"אני לא יכולה לדמיין את עצמי בלעדיו": פרדוקס הבחירה בבן זוג

מיכל נפרדה מחנניה אך מתלבט אם לא נפרדה ממי שיכל להיות בעלה, ותוהה האם עשתה הבחירה הנכונה. מה התהליך שאת צריכה לעבור על מנת לבחור נכון? ומה זה בכלל לבחור? 

חנה דיין 14/06/21 16:48 ד בתמוז התשפא

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

"אני מתלבטת אם לחזור לחנניה או לא. הפרידה הזאת קשה לי מדי, אני מרגישה שאני לא יודעת איך אני יכולה להמשיך לבד בחיים האלה? ההורים שלי גם לוחצים עלי להתחתן ואני לא רואה את עצמי מתחתנת עם מישהו אחר חוץ מחנניה" אמרת מיכל בעצב

"מיכל, חשבת אולי לנסות לצאת עם מישהו אחר? לבדוק את האפשרות?" שאלתי אותה. ראיתי איך מיכל התחילה לרעוד, איך שהיא הבינה מה ששאלתי אותה היא כבר נכנסה לתוך בועת הגנה שבטעות מה שאמרתי לה לא יחלחל אליה…

"אני בחרתי בחנניה! עובדה שאני לא יכולה לחשוב על אף אחד אחר חוץ ממנו" הכריעה מיכל את תחושת הבלבול שפקדה אותה.

"מיכל, חשוב לי שתדעי משהו מאוד משמעותי - את לא בחרת בחנניה. את רחוקה מאוד מלבחור בו באמת" אמרתי לה ואז התחלתי להסביר לה את הכל בפירוט:

מה התהליך שאת צריכה לעבור על מנת לבחור נכון? ומה זה בכלל לבחור? 

התנאי הבסיסי הראשוני לבחירה, זה הידיעה שיש לך לפחות שתי אפשרויות שאת יכולה לבחור ביניהם, אחרת, לא מתקיימת פה בחירה באמת. צריכות להיות בפנייך שתי אפשרויות:

  1. להתחתן איתו.
  2. לא להתחתן איתו.

מבחינתך, באמת באמת, האפשרות השנייה של לא להתחתן איתו היא לא ממש אופציה. האפשרות הזו מדומיינת, כיוון שמתיישבים עליה משתנים דמיוניים כמו:

  • 'הוא מאוד מוצלח לא אמצא לעולם מישהו כמוהו'
  • 'ההורים שלי כל כך אוהבים אותו לא יכולה לאכזב אותם'
  • 'אני לא כזו מבוקשת, זה הסיכוי האחרון שלי'
  • 'אני לא יכולה בלעדיו. הוא מכיר אותי הכי טוב. הוא החצי השני שלי'

את אומרת לעצמך במילים אחרות: אני יכולה להתממש רק בציור מסוים, שזה אומר שהוא מוכרח להיות חלק מהחיים שלי. אז בעצם אין לך בחירה.

אז למה אנחנו בוחרים לא לבחור?

כי אנחנו לא רוצים לקחת אחריות אמיתית על הבחירה שלנו. מבחינה נפשית, אנו לא רוצים ללכת עם הבחירה עד הסוף. אנחנו נקלעים, נגררים וזורמים לתוך הזוגיות הזו, אין פה בחירה אמיתית. כיוון, שהאפשרות של לא לבחור בחנניה כבן זוגך, שקול מבחינתך למוות, לחוסר קיום….

ואז, את מחוייבת לבחור בו!

הרבה פעמים, אנשים שמים את הלב שלהם לפני השכל. כביכול נותנים לרגשות לנהל את הבחירה ואז קל להם יותר לומר לעצמם שהם פשוט לא יכלו אחרת, הלב בחר. וזה בטוח לא נקרא לבחור.

לבחור, זה כשיודעים שיש גם את האפשרות שהוא לא יהיה בן הזוג ,זה לא חייב להתקיים. הנקודה הכי חשובה בחוויות הנישואין זו חווית הבחירה - שנינו בחרנו ונבחרנו בבחירה חופשית זה בזו. לבחירה האמיתית חייב להתלוות שחרור נפשי, חרות פנימית.

"מיכל, קודם כל חשוב שתעשי את הבחירה בחנניה מתוך מקום פנימי ונקי, את חייבת לראות תמונה של עצמך גם בלעדיו, שלא מסתיימים להם חייך בלעדיו. שההורים שלך מקבלים אותך ושמחים בך גם אם את לא בוחרת בו. מיכל, הביני, אסור לך לבחור בו מסיבות כמו: איך אאכזב את ההורים? איך אאכזב  אותו? מה החברים שלך יחשבו? אולי הוא האפשרות היחידה שלך, שלא תמצאי עוד אחד כמוהו, שלא בטוח שמישהו איכותי כמו שאת מדמיינת ירצה אותך. כל אחת מהסיבות האלה, הן לא בחירה, אלו הן סיבות שמחייבות אותך וקושרות אותך לאפשרות אחת בלבד."

