1.
לא לפני הרבה זמן הרגשתי שהגיע הזמן, עד אז התנזרתי מכל קשר שהוא למרות שמלאו לי בזמנו 25 חורפים וחצי אביב. בשביל מה לצאת אם בין כה וכה אינני רוצה להנשא? הייתי תוהה לעצמי עד שהגיע הרגע שכן. או 'וואלה, כן', אם תרשו לי להרגיש קצת פחות נבוך.
גדול כוחה של המילה 'וואלה' לשבר מבוכות ולהתיר עגונות (גם זה יגיע, חכו קצת). חשתי שאי אפשר יותר לבדי ושאני צריך כבר לעשות את מה שדודותי רצו כל כך עוד לפני 25 שנים (על חצי שנה הם ויתרו לי, בכל זאת אחיין חמוד בעריסה מלבב יותר משהוא מתחתן). במחצית האחרונה של השנה הייתי תלמיד חרשן. למדתי על נושא הדייטים לעומק, לרוחב, לאורך, אפשר לומר שאם זה היה חבל ארץ אז יריב אופנהיימר היה מאשים אותי בכיבוש.
עזבו את זה. היה שווה לי להיות מושא לצעקותיו של אופנהיימר רק בשביל ללמוד המוני דברים על עולם הדייטים המרתק והמתקתק.
2.
כשהייתי ילד חשבתי שדייט זה בכלל משהו לאנשים שמנים במיוחד שאינם חפצים ביקר כרסם. לא הבנתי מה הקשר בין קולה דייט - לדייט בלי קולה. לאט לאט התחלתי להבין שדייט בלי קולה - זה לא דייט, וקולה בלי דייט - זו הקולה האמיתית.
תהליך קוגניטיבי מפדח שגרם לי בשנותי הבוגרות לא אחת, להעמיד את פני מול המראה ולהסביר לעצמי שטעויות בהבנת המושג דייט מתרחשות גם אצל ילדים חכמים.
3.
הדבר השני שלמדתי הוא שאין דבר רע בעולם הזה ובבא אחריו יותר מלזרוק מישהו או מישהי על ידי מסרון. החברה הישראלית מתעלמת מכך שכוח האס.אמ.אסים חרץ גורלות, הכתיר את סעדו ומעודה, הפיל חללים רבים וגרם לנו להחסיר פעימה אחת או שניים כשהתקבלה הודעה חדשה המבשרת לנו על מבצעים נועזים בזיפ, או 'סתם' בישרה לנו על פיגוע כואב (למה לא התקשרו ממוקד החדשות? ככה מודיעים ב-SMS?! לא יפה!)
לא יעזור דבר, להפרד באס.אמ.אס ממי שיצאת איתו - נחשב מעשה הירואי, אכזרי מאין כמותו, כזה שאפילו במשחקי הכס לא מעזים לדמיין. לזרוק באס.אמ.אס?! תתפלא כל אם בעלת בן חסוד או נערה חסודה, מה נראה לך זאת חברה שלך?! אופס, לא...
נו, סליחה, תשאג החמות בפונטציאל (כמה מזל שהיא לא עבדה על הגשמה עצמית), מה זה אס.אמ.אס.אמ.אמ.אס.אמ (הן נוהגות לעוות את המילים כשהן מזלזלות במשהו, מכירים אותן?), את משחקת פה באח הגדול? ככה מוציאים בחור מהבית? את לא מתביישת?!
4.
והאמת? הנערה היהודיה מתביישת, לכן היא שולחת לו אס.אמ.אס אותו ניסחה שעה ארוכה באישון לילה. נאבקת קשות באיות האוטומטי שלא יפלוט מילות חיבה שסופן מי ישורן, ושמאידך יהיה מספיק ברור שהיא חתכה עליו, אז היא מנסחת לו מסרון ארוך טבול בכאב לב וליטר יזע.
