמך הגדול, על כל ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך...
 

לטורים קודמים

הכותבים: יהונתן ויסכה שומר - בעלי "כלים שלובים", מרכז להתפתחות אישית וזוגית.

מוזמנים להצטרף לקבוצה הנקראת "עונג שבת זוגי". לקבלת קישור הצטרפות לקבוצת הוואצאפ, שלחו בקשה לכתובת המייל: orpnimi1@gmail.com