משפחה 2019 – מוסד בתהליכי גסיסה או לידה מחדש?

אין זה סוד שמוסד המשפחה, שהיה יציב עד לדורנו, נסדק ומתפרק בקצב מהיר. לקראת מה אנחנו צועדים? האם המשפחה בתהליכי גסיסה, או שמא מתוך המחשכים יבקע עליה אור חדש?

הרב אליסף ליבי, אתר "לדעת להאמין"
ד באלול התשעט
,
04 בספטמבר, 2019 11:01
אילוסטרציה

אילוסטרציהצילום: shutterstock

אין זה סוד שמוסד המשפחה, שהיה יציב עד לדורנו, נסדק ומתפרק בקצב מהיר. כיום  מתרבים הזוגות המתגרשים, ומתמעטים הבוחרים מלכתחילה להינשא. בעוד גיל הנישואין עולה, הגיל בו מתחילים לקיים יחסי אישות יורד. שיעור הנולדים מחוץ לחיק המשפחה גדל, ואילו שיעור הילודה בתוך המשפחה מתמעט בעולם כולו. בזמן שנוצרות לכאורה "משפחות חדשות", היסודות המרכיבים את המשפחה המסורתית מתפוררים.

לקראת מה אנחנו צועדים? האם המשפחה בתהליכי גסיסה, או שמא מתוך המחשכים יבקע עליה אור חדש?

אנו מאמינים שהמשבר הוא חלק מתהליך מורכב של צמיחה. הבירור של מוסד המשפחה הוא בבחינת צירי לידה קשים, שעשויים לפתוח את ערכי המשפחה למרחבים נפלאים.

מהכרח לרצון

בעולם שקדם לעידן המודרני, מוסד הנישואין נתן מענה לצורכי הישרדות בסיסיים. לפני המהפכה התעשייתית הייתה הפרנסה תלויה בעבודה הדורשת מאמץ פיזי רב. במרחב זה, לעולם הגברי היה יתרון עצום על פני העולם הנשי, וכתוצאה מכך האישה היתה תלויה במידה רבה בגבר שיכלכל אותה.

מאידך גיסא, הגברים גם הם היו תלויים בנשותיהם שיתחזקו את הבית, יבשלו ויכבסו. מלאכות אלה דרשו זמן רב, ולא היתה אפשרות לשלב אותן יחד עם העבודה לפרנסה. תנאי החיים יצרו תלות קיומית-הישרדותית שעיגנה את הקשר שבין הגברים לנשים. הזוגיות בתקופה זו הייתה כל כך הכרחית, שדווקא בגלל ההכרחיות שלה נעדר ממנה מרכיב הבחירה והחופש.

בדורות האחרונים השתנו ללא הכר תנאי החיים. המהפכה התעשייתית והטכנולוגית העבירה את מירב הכוח הפיזי שהייצור נזקק לו אל המכונות. כאשר המאמץ הפיזי הנדרש לייצור קטן, יכולה הייתה האישה לקחת חלק גדול יותר בתעשייה, מה ששחרר אותה מתלותה בבעלה. מאידך גיסא, התיעוש חדר לבתים והקטין את המאמץ הנדרש לתחזוקתם, במצב החדש יכלו גם הגברים למלא בעצמם את התפקידים הנשיים המסורתיים. כתוצאה משינויים אלו איבד מוסד המשפחה את  האינטרס ה”טכני” של ההישרדות.

השמטת התכנים ההכרחיים שביססו את מוסד הנישואין יצרה שברים במבנה הבית העתיק, אבל השבירה מאפשרת לבנות את הבית המתחדש על אדני הרצון, האהבה והחירות. בימינו מתחילה להתפתח זוגיות שלא נובעת מתוך כפיה אלא מתוך בחירה חופשית.

