סגור

איבדתם את תחושת החופש בימי קורונה? אתם יכולים להרגיש אחרת

החודשים האחרונים מלווים בשינוי משמעותי באורח החיים של כל אחד מאיתנו והכל בשל נגיף קטן שמנהל לכולנו את סדר היום. אז איך בכל זאת ניתן לחוש חופשיים בתוך כל המגבלות? רונית כהן זמורה מסבירה

רונית כהן זמורה
כד בתשרי התשפא
,
12 באוקטובר, 2020 10:44

צילום: shutterstock

המונחים חופש ובחירה הם מושגים ייחודיים לבני אדם ויש להם משמעות מיוחדת דווקא בימים אלו שנגיף הקורונה פוגע בקיומם. החודשים האחרונים מלווים בשינוי משמעותי באורח החיים של כל אחד מאיתנו והכל בשל נגיף קטן שמנהל לכולנו את סדר היום. הוא קובע עם מי נפגש, עד כמה מותר להתרחק מהבית, האם מותר לעבוד או לאו, והאם יתקיימו לימודים במוסדות החינוך. כתוצאה מהגבלות אלו אנשים רבים חשים כי אורח החיים שלהם שונה לבלי היכר וכי הם לא אדונים לחייהם, מאחר שהחופש ניטל מהם ואין להם חופש בחירה בחייהם. יש כאלו הנוטים לחוש כי הקורונה הביאה לשעבוד חייהם מאחר שהחלטות לגבי חייהם נתונות לאנשים אחרים. 

גישות פסיכולוגיות רבות הקדישו מחשבה רבה כדי לענות לשאלה מתי אדם מרגיש חופשי בחייו והאם היחיד  באמת חופשי. חופש ועבדות הם קודם כל מושגים שנמצאים בהרגשתו ובמחשבתו של האדם ומסתיימים במעשים. הם מבטאים את הדרך שבה תופס האדם את כל מה שקורה בחייו ורק הוא קובע מה נתפס כחופש ומה נתפס כגזלת החופש- עבדות. לאדם יכול להיות כל מה שהוא רוצה ועדין לא להרגיש חופשי, משום שאין לו היכולת לשנות. כך גם היחיד בעת מגפת הקורונה. אנשים רבים אינם מרגישם חופשיים משום שאין להם יכולת לשנות וכל אחד פועל בדרך אחרת על מנת להשיג בחזרה את החופש שניטל ממנו.

 

חופש פנימי וחופש חיצוני

היבט נוסף בהתייחסות למושג חופש מתייחס לחופש פנימי וחופש חיצוני. חופש חיצוני מתייחס לבעלות או שליטה על גורמים אחרים כמו אנשים ורכוש. חופש פנימי מתייחס ליכולת לווסת את הרגשות ולא להיות עבד לסערת נפשות כמו כעסים וחרדות. בעידן הקורונה ניטל מהיחיד החופש הפנימי והחיצוני, על נטילת החופש החיצוני אין ליחיד אפשרות לשנות או להשפיע, אך ביכולתו להגדיל את תחושת החופש הפנימית שלו על ידי וויסות הרגשות השליליים המתלווים לכך.

הגישה הפסיכואנליטית, טוענת כי תחושת חופש של היחיד היא אשליה, מאחר שליחיד  אין חופש בחירה, אלא החלטותיו נטועות עמוק בילדות ובעברו ובאות לידי ביטוי בכל פעולה שהיחיד מבצע בהווה. מכאן, היחיד  הוא עבד לאירועים שהותירו את רישומם בעברו. לפי גישה זאת  התייחסות היחיד להגבלות שמטילה הקורונה, תלויה כיצד הוגבל היחיד בילדותו והתייחסותו לכך. לפיכך, תקופת הקורונה מהווה עבור היחיד תקופת מבחן, שמעלה מן האוב חוויות ואירועים שהודקו או הוכחשו ואפשרו לחיים להמשך לכאורה. לכן יש לראות בתקופה זאת הזדמנות לברר ולהתמודד עם הפחדים וחרדות שעולים, למצוא דרכים  להתגבר עליהם ולאפשר להגיע חיים רגועים ונינוחים יותר של האדם עם עצמו.  

גישה אחרת, מציג הפסיכולוג ויקטור פרנקל, מייסד הגישה האקסיסטנציאליסטית, הטוענת כי ליחיד יש חופש בחירה לפעול בתוך מסגרת מסוימת שאותה הוא מכנה "קרקע הקיום". כלומר כל חופש בחירה מוגבל בתוך מציאות מסוימת בה נמצא היחיד שצריך לשנות את עצמו בהתאם לשינויים שהסביבה יוצרת. במציאות זו היחיד צריך לקחת אחריות ומחויבות על בחירתו וההשלכות של בחירה זאת. בנוסף טוען פרנקל שבכל בחירה יש וויתור, גדילה ואחריות. וגם בכל בחירה יש רווח שמבטא את  הדברים שנבחרו והפסד שמבטא את הוויתור שהבחירה יצרה.

