איך יוצרים זוגיות של "שנינו ביחד וכל אחד לחוד"

מי לא רוצה את הזוגיות האידאלית? איך יוצרים אחת כזו ומה יכולים להיות הקשיים והפתרונות

חדשות כיפה רונית כהן זמורה 15/12/20 13:43 כט בכסלו התשפא

איך יוצרים זוגיות של "שנינו ביחד וכל אחד לחוד"
צילום: shutterstock

שנינו ביחד וכל אחד לחוד- אמרה זו מציינת את תמצית המורכבות הזוגית. לכאורה נראה כי אמרה זו מכילה שני מרכיבים שסותרים  זה את זו. אולם בפועל, במערכות יחסים אחוז ניכר  מהמריבות הינן תוצאה של התייחסות שונה של כל אחד מבני הזוג למידת הנפרדות או התלות בניהם. מציאת איזון בין עצמאות לתלות, מובחנות לסימביוזה, המקובלת על שני בני הזוג היא נקודת מפתח לשביעות רצון ולטיב הקשר הזוגי.

זוגות אשר מוצאים את האיזון בין שני מרכיבים אלו מצליחים לתחזק ולשמור על הזוגיות שלהם. ברם, אלו שאינם מצליחים למצוא איזון, מתנהלים בזוגיות רווית קונפליקטים וויכוחים. מציאת שיווי משקל בין עצמאות לתלות המקובלת על שני בני הזוג היא הסוד לזוגיות טובה.

משאלת הלב היא להגיע למערכת יחסים אינטימית וקרובה עם בן הזוג, כזו שתאפשר מרחב בטוח , מוגן ומספק ומצד שני לאפשר לכל אחד להיות מי שהוא באמת שיכול למלא את רצונותיו, צרכיו ורגשותיו האמיתיים. זוגות רבים מתלבטים איך יוצרים מצב זה.

קיימים שני מצבי קיצון המתארים מערכת יחסים תלותית/סימביוטית מול מערכת יחסים נפרדת/ עצמאית. המתוארים להלן:

זוגיות של תלות יתר:

זוגות רבים אוחזים בתפיסה מוטעית, לפיה "הביחד" אומר שהם אמורים לפעול, להרגיש, לחשוב ולרצות אותו דבר. זוגות אלו רואים אחד בשני שלוחה שלהם ולא אדם נפרד ועצמאי, הם מצפים מבן הזוג לקבל מענה מידי לכל צרכיהם ושוללים ממנו לפתח אישיות עצמאית. לכן כל ביטוי של עצמאות מעורר אצלם חרדה ואיום המביא אותם לתגובה תוקפנית או ריצוי.  זוגות אלו יגלו התנגדות לפעילויות נפרדות של בן זוגם בשעות הפנאי, הם לא יעשו דברים לבד ללא בן הזוג, יצפו שהוא יהיה שם כל הזמן בשבילם. הם מצפים שהאחר יכיל, יתמוך ,יבין ויעודד אותם בכל עת. מציאות  בה יש תחושה כי הזוגיות היא ישות אחת יכולה להתקיים רק בפנטזיה,  בשל הצרכים השונים של כל אחד מבני הזוג, האישיות המיוחדת של כל אחד, רצונות וצרכים שונים  שבהם לכל אחד מבני הזוג יש עולם נבדל וייחודי משלו. וכן אף אחד לא יכול לקחת את תחושת הכאב, העצב והבושה ששייכת לו, אלא רק להיות שם בשבילו. לכן הזוגיות אינה יכולה לבטל את האני הייחודי של כל אחד מבני הזוג.