תהליך מקביל התרחש גם ביחסים שבין הורים לילדים. עד לפני זמן קצר לא היו בפני בני זוג כמעט כלים "לתכנן את המשפחה". במצב זה לא שאלו את ההורים האם הם רוצים ילדים וכמה, הילדים נולדו כמעט בלי קשר לרצונם של ההורים. לעומת זאת, בדורנו אמצעי המניעה התפשטו ומנגד התרבו הכלים שמאפשרים גם לזוגות מאותגרי פוריות להביא ילדים לעולם. במצב שנוצר, "תכנון המשפחה" קשור במידה רבה לרצון ולבחירה של בני הזוג.

כאשר ההחלטה על גידול המשפחה עברה לידינו, ירד ברוב מדינות העולם שיעור הריבוי הטבעי לשלילי, דבר שמסכן את ההתפתחות הכלכלית והחברתית של אזורים אלו. ואולם למרות הסכנה, יש גם תרומה גדולה במצב החדש אליו נקלעה המשפחה. היכולת לתכנן את המשפחה גרמה לכך שילדים ייוולדו בעיקר למשפחות המעוניינות בהם ובכך חיזקה את הקשר שבין הורים לילדים. במצב שנוצר, הקשרים הפכו להיות יותר בחיריים ופחות כפייתיים.

חירות אמיתית

במצב המתחדש, הכפייה שאפיינה את המשפחה נעלמה. כשההכרח בוטל התחילו רבים לראות את הנישואין בפרט, והמשפחה בכלל, כמחסום המונע מהם למלא את צרכיהם, חלומותיהם וייעודם – כל שכן את תאוותיהם ודמיונותיהם. בקשת החירות שהתפשטה בעקבות המודרנה גרמה לתנועות גדולות להילחם כנגד המוסד המשפחתי במתכונתו הישנה.

התנועות החילוניות הנלחמות בערכי המשפחה קוראות לחירות, אבל אינן מסוגלות להעניק אותה. תנועות שרואות את העולם כנעדר מימד רוחני שמעבר לחוקי הטבע הדטרמיניסטיים, לא יכולות ליצור תפיסת עולם שיש בה מקום לבחירה ולחירות. על מנת שתתאפשר בחירה אמיתית, צריך האדם להיות מודע למימדים רוחניים הנמצאים מעבר לחוקי הטבע, ולשם כך עליו להיות מודע למימד נשמתי רוחני ששוכן בקרבו. רק כשהאדם יכיר במימדים אלו הוא יוכל להיות חופשי.

כשם שתנועות אלו לא מסוגלות להעמיד ליחיד תפיסת עולם של חירות, כך בדיוק אין הן מסוגלות ליצור משפחה חירותית, בה האיש והאישה זוכים לבטא את עצמם בשלמות. רק החיבור של האיש והאישה למהותם הפנימית מאפשר להם להתקשר מצדם זה לזו. משפחה שבנויה נכון, בה כל אחד מוצא את מקומו, מאפשרת לשני בני הזוג לחשוף את הכוחות הפנימיים הטמונים בהם, ורק כך היא זוכה להיות משפחה של חירות, עונג ואושר. כשהאיש יכיר את מהותו הפנימית, הוא ידע לבטא אותה בזוגיות. גם אישה שתהיה מודעת לפנימיות הנשית שלה תבטא אותה בקשר, ורק בכך יתאפשר לבני הזוג להיות בני חורין באמת. רק המודעות הפנימית הזו, המגיעה מתוך חיבור לתורה ולמצוות, מאפשרת לזוג לחיות בחיבור עוצמתי של השלמה והפריה הדדית.

הביקורת של התנועות הפועלות כנגד המשפחה המסורתית יוצאות בעיקר כנגד הכפייה שבמוסד הנישואין. המודעות לרוח מהווה מענה לביקורת. ההפנמה שיש בנו עולם רוחני עשיר מוציאה אותנו ממסגרת החיים החיצונית בה חוקי ההכרח שולטים ומאפשרת לנו לקנות זהויות הקושרות אותנו לעולם רוחני חופשי ומשוחרר. הבנה זו תוביל את המשפחה לדרגה חדשה.

המאמר המלא מופיע באתר לדעת להאמין

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גורר את המדינה לקלפי. אביגדור ליברמן צילום: צילום מסך

הולכים לבחירות | ליברמן: "לא נחתום לאף מועמד"

קרא עוד