סגור
חדשות כיפה

"הם ידעו שלא בשביל זה - עמדו יחד תחת החופה"

הם יושבים מולי, מטיחים טענות, דרישות, תסכולים, אכזבות. שניהם מרגישים לבד. סובבתי את הכיסאות שלהם וביקשתי, הסתכלו אחד על השניה

יהונתן ויסכה שומר

יהונתן ויסכה שומרצילום: באדיבות המצולמים

הם יושבים מולי, מטיחים טענות, דרישות, תסכולים, אכזבות. שניהם מרגישים לבד, שניהם היו רוצים יחד. שניהם יודעים, שלא בשביל מה שקורה בניהם עכשיו, עמדו תחת החופה. די! עצרתי אותם. תפסיקו רגע, להטיח, להתחשבן, לפגוע להצטדק. פנו אחד אל השניה. ממש כך. סובבו את הכיסאות.

הם השתתקו. קפאו. קמתי, ביקשתי שיקומו. סובבתי את הכיסאות שלהם כך, שיפנו אחד אל השניה. הם התיישבו. התרחקו. "הרימו רגע עיניים והסתכלו אחד על השניה", ביקשתי קצת יותר ברוך. "הסתכלו אחד על השניה, וגם אחד אל תוך השניה. רק תסתכלו". דמעות זולגות מארבע עיניים. עכשיו כשאתם רואים אחד את השניה אפשר להתחיל, כמעט לחשתי, והם שמעו.

מה יש שם בעיניים? מה הן רואות? רואות פנימה או החוצה? רואות שפע או דלות? רואות חיסרון או חלום? לאיזה עוד איברים העניים מחוברות? הבעל שם טוב אומר שיש אלוקות שנראית ונגלית בעיני הלב. מהם עיני הלב? ואיך כל זה קשור לזוגיות, לאינטימיות, לגאולה ולחודש תמוז?

כאשר היינו נשואים 10 שנים, לפני 11 שנה, נזכרנו בנוסטלגיה מכווצת את הלב, במבטים של תחילת הקשר. מבטים בהם גילינו אחד את השניה לפרטי פרטים, מבטים שאמרו כל כך מעבר למילים. ו... נו, שוב, שיגרת החיים. התרגלנו לראות אחד את השניה.

מה כבר יש לגלות? והעיניים המספרות? כבר לא צריך אותן, יש שפה, יש מגע, ויש חיים משותפים, שלמי יש בהם זמן לעצור, ולהתמוסס אל תוך עיניים. אז אחרי עשר שנות נישואין, והצפה נוסטלגית שצבטה את הלב, החלטנו, באופן יזום, להשיב את "שיחת העניים" אל חיינו. נסו להסתכל בעיניים באמצע מריבה. זה מוציא את כל העוקץ. מי יכול באמת לריב כשמציצים פנימה בעיני הלב אל הלב?

נסו להסתובב, להתרחק ולהתקרב בחדר מלא באנשים, במפגש משפחתי, או בכנס הומה, לדקה, מבלי לנתק קשר עין - ותראו שפתאום, אפשר להתאחד במרחב שמסיח את הדעת מהאחד. נסו לצאת אל היום מתוך מבט בעיניים, ולקבל אחד את פני השניה בסוף יום במבט מעמיק, ותראו - תראו אחד את השניה, תראו פנימה. יווצר בכם, בתוככם מקום לאהוב/תכם. העיניים הם שער פנימה אליכם, אל הזוגיות והאינטימיות שלכם, אל חיי גאולה ושפע והעניים, חוש הראיה- הוא החוש של חודש תמוז.

ימי חודש תמוז במסורת, הם ימי הילוך המרגלים. שהתהלכו ל-40 יום מסוף סיון עד תשעה באב. ונפילתם הייתה בעיניים, בראיית הקטנות של עצמם "ונהי ביניינו כחגבים", ובבהלה מראיית השפע של הארץ. כן, גם זה קורה לנו, אנחנו נבהלים מגדלות, של עצמנו ושל אהובנו, ומשפע של החלומות הזוגיים ובוחרים להיתפס במבט על קטנות החיים, על פספוסים, תסכולים.

ימים אלו של תמוז, ובמיוחד ימי בין המיצרים, מקבילים בפוטנציאל הרוחני שלהם לכב' ימי ירח האיתנים - ימי חגי תשרי. רק שהם דורשים אומץ של ראיה, של להישיר מבט אל שפע, גדלות, פוטנציאל, חלום, שורש, מעמקים..אז בואו איתנו לימים של  תרגילי תמוז לשיפור ראיית אהבה. (שלחו לנו מייל ונשלח לכם הזמנה) שתרבה אהבתכם וראיית הטוב והשפע במשכנכם, דווקא בימים אלו של בין המיצרים

 

לטורים קודמים

 

 

הכותבים: יהונתן ויסכה שומר - בעלי "כלים שלובים", מרכז להתפתחות אישית וזוגית.

המעוניינים לקבל בכל שבוע לקראת שבת, שאלה/תרגיל/ התבוננות זוגיי, מוזמנים להצטרף לקבוצה הנקראת "עונג שבת זוגי". אין בקבוצה שיח ואפשרות לתגובה, רק הזדמנות לקבל הזמנה למפגשון זוגי של השראה. לקבלת קישור הצטרפות לקבוצת הוואצאפ, שלחו בקשה לכתובת המייל: orpnimi1@gmail.com.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

סמוטריץ': "תהיה רכבת קלה בשומרון"

קרא עוד