היא לא בוחרת להתקשר כי היא איננה מסוגלת לשמוע את הקול שלו מבולבל. הוא דווקא מקסים, לכן היא מציעה אותו לחברה שלה. לא, זה לא המצפון, הוא פשוט בול לחברה שלה. נו, באמת, היא תאמר, למה אתה יורק לי על הפצעים מלח? גם לי קשה בלעדיו, רק שקשה לי יותר איתו, אז חתכתי בסכין במסרון למרות שנאסר לעשות זאת בספר חוקי מדינת הדייטים.
5.
והאמת? הצדק עם הכל. גם מי שזורק ב-SMS מובנת וגם מי שמתנגד לכך נורא. בואו נצא לרגע מכלונסאות החופה ונאמר את זה בקול מקשים רועד; אפשר להפרד בהודעת טקסט. זה בסדר כל עוד אתה בטוחה שהצד השני יקבל את זה בשלווה. אני לכשעצמי - אם הייתי נפרד מיוזמתי - הייתי מוכן לעשות הכל כדי ש'היא' תרגיש טוב יותר.פגישה, טלפון, שוקולד, כל מה שינחם.
אך אם יוזמת הפרידה מגיעה מהצד השני, אני בהחלט מעדיף להתגבר על הסדיסטיות, ולא לתת לעלמה להתענות ולהתפתל במילותיה העדינות בתסבוכת מילולית ששורה תחתונה אחת להן; 'לא רוצה אותך'. אם ארגיש צורך - אתקשר לשמוע אותה אומרת את זה וואקלית, כדי לגעת בחמלה לה אני זקוק. אך אם נפלאות ה-SMS ימנעו מחסודה כלשהי הסברים מתרגשים ובלתי נעימים? אני שם בשביל זה, כל עוד אני יכול. למה לא לעזור לה להשתחרר ממני בקלות?!
6.
יחד עם זאת, אני מבין בהחלט את כותבי הכלל המיותר הזה ש'אין להפרד בהודעות כתובות, כי זה מגעיל ודוחה, איכסה'. הם כל כך רוצים שיתקשרו אליהם וממציאים כללים בלתי ברורים, מכיוון שזה כה מענג ומזוכיסטי לשחזר לעצמך אחר כך את שיחת הטלפון שמהותה פרידה כואבת...
זה כיף מזוכיסטי כל כך נעים לשחזר אחרי שבועות ארוכים; מה היא אמרה, ואיך עניתי ואיך היא הגיבה ולבסוף למות שבועות ארוכים עם שאלת השאלות; 'איך זה שלא אמרתי לה ככה, ואם הייתי אומר ככה אוהו! איפה היינו היום...'
זה כל כך מעניין לשחק ברגש של עצמך עד שכשאתה מבין שהסתיים הקשר אתה מצפה, מבקש, מתחנן - לטלפון המכאיב הזה, שלפחות ישאר לך כאב להתגעגע אליו בכל עת מצוא. ויש המחמירים לדרוש פגישת פרידה, כדי שמחזה הפרידה יהיה מושלם עם המושלמת שכה רצית.
7.
ועוד הערה לסיום; תעשו טובה לבן יהודה ולכותב השורות (זה אני!) ותפסיקו לקרוא לזה 'לזרוק באס.אמ.אס'. כי ה'לזרוק' נשמע רע. זו מניפולציה מילולית שעובדת יפה גם במשפט הבא המיועד לזכרים ונשים כאחד הנפרדים בפגישה: 'היא גררה אותה לפגישה עד תל אביב רק בשביל לזרוק אותו!'.
או לנפרדים בשיחת טלפון: 'הוא התקשר אליה ופשוט זרק אותה, ככה, בשיחת טלפון!'.
תודו שזה נשמע גרוע הרבה יותר מפרידה ב-SMS שיכולה להשמע כך: 'הם נפרדו בעדינות ובהבנה הדדית בהתכתבות בהודעת טקסט, כדי לא ליצור מחזה פרידה מביך ודומע'. תלוי איך מנסחים את זה. לפרידה ב-SMS יש מראש נקודת התחלה גרועה, כי מכנים אותה "לזרוק". זה הכל.
לתגובות: gilinada@gmail.com