אם חלק מיעדי הטור החדש "ביינ"אישי" הם שלא נשאר אדישים, אז כבר כותב הטור שיחק אותה ביג טיים כשכתב: "אני תמיד אומר, שאנשים הם כמו אוכל: אתה מסתכל איך זה נראה לפני שאתה אוכל את זה".
לא יודע אם כותב הטור מתכוון להמשיך באנלוגיה הזו (הידעת שיש כאלו שנוהגים להריח את האוכל לפני שהם אוכלים אותו, אחרים אוהבים פשוט לגעת או למשש) אבל הדבר האחרון שהייתי רוצה לחשוב זה שהקריטריונים שמהם בחרתי את אשתי, עשויים מאותה מסננת שבעזרתה אני מחליט על איזו עגבנייה ללכת בקניות לשבת ב'מחנה יהודה'. לא ידידי, אוכל הוא אוכל ואישה זו אישה והבעיה מתחילה ברגע שעושים שעטנז ומתייחסים לבן זוג הפוטנציאלי שלנו כאל אוכל.
כמו לכל אחד, גם לי יצא להיפרד בחיים מכמה בחורות שיצאתי איתם כמה חודשים טובים. בכל המקרים הרגשתי תמיד איך ה'בין אדם לחבירו' מביט כאדם שלישי וצופה מן הצד לראות כיצד אצליח לסיים את הקשר מבלי לפגוע חלילה בכבודה של הבחורה. וזה לא שאני צדיק גדול, זו פשוט ברירת המחדל הטבעית של להיות "מענטש". מהאוכל שלי אני חייב לציין שאני נפרד יותר בקלות.
הבעיה השנייה שהקפיצה לי את הפיוז קשורה מהמסר הפשוט שיוצא מהטור הזה: "גבר, רוצה לצאת גבר גבר?". אז אם לפני כן עוד התפתלת והיה לך ממש לא נעים לשאול לגבי המראה החיצוני כי מה אתה בכלל רץ לאיך שהיא נראית, עכשיו תלך 'דוך', בלי למצמץ, ותשאל את המציע בפה מלא, נפש הומיה וגב זקוף: 'לפני שאנחנו מדברים בכלל? יש מצב שהיא 60/90/60 עם עיני חתול טורקיז ושיער שטני?, לא כי באמת שנמאס לי כבר להתייבש בזה שאני רוצה לצאת עם מישהי שנראית בדיוק כמו תהילה מ'סרוגים', יש מבין?'.
עשרות בנים חיים בלה-לה-לנד ומציבים דרישות מופרכות לגמרי מן המציאות, שלא לומר מן יופי הדורש. מופרכות לא בגלל שהם עוברים על לאו דאורייתא אם הם רוצים בדווקא בלונדינית תכולת עיניים, אלא מופרכות בגלל שבדיקה קלה הראתה לי מכנה משותף אירוני ועצוב: רוב הבנים שרוצים לצאת בדווקא עם נערת הז'ורנל שלהם, נראים כמו גשר המיתרים ביום רע: בולטים במקומות הלא נכונים, מקריחים ומנסים לתפוס את החבל משני הקצוות. העובדה שהספורט היחיד שהם עושים היא ירידה על קרלסברג תוך כדי צפייה ביורו, לא מפריע להם להמשיך ולדרוש את היפיפייה שנרדמת רגע אחרי שהם פותחים את הפה.
אם יש דבר מדאיג מהמצב המזעזע והמקומם, המתסכל והכל כך לא צודק של שוק הפופי"ם הנוכחי (בו בחור בן 38 יכול לכסות 15 שנתונים כי הוא יכול לצאת תיאורטית עם בת בגיל 25 עד בת בגיל 40 ובנות יכולות לכסות רק 8 שנתונים, מה שמוליד יחס לא הוגן של עודף בחורות על בחורים) הרי זה עודף הביטחון העצמי של בחורים שמשקיעים בעצמם הרבה פחות מבחורות ומתהלכים כטווסים לפני חופתם.
הצדק הפואטי היחיד בסיפור הוא, שבדרך כלל הבחורים האלו שדורשים ומחפשים מישהי שהם לא באמת ראויים לה, מוצאים את עצמם בסופו של דבר חייבים להתפשר בעל כרחם, מאחר שהבחורות היפייפות, הגם אם הן תקועות, מסבירות להם שלפעמים, מה לעשות, למראה יש שני צדדים או אם תרצו כמו שאמרה פעם מישהי למישהו שדרש יותר מידי. אם אתה לא נראה כמו בראד פיט, אל תצפה שהבחורה שלך תראה כמו אנג'לינה ג'ולי.