בשיתוף מגזין נשים

כך הכרנו | "אחרי שבוע וחצי בדרמאסלה רציתי ללכת - אבל אז היא הגיעה"

האדם הראשון שראתה אוריה כשנכנסה מותשת ועייפה לבית חב"ד בדרמאסלה היה יוסף חיים, שהיה שקוע בתפילה. מאותו בוקר הם כבר טיילו כבני זוג, אבל המסע האמיתי חיכה להם רק כשכבר היו שניהם בארץ

חגית ששר
ז באב התשפ
,
28 ביולי, 2020 13:54
אוריה ויוסף חיים

אוריה ויוסף חייםצילום: רמי זרנגר

אוריה: בת 23 סטודנטית לעבודה סוציאלית.

יוסף חיים: בן 24. עובד כגנן לילדים במעון שיקומי.

רקע - אוריה: בת חמישית מתוך ששת ילדי משפחת פיירסטון משבי שומרון. למדה באולפנת להבה בקדומים, עשתה שנתיים שירות ואחריהן למדה במדרשה ועבדה לקראת טיול במזרח.

רקע – יוסף חיים: החמישי מתוך שמונת ילדי משפחת רוזן מיצהר ("יצהרניק") . למד בישיבת 'רועי ישראל' ובישיבת בת עין ויצא לטייל בהודו.

פז"מ: יצאו שנה וחצי לפני שנישאו

תאריך נישואין: י"ח באלול תשע"ט;  18/9/2019

מקום מגורים: פרדס חנה

 

הרעיון

יוסף חיים: "למרות שהיה לי טוב בישיבה ובעבודה, הרגשתי קריאה פנימית לעשות שינוי, לעשות משהו גדול שלא ידעתי מה הוא. במקרה שמעתי חבר מדבר על הודו והחלטתי שאני טס לשם. לא ידעתי על הודו כלום, אבל יום למחרת קניתי כרטיס ורק אחר כך הודעתי להורים".

אוריה: "הרבה זמן ידעתי שאסע לטיול למזרח לבדי. מסביב כולם שאלו אותי מה הלחץ לנסוע לבד ואמרו שזה מסוכן. מבחינה הגיונית - לא היה היגיון בנסיעה לבד, אבל הרגשתי שלמזרח אני צריכה לנסוע עם עצמי בלבד".

 

הטיסה

יוסף חיים: "כשהלכתי לקנות את הכרטיס פגשתי את בן דוד שלי במקרה. וכששמע שאני טס להודו החליט שהוא מצטרף והציע שנתחיל ביחד ואז נבחר אם להמשיך ביחד או להיפרד כל אחד לדרכו. הוא היה פרטנר מצוין להתחלה".

אוריה: "עליתי לטיסה עם חברה אוזבקית ולא ראיתי ישראלי אחד. בסוף גיליתי על המטוס ישראלי בן 60. התיישבנו ביחד והמשכנו יחד משדה התעופה לבית חב"ד בדלהי ומשם באוטובוס במשך 22 שעות עם עצירות מייגעות עד דרמסאלה". 

 

דרמסאלה

אוריה: "הגעתי לדרמסאלה בחמש בבוקר וכמובן שלא היה אף גסט האוס פתוח. הלכתי לבית חב"ד עם התיק, אפופה ומטושטשת. מיד כשנכנסתי ראיתי שם בחור עם פאות בלונדיניות ארוכות מתפלל. חשבתי שהוא חב"דניק ולא ייחסתי למפגש הזה חשיבות. רק רציתי להתמקם".

יוסף חיים: "הגעתי להודו שבוע וחצי לפני אוריה ומיד המשכתי לטיסה לדרמסאלה. התחברתי לאנשים, טיילתי, עשיתי טרקים ופתאום אחרי שבוע וחצי הרגשתי שמיציתי. למרות תחושת המיצוי הרגשתי שאלוקים אומר לי: 'חכה יום יומיים. בסוף תבין למה אתה פה'. בשלב הזה הגיעה אוריה לבית חב"ד וראתה אותו מתפלל.

 

בית חב"ד

אוריה: "התיישבתי די גמורה ובערך ב-9:30 התחילו להגיע החבר'ה הישראלים. יוסף חיים הגיע וכמו חבר'ה אחרים אמר: 'אהלן, מה קורה?' והתיישב על הספה לידי עם הגיטרה. סיפרתי לו שאני מנגנת במפוחית והוא הציע שננגן ביחד. מפה לשם גילינו שבארץ אנחנו שכנים וזה היה מגניב".

יוסף חיים: "המרחק בין שבי שומרון ויצהר הוא עשר דקות נסיעה, אבל מדובר בעולמות שאין כל כך מפגש ביניהם. היה נחמד להיפגש דווקא בהודו".

אוריה: "ואז מישהו אמר שיש יוגה באחד המקדשים ושאלתי את יוסף חיים אם הוא רוצה לבוא. והוא אמר: 'יאללה. אני זורם'. אחרי שהתמקמתי יצאנו לכיוון המקדש".