 מערכת שבה האחד לא עושה דבר ללא השני נוצרת בשל קושי לקבל החלטות לבד וניסיון שליטה אחד על השני. מצב זה יוצר הכבדה הדדית, מאחר שהם צריכים לעשות הכול ביחד, אחרת השני יחוש דחייה, חוסר אהבה ונטישה. במערכת זו מדוכאים הרצונות והצרכים של השני ולא מתאפשרת אינטימיות וקרבה בין בני הזוג. אלא נוצר צורך להתרחק מהזוגיות החונקת הזאת, עד כדי  יצירת  קונפליקטים ומריבות שיאפשרו את ההתרחקות ממצב חנק זה.

זוגיות של נפרדות יתר:

במערכת זו כל אחד מבני הזוג פועל לפי רצונותיו, מחשבותיו והחלטותיו, תוך התעלמות מבן הזוג השני, זוג החי בצורה זאת הזוגיות שלו סובלת מעצמאות יתר ונבדלות גדולה. במערכת זוגית זו  כל אחד מבני הזוג מקדיש זמן רב רק לענייניו האישיים, עד כי שני בני הזוג חיים במקביל אחד ליד השני תוך מרחק רב .במצב זה נוצר סבל, כעס, נתק וחוסר אכפתיות לשני. עד כי שניהם מרגישים כי אין להם שום דבר במשותף.

הזוג צריך להבין כי הזוגיות אינה באה לבטל את המובחנות ונפרדות של כל אחד מהם. אלא היא באה ליצור עולם חדש של "אנחנו" שיש בו הנאה, התפתחות וסיפוק, בד בבד עם עולם אישי בו יש  לכל אחד אפשרות לצמיחה והתפתחות אישית. לכן כל זוגיות נעה בין רצון להתקרבות ולהתמזגות לבין הרצון לשמירה על ייחודיות ונפרדות. כל זוג נע על ציר זה בריקוד המיוחד רק לו.

איך זה התחיל?

תיאוריות פסיכולוגיות מתייחסות לקונפליקט תלות מול עצמאות כחלק משלב ההתפתחות טבעית של הילד, המאופיין ברצונו לפרוץ החוצה בעצמאות  (לעשות הכול לבד) לעומת הצורך להיות מוגן ובטוח (לבדוק אם ההורה שם בשבילו). תיאוריות אלו מדגישות את שלבי ההתפתחות של היחיד במהלך חייו. מתינוק עם היוולדו חסר אונים, התלוי תלות מוחלטת בהוריו, עד כדי סימביוזה וחוסר נפרדות מהם עד הפיכתו לבוגר עצמאי הלוקח אחריות על בחירותיו.

שורשי הריקוד הזוגי נטוע בכל אחד מבני הזוג כבר מילדות. הוא תלוי בהתנסויות ובחוויות של הילד עם דמויות משמעותיות בילדותו, אילו יחסים והתקשרויות נוצרו בניהם. יחידים שבילדותם לא זכו לקבל הכרה והערכה לרצונותיהם ולצרכיהם, אלא  נדרשו לענות על ציפיות הוריהם, ומעשיהם לוו בביקורתיות, כעס ושיפוטיות, יגדלו להיות מבוגרים תלותיים וחרדים שהתנהגותם מותנית בתגובת הסביבה אליהם, מאחר שלא פיתחו תחושת ערך עצמית וביטחון עצמי. הם יראו בבן זוגם שלוחה שלהם ולא אדם שונה מהם, וכל ניסיון לנפרדות ועצמאות יעורר בהם חרדה שתגרור אחריה תגובה תוקפנית או ריצוי. לעומתם אלו שחוו בילדותם הערכה וקבלה ומעשיהם לוו בדברי שבח והתפעלות, יתפתחו לאדם בוגר  בעל הערכה עצמית ועצמאיים, שהתנהגותם ורגשותיהם אינם תלויים בסביבה.

יחסים אלו באים לידי ביטוי גם בקשר הזוגי. לכן כל זוג בוחר את הריקוד הזוגי שלו המבטא את הרצון להתקרבות ולהתמזגות וכן את הרצון לשמור על ייחודיות ואינדיבידואליות של כל אחד מהם. אין בריקוד זה נכון ולא נכון, לכל זוג מתאים סגנון ריקוד שונה.