רק אחרי שבסיס הבחירה יהיה באמת נקי וכששתי האפשרויות יהיו באמת פתוחות בפנייך, אחרי שבדקת טוב טוב שגם האפשרות של לא להתחתן איתו היא אפשרית, העולם לא יתמוטט ולא יגמרו לך החיים. רק אז אפשר להתחיל את תהליך הבחירה. את צריכה לעשות שיקולים שכליים לפני הבחירה, חשוב מאוד שתבדקי:

  • האם הוא מתאים לעולם הערכים שלך?
  • האם שניכם מסתכלים לאותו הכיוון בחיים?
  • האם הוא יכול לפרנס אותך?
  • האם הוא יהיה אבא טוב לילדים שלך?

ועוד שיקולים מאוד חשובים להקמת בית משותף וחיי זוגיות מוצלחים. רק אחרי שכל השיקולים האלה נבדקו היטב, את יכולה להתחיל לשים את הלב שלך. ולצאת למסע חייך….

"אבל איך אדע שבחרתי? שאני שלמה עם זה?" שאלה מיכל

"שימי לב מיכל במה את בוחרת. כשאת בוחרת בו כבעלך, את בוחרת אותו עם העבר המורכב שהוא מגיע איתו, עם המשפחה שלו במידה והיא בעייתית, עם כל מיני התנהגויות מוזרות שיש לו ואת לא אוהבת אותן. שימי לב!! אם את בוחרת בו, במחשבה שההתנהגויות הטבעיות שלו ישתנו עם הנישואין, שהבעיות הנפשיות שלו ייעלמו כשיגיעו  הילדים, והוא  פתאום יהפוך להיות איש מוצלח ורציני ברגע שתהיה לו משפחה.

דעי לך, שזו טעות קריטית, המקומות שלו שדורשים טיפול ימשיכו ללוות אותו לאורך כל הנישואין, הם לא ייעלמו כשתהיה שם טבעת או משכנתא אלא רק יעמיקו ויחמירו. את צריכה להבין לאן את נכנסת ועם מה את הולכת להתמודד. אם את אומרת רוצה אני, קדימה לכי על זה, אבל תביני טוב טוב לאן את נכנסת .זו בחירה אמיתית.

זה פרדוקס נוראי ואחד הדברים הכי כואבים בעולם הזה. כי כמו בהשקעה כלכלית, כשאת משקיעה סכום כסף שעבדת עליו קשה, את לא תגידי  שבגלל שזה לא הצלחה מובטחת של 100% אז  לא תתני את הכסף להשקעה?! כי יכול להיות שזה יצליח ויכול להיות שלא.

בחירה היא לקיחת סיכון, אבל הכי חשוב שתדעי במה את משקיעה. מה המניה, איזה מטבע זה, לא לדמיין שזה ביטקוין כשבעצם את בוחרת דולר (שיורד 6 אחוז בשנה). וחנניה שאת בוחרת הוא עכשיו כמו כל עסקה שעושים, כמו כל בחירה. בבחירה יש פרדוקס, ואת עומדת עכשיו מול הקונפליקט הזה של לבחור בפרדוקס. בסופו של דבר, חלק עיקרי ומהותי בעולם הזה שבו אנחנו חיים, זה  שאנחנו הולכים על בחירות בלי ביטוח. את צריכה להגיד לעצמך: בחרתי וזהו.

מה באמת יקרה במציאות? אי אפשר לדעת. את צריכה להרגיש שאת בוחרת בו, עם כל החלקים המאתגרים. והכי חשוב לבדוק  האם הוא רוצה לעבוד על הקשיים, האם הוא מזכך אותם, מרכך אותם, האם הוא בכיוון של להתאמץ. זה המימד הכי חשוב בבחירה בנישואין. לחפש בעל מושלם, זה גם דמיון וזה גם לא טוב. אבל לחפש בעל עם חסרונות, שהוא יודע לעבוד על עצמו, שיודע לבקש סליחה, שמכיר את החסרונות שלו, שהוא עם הפנים לכיוון אשתו ולכיוון הבית, כלומר  שהוא שם את נפשו ומתמסר לזוגיות הזו.

זו בחירה טובה.

חנה דיין, MA טיפול זוגי ופרטני, מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר ברוח הפסיכולוגיה היהודית. טלפון: 054-448070.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר