לפני שמתגרשים: מרפאים את פצעי הילדות

אנשים מתגרשים לפעמים ,כי הם לא מרפאים את פצעי הילדות. הם מאוכזבים מהחצי השני שלהם ומדמיינים שבזיווג הבא הם ימצאו מפלט ומרגוע

חדשות כיפה רבקה שמעון 15/02/17 11:43 יט בשבט התשעז

לפני שמתגרשים: מרפאים את פצעי הילדות

'צל עובר על אם', הוא מושג שלמדתי בסדנא לחשיבה הכרתית, שיטת ימימה אביטל, ז"ל. השיטה נלמדת ברחבי הארץ בסדנאות למתחילים ומתקדמים, ומתאימה לאוכלוסייה מגוונת, דתיים וחילונים כאחד. אני מכירה נשים שממשיכות ללכת לקבוצות שיטת ימימה שנים על גבי שנים. העבודה אף פעם לא נגמרת.

שיטת ימימה אומרת שכל אדם, גבר או אישה, חווה משהו בילדותו, שמשאיר בו רושם של חיסרון, כביכול ,משהו שמרגיש לו כהחמצה מאמו או מאביו. זו תופעה בלתי נמנעת, ואין עמה אשמים. זו תופעה שאולי חווים גם בשהייה ברחם או בתקופת הינקות.

למשל, אישה התלוננה בסדנא שבעלה לא מעניק לה מספיק תשומת לב. בברור של מודעות עצמית הסתבר שהיא נולדה החמישית מבין חמש בנות ולאחריה נולד בן, שההורים התמוגגו ממנו וגרמו לה להרגיש פחות מוערכת. (מיהרתי אז להתקשר למישהי שילדה בן אחרי חמש בנות, כדי להסב את תשומת ליבה, להעניק 'תשומי' לבת החמישית!)

או אשה שאחותה הקטנה היתה מאושפזת זמן רב בבית חולים ואם המשפחה נעדרה תקופה ארוכה מן הבית. הילדה שנשארה בבית חשה נטושה.

האימהות בסיפורים אלו לא אשמות. ההורים לא אשמים. אבל בתחושה של הילדה, יש פה 'צל עובר על אם'. חוסר. תחושת החמצה של תשומת לב. חוסר הערכה. נטישה.

איפה תחפשנה נשים אלו פיצוי על העדר תשומת הלב או החוסר בילדות או בינקות או בנערות? בנישואין. אצל בן הזוג בעיקר.

זהו תהליך שמתרחש בתת מודע. בתהליך האהבה הרומנטית, ההתאהבות, האישה תחפש בגבר חלומותיה ,מצד אחד - משהו מוכר שישרה עליה בטחון. מצד שני - היא תצפה בתת מודע שהיא תשיג ממנו תשומת לב ויחס מעריך שירפא לה את פצעי הילדות. פיצוי על חסרון העבר.

ריפוי פצעי הילדות הוא מושג שטבע ד"ר הארוויל הנדריקס בספרו לבסוף מצאים אהבה. זהו ספר חובה, לעניות דעתי , לכל זוג נשוי, שנקלע לתקופה של חוסר נחת בנישואין. במחקריו על זוגות קבע הנדריקס, שבעצמו החליף מערכות נישואים, שכל אדם כשהוא מתחתן, באיזה שהוא מקום באחורי הראש, בתת מודע, מחפש לרפא את פצעי הילדות. מה רבה תהיה אכזבתו, שהוא או היא לא ישיגו את תשומת הלב המצופה, כמות הערכה והיחס שלהם ציפו. תחושת האכזבה וההחמצה תושלך על בןבת הזוג.

מה אשם בן הזוג שאחותה עברה ניתוח בילדותה? הוא לא אשם. אין פה אשמים! רק אם אשתו תהיה במודעות עצמית מאיפה מגיעה תחושת הנטישה שלה, האכזבה שלה, היא : א. תפסיק להאשים אותו. ב. היא תיידע אותו למה היא מרגישה כך. ג. הם יעבדו על המקום הכואב ביחד ותהיה להם רפואה ומזור.

בספריו השונים הנדריקס נותן כלים ופתרונות. שיטת 'אימאגו', שיטת תקשורת בין אישית מפורסמת, היא אחת הדרכים ליצור שיח נכון בין בני זוג שידברו על מה שמציק להם.

אך עלינו להיות נכונים לכך שזהו תהליך קצת עצוב וכואב. קצת כמו לחטט בפצע מוגלתי עמוק. מצד אחד, טוב שנחטט בפצע המוגלתי , נוציא ממנו את המוגלה, ונגיע לריפוי. מצד שני, זה באמת יכול להיות כואב. אולי גם להשאיר צלקת.

רוב רובם של האנשים והנשים נמנעים מכאב ומחיטוט בנפש.

את עשויה לקרא את הספר ולחוות תחושה של ילדה אבודה . עצבות ודכדוך. את פתאום חושפת לעיני עצמך ומגלה בתוכך את המקום של זיכרונות הילדות הכואבים. בתהליך ההבנה למה שקורה לך, נופל לך האסימון. את מבינה פתאום למה התחתנת עם מי שהתחתנת, מה את מצפה ממנו, איך במידה מסוימת זו ציפייה לא לגמרי ריאלית . איך פתאום תתחילי להסביר לו , אחרי שתפנימי מה עובר עליך, את המקום הכואב הזקוק כל כך לריפוי. זה לא פשוט.

אבל זה שווה. זה נחוץ. אם לא מטפלים במקום הפגוע, זה עלול להתפרץ פתאום, ולפוצץ מערכת זוגית.

אנשים מתגרשים לפעמים ,כי הם לא מרפאים את פצעי הילדות. הם מאוכזבים מהחצי השני שלהם ומדמיינים שבזיווג הבא הם ימצאו מפלט ומרגוע. יכול להיות שאם בינתיים יעשו עבודה עם עצמם ויהיו מודעים לחלק הסמוי המבקש ריפוי בתוכם, זה יביא אותם למקום בו לא יפתחו ציפיות מבן הזוג או בת הזוג החדשה. כך או כך, יהיה עליהם לעבור תהליך מודעות .

הריפוי, יכול להיעזר בחצי השני, אבל בדרך כלל האדם מרפא את עצמו. יש סיכוי טוב, שאם הברור מתרחש במהלך הנישואין, גם אם הוא מקרטע, תמצא לאדם ישועה. כמו שאמרה לי אשה אחת , אחרי שקראה את הספר: "מה שמתברר לי, שזה בכלל 'לא הוא'. הכול זה ממני, הכול אצלי. אני צריכה לעשות את העבודה".

לבסוף תמצאו אהבה.

לכל הטורים של "לפני שמתגרשים" לחצו כאן

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן