1
לא מזמן הייתי בהופעה של אמן יוצר חדש בשם 'בוצר'. אין לו שם פרטי, זה הורס את המיתוג. תנסו להגיד אליעזר בוצר ותווכחו לדעת ששכחתם מה אמרתם. 'בוצר' ככה, נקי, נשמע הרבה יותר חזק. וכן, הוא חזק. וכפיים לו שהוא מצא את הדרך הנכונה להעביר את זה גם שיווקית ולקצר את תהליך העברת המסרים ע"י שיכנה את עצמו 'בוצר' ותו לא-שם-פרטי.
2
פגשתי את בוצר לפני מספר שבועות לראיון וידיאו, באחד מערוצי הרשת הגדולים. הוא מחצין את עצמו כלפי חוץ כטיפוס בלתי שגרתי, והוא אכן כזה בפנימיותו, למרבה השמחה שלא לומר, ההפתעה. התרגלנו למי שמחצין את עצמו כלפי חוץ ואין ברו כתוכו. בשיחת המוקדמת איתו יום קודם, רציתי לשאול את הבחור אם אפשר לדבר איתו על דברים מסויימים שאולי יביכו אותו.
כמראיין, מהאתיקה המוסרית שלי כבר הרבה שנים, היא לא להביך את המרואיינים. לא ברדיו, לא בוידיאו ולא בעיתונות המודפסת. בעיני, להביך זה איסור מהתרי"ג. ואז בוצר אמר; תשאל מה שאתה רוצה, יהיה בסדר. בראיון שאלתי מה שאני רוצה והיה לא בסדר... היה מעולה ומרתק. בוצר פרש את משנתו ולא אגזים אם אומר שמדובר באחד האנשים הכי איכותיים שהכרתי. ההכלה והפתיחות המחשבתית שלו עולה על כל דמיון וסרט.
הלוק שלו דוסי למדי ועשוי לבלבל אבל הוא עצמו גר בת"א, העיר המכילה, חזר בשאלה בגיל נערות וכמה שנים אחר כך בתשובה שלמה, התחתן ומחזיק ששה ילדים ועוד כמה פרוייקטים יהודיים מאחוריו ומצדדיו. פלא שהוא עדין עומד. המוזיקה שלו בועטת נורא ועל הבמה הוא מסוגל לכרוע ברך ועוד אחת, משוחרר. הוא לא מרבה לדבר בהופעתו ומאידך המסרים שלו ברורים; תקשיב ללב שלך ותאהב כל אדם. בנאדם, תכיל את בני האדם! תכיל, תכיל, רבונו של עולם. הדבר הכי קשה בחיינו; להכיל את השונה ובוצר בדוגמא אישית מופלאה מרגיש נוח להכריז את זה חופשי בסאב טקסט שלו ואפילו בציוויו לקהל מעל הבמה המוארת לקהל החשוך.
3
נו, ולמה כל כך חשוב להכיל? בגלל הדייטים שלך, שלך, שלנו. יש דברים שהם טכנים. כמו השכן שלי. למזלי, שאני בחלון סגור אני לא שומע אותו ישן, הווי אומר, הוא ישן בקול. בעיה. אבל יש דברים שכל העניין שלהם הוא הכלה של משהו השונה ממך באווירת החיים. הם לא מפריעים באמת כשחושבים עליהם, והם מפחידים פחד - כשלוקחים אותם בצורה שטחית וסטיגמתית.
אדם מכיל יכול לאהוב מהר יותר, זה ברור. כשאדם מכיל, הוא יכול לחיות בשלווה גדולה ואפילו בעניין גדול עם המון בני אדם שונים ממנו. כל שכן עם אדם אחד או אשה אחת השונה ממנו. אמנות ההכלה שווה זהב מזוקק, ללא ספק.
4
ונגיד שלא למדת את אמנות ההכלה והתחתנת עם מישהומישהי בול כמוך? הידד. אך גם אז עדין מומלץ לרוץ ללמוד את אמנות ההכלה ולתרגל אותה בלי סוף. ביננו, בני אדם הם יצורים דינאמים המשתנים מפעם לפעם. רוכשים הרגלים חדשים, לעיתים מוזרים. מחליטים לחיות בסגנון קצת שונה לפתע באמצע החיים. זה קורה ויקרה. מעט או הרבה. מי שלימד את עצמו את אמנות ההכלה יחיה טוב יותר מכולם. כי גם אם האשההבעל ישנו את סגנון חייהם קצת - בןבת הזוג ידעו איך לקבל את זה ברוח טובה ובפירגון, כל עוד באמת השינוי לא יפריע להם ויגע אליהם בהיבט הפיזי-טכני. (עיין ערך נחירות, למשל...)
5
כשראיתי את הזוג שעמד מאחורי במופע של בוצר, הוקסמתי. הוא - מזוקן היטב, בעל פאות וממשוקף מעשי ידי אופטימטריסט חנון להתפאר. והיא - שביס לראשה, נזם לאפה ובקבוק בירה בידה. והיא שותה, שותה מראש הבקבוק יצילנו השם. והוא, במקום לגעור בה, מנהל איתה שיחה קולחת ומחוייכת להפליא, שיתבייש לו. לא ידעתי אם הם הפנימו את המסרים של בוצר כל כך מהר או שמא תפאורת קהל הם בסך הכל, ומיובאים אישית מהמחסן של בוצר, כדי שכולנו נלמד את אמנות ההכלה.
מה שהיה לי ברור הוא שזוגיות כזאת אי אפשר לזייף ולא ניתן להתחרות בה. נעים להכיר, זוגיות ההכלה, הטובה ביותר עלי אדמות. שהיא תחליט על שתיית בירה מהראש, בלי למזוג לכוס, אתה תחייך כל עוד היא לא תשפוך עליך מהנוזל התוסס הזה. ושהוא יחליט יום אחד באמצע החיים שבא לו להעיף טיסנים או להתחיל רכב על סוסים, אף אחד לא ירמוז לו שהוא השתגע. כי זה מה שמרגיש לו וכל עוד זה לא פוגע במישהו, הבןבת זוג צריך לפרגן.
מוכרחים לחיות בזוגיות ההכלה אם רוצים לחיות מקסים, אז למה לחכות לזוגיות ורק אז בלית ברירה שמשהו משתנה באמצע החיים לנסות להכיל אותו? הרהרתי לעצמי, והחלטתי להכיל מעכשיו יותר את מי ששונה ממני. ובראש ובראשונה, לנסות לחפש מישהי, שלפחות קצת, מכילה.
פינת הסטטוס: פרידה.
מצב הלב: אחרי אכילה, מעכל את עצמו.
לתגובות: gilinada@gmail.com