מעשה באדם שהלך לאיבוד ביער. כעבור כמה ימים, ראה מרחוק זקן אחד. "אתה בטח יודע איך יוצאים מפה" צעק אליו האדם בשמחה. "למרבה הצער אני מנסה לצאת מהיער כבר למעלה משבעים שנה, כך שאין לי מושג מה הדרך החוצה" השיב לו הזקן, "אבל אוכל לומר לך בוודאות אילו דרכים לא יובילו אותך לשם".
כשסיפרתי לחבר שלי שאני רוצה לכתוב על ההורים (של הבחורה), הוא שאל: "זה לא אמור להיות מדור לרווקים?". אמרתי לו: זהו שלא. אם אינך סובל מתסמונת ה:"אסור שאף אחד ידע שיש לי חברה" ומתחתן תוך חודשיים, סביר שתעביר כמה וכמה שבתות אצל ההורים של, לפני שתכרע על ברך ותבקש את ידה של בחירת ליבך. בתור רווק זקן, לא אוכל להראות לך את הדרך לצאת מסבך היער בכלל, ואיך להתחבב על הורי הנערה בפרט. אך אקווה, שבעזרת הטעויות שלי, תוכל ללמוד מהן הדרכים בהן ממש לא כדאי ללכת.
כל בנאדם צריך חבר נטול טאקט ושופע ציניות, שיטיח בו את האמת בפרצוף. אני הדל זכיתי בסבתא שכזאת.
יום שישי אחד כשהתקשרתי להגיד לה שבת שלום, היא זיהתה על פי רעש הרקע כי אני נוסע באוטובוס. השבעתי אותה שלא תספר להוריי כי פני מועדות לשבת אצל ההורים של יעל (כי אז הם יישגעו אותי שהגיע הזמן שאביא אותה גם אליהם), ואילו היא הסכימה בתנאי אחד: "אני אבקש ממך דבר אחד רוני. אל תהיה " אוּבֶר חוּכֶם". בעצם- פשוט תשתוק. אל תדבר כשאתה שם. אני מכירה אותך מספיק בשביל להגיד לך שזה הדבר הכי חכם בשבילך לעשות כשאתה בטריטוריה של ההורים שלה".
כשיעל סיפרה לסבתא שלי בטלפון, שבסיום השבת ההורים שלה אמרו עלי כי אני: "קצת שקט", הסבתא לא האמינה למשמע אוזניה. תחת זאת, היא רק נזפה לעברי: "אמרתי לך", ונשמעה מאוד מסופקת מכך שעצתה בודאי הצילה את נכדה ממלחמה אזורית.
מה שיעל לא סיפרה לסבתא, זה שבנוסף לכך ש"הייתי קצת שקט", גם "קצת לא הגעתי בזמן לתפילה", "קצת החלפתי למכנס קצר מיד אחרי שחזרנו מבית הכנסת בשבת בבוקר", וגם "קצת הלכתי לשבת על הספות באמצע הארוחה".
חודשיים עברו, ונאלצתי שוב לסגור שבת בבית של יעל. בשביל למנוע אי נעימויות נוספות נשלחתי קודם לשיחת איפוס אצל הגיס הוותיק במשפחה הפולנית שלה.
"רוני יקירי" יואב פתח בנועם. "אני בן בית פה מזה שנים, ואילו אתה- אורח.
משום מה, אני עדיין מתנהג כמו אורח, בעוד שאתה מתנהג כאילו זה הבית שלך".
בצר לו ניסה הגיס לפנות אל ראשי המתימתי: "נגיד שאתה ויעל תתחתנו בסוף, זה ייקח כמה? שישה-שבעה חודשים?. כמה שבתות תהיו פה עד אז? שלוש? ארבע? מוגזם מדי לבקש שתהיה קצת פחות אתה למשך שבעים ושתיים שעות?".
הורים, כך טען יואב, הם כמו סלקטור במועדון. אם לא עברת את הסלקטור בכניסה- איך תצליח להשיג טלפון של בחורה בסוף הערב?. אבל, אם עברת אותו- אתה בפנים. אתה יכול להשתכר, אתה יכול להקיא, אבל כל עוד לא תפתח בתגרה של ממש- אף אחד לא יזרוק אותך החוצה. הווא אומר: בסך הכל צריך לעבור פעם אחת את הסלקציה של ההורים. לאחר החתונה- פשוט תחזור להתנהג כרגיל.
מסתבר כי העצה של "פשוט תהיה אתה" אולי מעולה כשאתה יוצא לדייט ראשון, אבל עלולה להיות מאוד הרסנית אם אתה מבקר בבית הוריה של החברה שלך. בעוד בחורה תרצה גבר עם עמוד שדרה, ההורים שלה יתעקשו על בחור מבית טוב שיהיה יפה- וישתוק הרבה.
נ.ב.
את הנו"ן בי"ת הזה אני מפנה לבנות ישראל היקרות. אם תקשיבו לעצה זו, תצאו נשכרות אפילו יותר ממנו הבנים. הגבר המצוי איננו מושלם, ואף נוטה להיות מאוד מעצבן אחרי שמתחילים להכיר אותו באמת. מותר וצריך להתלונן על זה, אבל בשביל זה האלוקים ברא את החֲבֵרוֹת.
כמו שהשוטרים מזהירים בסרטים:Anything you say can and will be used against you(r boyfriend).
אימא ואבא מתוקף תפקידם, דואגים לכן מאוד. אין דבר אירוני מכך שלאחר שהייתן צריכות לדבר עם כל העולם בכדי שישכנע אתכן כי מגרעה X של הבחור איננה גרועה כמו שחשבתן, תצטרכו אתן לשכנע את הוריכן בדבר שאתן עצמכן אינכן בטוחות בו.
אינכן צריכות לשקר ולומר שאתן מביאות מלאך מושלם הביתה, אבל מספיק שלא ללכלך על הבחור, בשביל לאפשר להורים להמשיך ולדמיין שהוא אכן כזה.