איך נמנעים ומתגברים על ריבים זוגיים לקראת תקופת החגים

עדי וניר אינם אוהבים את החגים, הם מלאים חיל ורעדה לפני כל חג שמתקרב, מאחר שהם חווים מתיחות גדולה ביחסיהם, המתחילה לפני פרוץ החג ונמשכת תקופה ארוכה לאחר שהחג הסתיים. ניר טוען שהחג מוציא את הזוגיות שלהם משיווי משקל, מביא אותם לריב על כל נושא, החל מהקביעה איפה לחגוג, איך להעביר את ימי החג, מה עושים ביחד ומה עושים לחוד. שניהם מאשימים את החג המתקרב במריבה, אך האם החג במתקרב "אשם" בכל?

עורכי דין מצביעים על פניות רבות של בני זוג המעוניינים להתגרש וכי יש עלייה של כ-20% בבקשות של זוגות המעוניינים לפתוח תיקים להליכי גירושין לאחר החגים. הסבר לכך נעוץ כי בתקופת החגים שכיחות המריבות והקונפליקטים הזוגיים עולים במידה רבה יותר מאשר בימים רגילים. נשאלת השאלה מה יש בחגים שמעורר אצל הזוג חוסר נחת ודאגה, מה יש למריבות הללו לספר על הזוג?

לכאורה, ימי החג מזמנים תקופה של פסק זמן לבילוי משפחתי והנאה. ימים אלו מאופיינים בשהות מוגברת עם המשפחה על מנת לאפשר לה לעשות דברים שאין להם מקום בשגרה רגילה, כמו ביקורים משפחתיים, ארוחות וטיולים, בד בבד, עולים בין בני הזוג חילוקי דעות על איפה חוגגים וכן נפתחים פצעי העבר והיחסים המורכבים עם משפחת המוצא. לכן לא פלא שככל שעולה מועד ההתכנסות המתח ופחדים מתעצמים ומציפים את הקשיים שהיו שם תמיד ולא תמיד לובנו עד הסוף. ניתן לומר כי החג מזמן אפשרות לפתוח חשבונות עבר, תסכולים ומתחים שנצברו, שהזוג חשב כי הם מאחוריהם. הכעסים, העלבונות ומשקעי העבר כאילו מחכים להזדמנות לבוא לידי ביטוי בזמן החגים. הזוג נוטה להאשים את החגים, אך לא החג הוא הבעיה, הבעיה הייתה שם תמיד. החג רק  מאפשר לה לבוא לידי ביטוי בעוצמה רבה ומעלה אותה לרמה גלויה, עד כי לא ניתן להסתירה עוד.

המריבות והוויכוחים מהווים תמרור אזהרה שנוצר כאשר אחד מבני הזוג או שניהם חשים במצוקה, ריחוק וחוסר אהבה. המריבה מקורה ברצון לקבל מבן הזוג הערכה, חשיבות, מעמד ומקום. כאשר בן הזוג מעדיף להיענות למניפולציות של ההורים שלו ולהיענות לבקשותיהם, על פני בקשות האחר, אזי בן הזוג חש מאוים ועולות בו תחושות לא טובות שמעוררות את רגשי הנחיתות שלו, דימוי עצמי נמוך וכן פגיעה בתחושת החשיבות והשייכות. בן הזוג נלחם  למעשה על מקומו, הוא רוצה להרגיש אהוב ומועדף. הוא מרגיש שהוא נלחם על חייו וכי הוא נמצא בהישרדות. לכן הוא מוכן להילחם ולגלות התנהגות תוקפנית, עד כדי איבוד פרופורציות כך שהמריבה יוצאת משליטה. 

כל אחד מבני הזוג משתמש באסטרטגיות שסייעו לו בעת מצוקה בילדותו כאשר התחושה של ביטחון ורוגע התערערו לכדי הצפה של תחושת פגיעות.

מדוע זה קורה דווקא בתקופת החגים?

1. הריבים מחפשים מקום לצאת- בני הזוג צברו כעסים ותסכולים רבים שמציקים כל השנה ונוטים להדחיקם, עד כי המריבה חיפשה הזדמנות לבוא לידי ביטוי.  הריב הזה היה שם תמיד בין בני הזוג. 