 

מה פתאום יוגה?

אוריה: "כשהגענו למקדש יוסף חיים אמר: 'נראה לך שאני אעשה יוגה?'. מסתבר שהוא בכלל לא היה בכיוון של יוגה".

יוסף חיים: "היא עניינה אותי ובעצם סידרתי לי דייט איתה. ממש לא התאים לי יוגה, אז הצעתי שנשכור אופנוע ונעשה טיול מטורף באזור". ואכן כך היה.

 

הטיול

אוריה: "טיילנו כמה שעות והיו לנו שיחות ארוכות וטובות. המרחק מהארץ איפשר לנו להביא את מי שאנחנו ללא תוויות".

יוסף חיים: "הייתה תחושה טבעית ופשוטה והיה רוגע. כאילו נפגשנו פעם". ביום שלמחרת טיילו שוב ביחד. ושניהם מדברים על "חיבור מטורף".

 

חיבור מטורף

אוריה: "היינו ביחד חמישה שבועות שבגלל האינטנסיביות הרגישו כמו חצי שנה. כל הזמן היינו עם חבר'ה נוספים, אבל היינו זוג בתוך החבורה".

יוסף חיים: "ככל שעבר הזמן הרגשתי שאוריה היא חלק ממני. אבל אחרי חודש וחצי הרגשתי שהשלמתי את תקופת הודו שלי ורציתי לחזור לארץ וללמוד בישיבה". אוריה המשיכה בתכניות שלה, ונסעה לסרי-לנקה. שניהם הרגישו שהם צריכים לעכל את הדבר הגדול שקרה להם, בידיעה שהם ממשיכים.

 

הנחיתה

אוריה: "כשחזרתי לארץ, עשר שניות אחרי שהמטוס נחת, התחלתי לחשוב שכל הסיפור עם יוסף חיים לא שייך לכאן. פתאום התחילו לצוף הפערים, ואיתם התחושה שזה לא הבחור שדמיינתי שאיתו אתחתן".

יוסף חיים: "גם אני הרגשתי שיש משיכת הלב, אבל ההיגיון אמר שאנחנו לא מתאימים. דיברנו בשפות שונות ובארץ פתאום הפערים נראו גדולים מידי".

 

המהמורות שבדרך

אוריה: "זאת הייתה מלחמה בין המוח ללב. יוסף חיים הוא איש רגיש שמדבר את שפת הלב ואני אישה של מציאות ומילים והקשר נראה בניגוד לכל היגיון. גם מסביב אמרו שכל אחד מאיתנו מתוק ומקסים- אבל מה הקשר?".

יוסף חיים: "גם לא הבינו למה זה לוקח לנו כל כך הרבה זמן להחליט. בסביבה שלי תוך שלושה חודשים גג אנשים כבר מתארסים ואנחנו יצאנו שנה וחצי".

 

שנה וחצי

אוריה: "אמרנו שזה פרויקט חיינו ואנחנו צריכים ללכת עליו מבחירת הלב, לתת לדברים לעבור בתוכנו, להקשיב לקול הפנימי ולא לתת לחוויה הפנימית לחמוק".

יוסף חיים: "בחרנו לבנות את הקשר לאט וביסודיות. הרגשנו שיש לנו משהו גדול והעמל והדרך שווים את המאמץ".

 

הצעת נישואין:

יוסף חיים: "היה רגע מאוד שלנו שבו החלטנו שאנחנו מתחתנים. אוריה רצתה שההצעה תהיה על רקע הר הבית, אז חבר חיכה שם והכין מראש את כל הדברים שדרשו הכנה מראש".

אוריה: "הרבה זמן הכנו את עצמינו לרגע הזה. הוא היה הצעד האחרון במסע הבחירה, על רקע הר הבית".

בין האירוסין לחתונה לקחו עוד פרק זמן של חצי שנה נעימה וטובה לבניית הקשר. 

 

רגע מרגש בחתונה:

אוריה: "רצינו שהחופה תהיה לפני השקיעה ובגלל הלחץ, יצא שהיתה חופה חפוזה. זה היה שיעור גדול עבורנו שבסופו של דבר החיבור נחתם כהרף עין. חופה מהירה ומרוכזת שהיתה כול כולה רגע מאוד מרגש ועמוק".

 

טיפים:

אוריה: "תנו למציאות לעבור דרככם ולא לחלוף לידכם. תהפכו את היכולת לדבר למשימת חייכם".

יוסף חיים: "כשקול פנימי קורא לך לעשות מעשה- 'לך לך', גם אם אתה לא יודע עדיין מה ולאן".

 

 

 

בַּכֹּל סרלואי: "העולם הדתי משפחתי מטבעו - והלבד מאוד קשה"

 

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: אריאל חרמוני / משרד הביטחון

גנץ: "המכון הביולוגי יחל בניסוי חיסון הקורונה בבני אדם אחרי חגי תשרי"

קרא עוד