קרקע הקיום של היחיד כיום, היא מציאות החדשה שיצר נגיף הקורונה, במציאות זו היחיד צריך לקחת אחריות ומחויבות של בחירתו, מה הוא עושה, ממה הוא נמנע וכיצד הוא מתנהל. הוא יכול להגדיל את הרווח בכך שיחשוף את עצמו לדברים חדשים, שעד כה לא היה לו זמן אליהם, להקדיש זמן לדברים שהזניח כמו להיות יותר עם הילדים והבן הזוג ולהכיר טוב יותר את עולמם. הוא צריך לראות בפסק הזמן שנוצר בעקבות המגפה הזדמנות. ויקטור פרנקל בגישתו הראה כי גם בתקופת השואה שהחופש ניטל לחלוטין  מהאדם, היחיד יכול להרגיש חופשי ברגע שימצא משמעות לחייו במשהו שמחוץ לו ויתכוון אליו, כמו להקשיב לקול הפנימי שלו ושל יקיריו.

צילום: shutterstock

 

תחושת חופש ובחירה

גישה נוספת  למושג חופש מציג הפסיכולוג אריך פרום. לפיו הבסיס לקיום חיים מאושרים ושמחים היא תחושת חופש ובחירה. ברם, במצב שבו היחיד מרגיש "תקוע" ולא מרוצה, הוא נמצא במצב של "בדילות קיומית"- כלומר אינו יכול ליהנות מתחושת חופש. טוב יעשה בעת הזאת אם ייקח פסק זמן אותו ינצל לפתח מודעות עצמית ושליטה שיאפשרו לו לפתח דרכים אלטרנטיבות בצורה נכונה ומושכלת. 

פרום הוסיף והסביר כי בתהליך התפתחות התינוק יש שלב בו התינוק מגלה את הנפרדות מהאם. שלב זה מאפשר לו בבד בבד  עם גילוי כוחו, עצמאותו ויכולת החופש שלו  לגלות גם  תחושת חוסר אונים וחרדה. הרצון למצוא איזון  בין 2 תחושות מנוגדות אלו מביאה את היחיד לוותר על חלק מתחושת החופש למען תחושת ביטחון ושייכות.  אולם ישנם אנשים שמתקשים לשלוט על החופש שלהם וחשים חסרי אונים, כלומר הם נמצאים בחוסר אונים נלמד, בה הם חיים בתחושה של חוסר סיפוק, לא מרוצים מחייהם, אולם החרדות משאירים אותם משועבדים לחיים שאינם טובים להם. מאחר שאינם מאמינים שהם חופשיים לנהל את חייהם.  

 

להגדיל את תחושת החופש

היחיד צריך לדעת כי כדי לשפר את החיים יש לצאת מאזור הנוחות, להקריב קורבנות ולקחת סיכונים. לכן בתקופת קורונה, בה עדין חוסר הוודאות גדול, על אף שהיחיד שמרגיש שהחופש ניטל, טוב יעשה, אם ייטול פסק זמן לפני שהוא מאמץ דרכי התנהגות. היחיד צריך למצוא דברים שיאפשרו לו להגדיל את תחושת החופש שלו והסיפוק. אריך פרום מוסיף ואומר כי "התקיעות" היא תחושה פנימית, לכן גם בתקופה של שינוי  משמעותי  חיצוני כמו קורונה, היחיד יכול למצוא בתוכו את החופש לבחור במה הוא נכון להשקיע. בזמן שדלתות רבות סגורות בפניו, הוא יכול לפתוח דלתות חדשות וחלופיות שיכולים להעביר את חייו למסלול חדש, הוא יכול לפתוח דלתות לאימוץ אורח חיים בריא, לגלות תחומי עניין חדשים ולהתעמק בנושאים שקודם לכן לא מצא להם זמן.

יציאה לחופש אמיתי, בתקופה קשה זו של קורונה  מחיבת את היחיד לעבור למסלול חדש, בו הוא יסתכל פנימה בעצמו ויתבונן על מנת לבדוק את מחשבותיו, מה מהן ממשיות, מה מהן דמיוניות, מה אפשרי ומה לא. התבוננות זו מאפשרת לו  לסלול לעצמו נתיב אפשרי  "בקרקע הקיום" שיגביר אצלו את תחושת החופש. שינוי זה לא יהיה שלם אם היחיד לא ייקח אחריות על המצב. בכל מצב בחיים לפי פרנקל היחיד יכול להרגיש חופשי או כדבריו של ג'קומו קזנובה " האדם הוא חופשי, אך החופש חדל להתקיים כאשר הוא מפסיק להאמין בזה"

 

 

הכותבת: רונית כהן זמורה - מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית.

לטורים קודמים

 

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הדרך לאוניברסיטה צילום: shutterstock

פותחים שנה באוניברסיטאות: הלימודים יתקיימו באופן מקוון בלבד

קרא עוד