2. קשרים עם משפחת המוצא - לא קיימים גבולות ברורים בין משפחת המוצא לזוג. יש משפחות מוצא שחודרות לאוטונומיה של הזוג, לא מאפשרות לזוג לנהל את חייו ללא התערבותם. לדוגמא הורה האומר "תמיד אתה מוותר לאשתך" , הוא מתערב ביחסי הזוג וגורם למאבקי כוח בניהם. לעומת זאת יש משפחות בהם הנוקשות בהן גדולה, לא ניתן להביע רגשות, העדפות ואין מקום לצרכים אישיים. הזוג חש שהמערכת נכפת עליהם וכי הם לא יכולים לומר דבר.

3. קביעת נאמנות - הריב הוא מאבק כוחות ובדיקת נאמנות של הזוג למשפחה החדשה או למשפחת המוצא.  הריב מתעצם ביתר שאת כאשר הנאמנות למשפחת המוצא תופסת את מקום הנאמנות למשפחה החדשה, או כאשר בן הזוג לא תומך או נוקט עמדה שיש חילוקי דעות, או חוסר נחת בין בת הזוג למשפחת המוצא שלו. 

4. כמה ביחד וכמה לחוד - קיימים חילוקי דעות כיצד לבלות את החג לגבי סוג הבילוי וכמה הם יהיו ביחד וכמה לחוד. אחד רוצה חופשה בבית ואילו השני במלון מפואר. אחד מהם רוצה לבלות עם עצמו לבד והשני רוצה בילוי משותף.

חילוקי דעות אלו עולים ביתר שאת בתקופת החגים ובחופשות בפרט, מאחר ובתקופה זאת הזוג יוצא משגרה מוכרת, יש עלייה בהוצאת הכלכליות ושהות רבה ביחד. בחיי היום יום לזוג  אין אפשרות לבלות זמן רב ביחד וכן יש מקומות מפלט, כמו עבודה, טלפון, חברים וחוגים. לרובם יש סדר יום קבוע שמאפשר לא להתמודד באופן ישיר עם קונפליקטים. אולם בחג, שהזמן הפנוי רב, יש זוגות שלא יודעים להיות ביחד,  או מגלים שאין  להם הרבה במשותף. תקופה זאת מאפשרת להם להסתכל על הזוגיות ולבחון את הסדקים והפערים בניהם. יש כאלו שיגלו שאין להם מה לעשות ביחד וירצו להיפרד. לעומתם יש כאלו שיאמרו כי על אף הפערים והסדקים, הם רוצים לעבוד על מערכת היחסים שלהם ולשפרה.

איך עוברים את החג בשלום?

אם מקדשים מחשבה ורצון. ניתן לעבור את תקופת החגים בשלום. להלן מספר כללים:

1.תכנון מקיף – יש לתכנן את החג כך שיכלול בתוכו התחשבות ברצונות של שני בני הזוג. לקבוע מהם הפעולות המשפחתיות,  הזוגיות והיחידנית שלהם. לשם כך יש לערוך תכנון ולקבוע לוח זמנים.

2. גילוי גמישות, התחשבות ופשרה-  יש לתת מקום לרגשות של כל אחד מבני הזוג ולמצוא דרך להפחית את התחושות הלא נעימות. לדוגמא, אם בן הזוג לא אוהב אחד מבני המשפחה, יש לצמצם  את הזמן אתו למינימום. 

3. לשמור על נפרדות -אין לתת למשפחה המורחבת לקבוע, אלא יש לעשות מה שמתאים לזוג. הזוג הוא  משפחה בפני עצמה ואל לו לאפשר למשפחה המורחבת לקבוע את ההתנהלות המשפחתית שלהם.

4. לתת מקום לחילוקי הדעות ולכאבים- יש לאוורר את הרגשות ולתת להם מקום. זה לא אומר שצריך להסכים ולוותר. נתינת מקום לשוני והיכולת לשוחח על כך, מאפשרת לזוג לא לצבור כעסים ועלבונות. ומעניקה לכל אחד מהם תחושה של הקשבה וקבלה.

5. בילוי משותף- בין כל המטלות והחובות יש מצאו זמן לדברים משותפים שמסבים הנאה וכן דברים שעושים לזוג טוב.

ניתן לעבור את החגים בשלום, אם רק משקיעים מחשבה ורצון בשימור הזוגיות. גם אם מתגלים פערים ניתן ללמוד כיצד מתגברים עליהם. שיש רצון ניתן לפתור  כמעט כל בעיה שמתעוררת. זכרו המריבה היא בקשה לאהבה ולהערכה.