(1) נידה לא, ב:
"תניא, היה רבי מאיר אומר: מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה? מפני שרגיל בה וקץ בה, אמרה תורה: תהא טמאה שבעת ימים, כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה".
חז"ל תופסים את הלכות נידה בין השאר כדרך לשמר את הרעננות והחיוניות של המשיכה ההדדית בין איש לאשתו. הם רואים בהן מתנה ברוכה למניעת השחיקה; תקופות של ריחוק וקירוב לחילופין יוצרות מתח חיובי, "רצוא ושוב" תמידי בין בני הזוג.
שלמה המלך, בספרו "קהלת", מונה את פגעי הזקנה, ביניהם "ותפר האביונה" (קהלת יב, ד). ומבואר במדרש: "זו התאווה המטילה שלום בין איש לאשתו" (ויקרא רבה יח, א). התאווה עצמה היא המתנה, ודיני הריחוק מונעים את שחיקתה ומאפשרים לשמר את חיוניותה. החיבור הגופני תורם לרווחתם הפסיכו־פיזית של שני בני הזוג ו"משים שלום" ביניהם.
כבר הזכרנו את תרומת חוש הריח למשיכה הזוגית. נושא זה מוזכר פעמים רבות בתנ"ך (בעיקר בשה"ש) ומצאנו במדרש כיצד הקב"ה "תורם את תרומתו" לחיזוק הקשר ומסייע לנשים במשימתן המבורכת, וכיצד "הבא ליטהר מסייעין לו":
(2) במדבר, יא, ח:
"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן".
(3) יומא עה, א:
"דכו במדכה אמר רבי יהודה אמר רב ואיתימא רבי חמא ברבי חנינא מלמד שירד להם לישראל עם המן תכשיטי נשים דבר שנידוך במדוכה".
(4) רש"י:
"תכשיטי נשים - בשמים שהן דוכות במדוכה ומתקשטות בהן להיות ריחן ערב לבעליהן".
אחת מסגולותיו הנפלאות של המן היא שניתן להפיק ממנו בשמים. מתנה אלוקית שייעודה הגברת המשיכה בין איש לאשתו.
הסיפור הבא מדגים בחריפות את תוצאת ביטולה של מצוות עונה:
(3) כתובות סב, ב:
תרגום: מספרים על יהודה בנו של רב חייא וחתנו של רבי ינאי, שהיה הולך ויושב בבית הרב, וכל בין השמשות של ערב שבת היה בא לביתו. כאשר היה בא, היה רואה לפניו רבי ינאי עמוד של אש מפני כבודו. יום אחד משכה אותו הסוגיה, כיוון שלא ראה רבי ינאי את הסימן ההוא של עמוד האש, אמר להם לבני ביתו: הפכו את מיטתו! (פעולה הנעשית כסימן לאבלות). אילו היה יהודה חי לא ביטל עונתו. היה הדבר כשגגה היוצאת מלפני השליט, ונתקיים הדבר ונפטר יהודה בר רב חייא.
רגיל היה יהודה לחזור לביתו כל ערב שבת כדי להתחבר לאשתו ולקיים מצוות עונה. ערב שבת אחד, כה שקוע היה בלימודו ש"שכח את עצמו" ולא בא לביתו. לרבי ינאי חותנו היה כה ברור שיהודה לא יבטל מצווה זו בשום אופן ולכן להיעדרו יש רק פירוש אחד - יהודה מת!
סיפור זה מדגים את הכוח העצום הגלום במצוות עונה. עמוד אש בוודאי מזכיר לנו את עמוד האש המלווה את עם ישראל במדבר, הווי אומר נוכחות הקב"ה, שכינתו הנראית לעין כל. עמוד זה הוא גם אש האהבה של מי ש"זכו, שכינה ביניהם". וכגודל המעלה, כך גודל החיסרון, חוסר החיות שהביא למיתה ממש.
מצוות עונה, מאבני היסוד של ברית הנישואין לא ניתנת לביטול. סיפור זה מעביר את המסר באופן החריף ביותר. הרי יהודה הקפיד ביותר לקיים מצווה זו ללא חריגות. ומה קל להבין לנפשו של אדם שנתפס לסוגיה מרתקת ושוכח מכל הסובב אותו, ק"ו תלמיד חכם שתורתו היא חייו וחייו הם תורתו. ואף על פי כן, ביטול מצווה זו הפך אותו למת בעודו בחיים! מצוות לימוד התורה אינה יכולה להתקיים על חשבון הקשר עם אשתו. ואם כך נאמר לגבי לימוד תורה, ק"ו לכל שאר תחומי החיים.
אין לגיטימציה לביטול מצוות עונה. "זכר ונקבה בראם ויקרא שמם אדם" – ללא חיבור אין חיות, אין שלמות! האיחוד הוא סוד החיים!
------------------------------------------------------------------------------
קטע מתוך הספר "ודבק באשתו" מאת נעמי וולפסון (בהוצאת ארז).
זוהי הזמנה לזוגות הרוצים להעמיק ביחס של התורה לגוף וליצר, להתבוננות במקומם של חיי האישות ביהדות, וליחס הנכון בין קדושה לתענוג.
מחיר הספר: 49 ₪ - מחיר מבצע 38 ₪
ניתן להזמין גם את ספרה הראשון של נעמי וולפסון במחיר 30 ₪
שני הספרים ביחד: 65 ₪
לפרטים והזמנות: 566.56.53- 052 או 651.44.41 –02