התפתחות המובחנות לאורך הזוגיות עד להשגת "זוגיות בריאה": 

בשלב הראשון של הזוגיות, בצעדים הראשונים , בני הזוג  מרגישים כי מצאו את הנפש התאומה ורוצים לבלות כל רגע עם בן הזוג החדש. תקופה זאת נקראת "התקופה הוורודה", בה בני הזוג חושבים ורוצים לעשות הכול יחד תוך התעלמות מרצונות והצרכים האישיים שלהם. אך תקופה זו סופה להסתיים  עם גדילת האימון הזוגי שמחדש אצלם את הצורך לעשות דברים בנפרד. נקודה זו מציינת כי הזוג צריך לעבור  לשלב הזוגיות הבריאה. לא כל הזוגות צולחים מעבר זה, אלא רק זוגות שמאמינים כי הקשר בניהם מספיק חזק כדי לאפשר נפרדות לכל אחד מהם. אולם יש זוגות שעסוקים כל הזמן במריבות אין סופיות בניסיון לסכל את הנפרדות של השני, זוגות אלו או שהם נפרדים או שהם יוצרים זוגיות שיש עימה כאב וסבל.

ראשית, יש להבחין בין נפרדות בריאה לנפרדות שאינה בריאה. לדוגמא, אם אתם מאפשרים לבן הזוג לבלות כל יום עם חברים עד כי אין מקום לבילויים זוגיים, חיים באופן נפרד, מתחמקים משיחות אישיות, מתרחקים לתקופות ארוכות, - אלו סימני הזהרה המציינים כי זו נפרדות בלתי בריאה מאחר שנוצר ריחוק וניכור של הזוג אחד מהשני. אולם אם הזוגיות מאפשרת  לכל אחד , לבלות גם עם חברים, להיות אחר צהרים לבד, לקחת זמן לטפל בעצמו, תוך אמון וביטחון בבן הזוג גם שהוא לא לידו, מאפשרת לשני להיות הוא עצמו, אלו הם סימנים לכך שהנפרדות בריאה, התורמת לקרבה ולגעגועים אחד .

כמו כן יש להבחין בין תלות בריאה לתלות בלתי בריאה. כאשר התלות היא גדולה עד כי הזוג מתקשה לנשום ומרגיש שהוא נבלע בתוך השני עד כדי העלמות האני, זהו מצב יחסים מכביד ובלתי בריא.  בתלות בריאה יש שותפות, כיבוד ותמיכה הדדית.

לכן יצירת זוגיות בריאה , תלויה באומנות החיבור בה הזוג מוצא את "היחד" הנכון בתוך "הלחוד" המתאים לכל אחד מהם. רק נפרדות בריאה יוצרת זוגיות בריאה, שבה יש צמיחה ואפשרות לביטוי עצמי לצד ידיעה שיש מקום בטוח ומגן. הקושי נוצר כאשר יש פער ברצונות של בני הזוג, שאחד רוצה להיות יותר ביחד מהשני, או שהאחר רוצה יותר עצמאות וחופש. פער זה גורם לכאב וקושי ומעורר פחדי נטישה ודחייה אצל האחד ותחושת מוגבלות וכבילה אצל האחר.

על מנת שכל אחד מבני הזוג יפתח נפרדות בריאה, יש לעבוד על החרדות והפחדים של כל אחד מהם ולפתח את הביטחון העצמי והערכה העצמית. מציאות זו תאפשר מערכת זוגית  שבה בני הזוג מבינים , מכבדים ותומכים אחד בשני תוך גילוי אכפתיות וקשיבות. לכל אחד מהם יש יכולת להיות לבד ולכבד את השונות של בן הזוג. כאשר הם מחזיקים בתחושת ביטחון בקשר. או כדברי  ח'ליל ג'ובראן על הנישואין בספרו הנביא: …"אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה"

 

רונית כהן זמורה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן