"יום החולין הזה הוא יום שיש בו חסד, ובחסדו שורות אליך נכתבות. קח את ידי עכשיו, עשני מפויסת, ביום חולין כזה דרכינו מצטלבות". (רחל שפירא ויאיר רוזנבלום, שיר של יום חולין).
הדרך לחופה כמוהו כסוגיה קשה בגמרא,שבה מצויים הבירורים העמוקים ביותר, הרחבים ביותר,
והמהותיים ביותר בכל סוגיות חיינו, בימים אלה כשרוחות המלחמה מנשבות בין המשודכים שלי, חל פתאום מהפך בהבנה מה זה שידוך, דייט, או קשר זוגי בזמן מלחמה. מגיעות אלי שאלות אודות קשר טרי שטרם הבשיל. פלונית ואלמונית מתלבטות ומשתפות אותי לגבי דייט ראשוני שהיה טוב, אבל לפתע צו 8 מגיע ומגייס את בן הזוג למלחמה. יש בנים שמגוייסים כבר חודש, בלי טלפון ובלי יכולת להתקשר. קשר זוגי חדש מבליט את ההתלבטות מה לעשות? האם רצוי להמתין? האם להתקדם הלאה? הן אפילו לא יודעות מה הצד השני חושב עליהן. אז אפילו יצא מזה טור כי דווקא זמן ההמתנה לבן זוג שמתמהמה בשדה הקרב, מאפשר את הזמן המדויק בו נבנה הלב, בו מתרחשת ההבשלה ומתרקמת יכולת ההכלה, מבשיל הרצון למפגש אמיתי, מחבר, זורם ומלא אמונה.
"ליבי ער, קול דודי דופק...", מי שהדייט קסם לה, הלב רחש דבר טוב, ונסך בה תחושה חיובית. אני מציעה לשלוח לבן הזוג הטרי, הכמעט אלמוני שלה מסרון (SMS) אכפתי ותומך. זמן מלחמה זה זמן ראוי לנקוט בגישה משוחררת מהמבנה הפטריארכלי המסורתי, לפיו ממתינים למסר מהגבר. כדי להציב את החיים על נתיב של שמחה, נסו לא להילכד בשדה רגשות מגנטי של פחד בגלל תחושת חוסר הוָדאוּת. הדרך שלנו להזהיר את עצמנו מאי ודאות מובילה לעיתים לחוסר מעש, משהו בנו מסרב, כי זה אזור נוחות שטמוּע בכולנו. ברם, כל מחווה שעושים כלפי אדם אחר מחזקת ומגמישה גם את הנותן וגם את המקבל.דווקא עכשיו המלחמה מאפשרת לַבָּנוֹת להיות יוזמות ולעורר ולחולל קרבה עם בן זוג פוטנציאלי. לשלוח מסר אוהד וחיובי שילכד את הכוחות הזוגיים.
אין צורך להסס להביע תמיכה, מילה טובה תמיד כדאית, ואין בה משום נחיתוּת; נהפוך הוא - גם אם הצד השני לא מרגיש כמוך, מילה טובה תותיר טעם טוב. לא תמיד האדם יודע מה משמעות ההשהיה בדרך לחופה וחשוב להשתמש בכוחות הטמונים בכם להתמודד עם המציאות ולתעל את היכולת ליצור שינוי. למפות את מה שמרחיק ולמנף את מה שמקרב. מחווה ידידותית ונעימה יש בה ערך מוסף, כי מה שאנו אומרים ומקרינים הוא האור החוזר כלפינו. כדבר השיר: "דרשתי קרבתך, בכל ליבי קראתיך, ובצאתי לקראתך לקראתי מצאתיך". (ר' יהודה הלוי).
בעוד הבנים מכים וכותשים בגבורה את האויב, נדרשות הבנות להסביר פנים ביכולת ההרעפה על בני הזוג שתקבע את כיוון הקשר. כך מתריע ירמיהו בנבואתו (ירמיהו לא 21): "עַד־מָתַי תִּתְחַמָּקִין, הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה? כִּי־בָרָא ד' חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ, נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר"... נערה, קומי עורי התנערי, וחוללי קשר זוגי!
המושג כָּבוֹד אין משמעו כּוֹבֶד, כי זוגיות היא תוצאה של תהליך, צריך לעמול בה כיאות, בעדינות, בענווה וברצון ללמוד, להבין, להקשות ולתרץ, לשאול ולענות ברגישות. כאשר כנות מגיעה עם בטחון עצמי היא יוצרת את הקרבה הנדרשת על מנת שקשר זוגי יהפוך לממשי, בטוח, נעים וחלק.כדכתיב: "עַתָּה עִם לְבָבִי לִכְרוֹת בְּרִית" (ד"ה ב' כט10).
"מכל אדם ואדם עולה אור המגיע ישירות לשמים. וכאשר שתי נשמות שנועדו להיות יחדיו מוצאות זו את זו, קרני אור זורמות יחדיו וקרן אור אחת בהירה יותר יוצאת מהווייתן המאוחדת" (הבעל שם טוב).
לרגש האהבה, הרגשת הקרבה, ולכמיהה לזוגיות אין טיימינג אבל אלו רגשות שצריכים הזמנה. רק אז תיתכן הבשלת הקשר שיחזיק מעמד, יתחזק, יהיה ברור, ויעורר תשוקות שהיו חסומות וחבויות עמוק בתודעתנו. כדברי הכתוב: " כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ" (דברים ל/24).
חייה כהן - אשת חינוך, אשת עסקים, ואמנית, מחברת הספר'הדרך לחופה' , חברה בצוות השדכנים המתנדבים בישפה.