אורסולה

"אוף אודי. המוֹנוֹ של חני הורג אותי", נשפכה זוגתי לאחר עוד יום מפרך, "מתי נחזיר אותה למעון?".

"אל תדאגי איילת", השבתי בביטחון, "זה יעבור".

"אמרת את זה כבר לפני חודש", הזכירה לי אשתי.

"וגם אז זה היה נכון", אמרתי בעייפות.

"אתה יודע, אתמול, בגן שעשועים, מירב סיפרה לי שגם לרונית שלה היה מונו. היא חיכתה חודש. אבל בסוף היא התייאשה מהרופאים“, לחשה אשתי בסוד.

"לקח לה חודש לגלות שאין מה לעשות?", התפלאתי.

"דווקא יש מה לעשות. מירב הלכה לאורסולה!", הכריזה הזוגה.

"למי? למכשפה מבת הים הקטנה?", שאלתי בצחוק.

"מה פתאום. היא דווקא גרה בגבעה לידנו. אחרי שבועיים רונית יצאה מזה", נעלבה.

"נו, תעשי לי טובה. אפילו ד"ר פרוכטר מודה שאין מה לעשות עם מונו", זלזלתי.

"תתפלא. לרפואה האלטרנטיבית היום יש מה להציע. אורסולה אמרה שהמונו הוא בגלל שרונית אלרגית לכל מיני דברים".

"כמו מה למשל?", שאלתי.

"קמח לבן, דבש, חלב, עגבניות וקפאין"

"איילת", הזכרתי, "רונית עדיין יונקת. היא אפילו לא אוכלת גרבר".

"אודי, אתה לא מבין. למירב אסור לאכול, כי רונית מקבלת את החלב שלה", ענתה.

"נו, תעשי לי טובה. בחיים לא שמעתי משהו כזה מגוחך: תאכל קמח מלא ויהיה בסדר", גיחכתי, "לא צריך בשביל זה לקחת 200 שקל למפגש".

"איזה? הלוואי 200 שקל", התעצבנה הזוגה, ”אורסולה לוקחת 300. אבל תדע לך שזה דווקא מחיר זול יחסית לנטרופטית. איזמרלדה מקצרין לוקחת 400 שקל רק על ייעוץ טלפוני של רבע שעה".

"ממש מחיר מבצע כל הצוענים האלה לוקחים", לגלגתי, "את יודעת, רופאים לומדים שבע שנים ועדיין מקבלים שכר מינימום. כנראה שהצוענים כבר הבינו שזה יותר משתלם מאשר לגנוב".

"אוף אודי, לפחות ככה אני עושה משהו. אם לא יועיל, לא יזיק. זה רק 300 שקל", החליטה האמא.

"נכון, רק 300 שקל פלוס דלק", סיכמתי בעצבות.

****

"אודי, אני לא מבינה. אין אף אורסולה בספר טלפונים של הגבעה", התייאשה הזוגה.

"תנסי בגוגל", הצעתי.

"ניסיתי. התוצאה היחידה שאני מקבלת זה הפנייה לאתר הרשמי של דיסני או של כת השטן", השיבה.

"תתקשרי להארי פוטר. בטח הוא יצא איתה פעם", גיחכתי.

****

"מירב", התעניינה זוגתי בטלפון, "מה השם של הזאתי שלקחת אליה את רונית".

"אין על אורסולה", השתפכה מירב, "היא הצילה לי את רונית".

"אבל אין אורסולה בספר טלפונים", התייאשה אשתי.

"ברור", ענתה מירב, "תחפשי אורלי כהן".

"אה", ירד האסימון, "אורסולה זה מין כינוי כזה?".

"שם מקצועי", תיקנה מירב.

"תאמיני לי, לא קראו לה אורסולה בברית. אבל אי אפשר להאשים אותה", הסבירה מירב, "איך תתפרנסי בתור נטרופטית אם קוראים לך אורלי כהן. זה כמו שבָּבָא יקרא לעצמו לו צ'רלי צפלין".

"תגידי, מה יהיה אם היא תגיד לי שאסור לי לאכול שוקולד?", חששה אשתי.

"עזבי, כל העניין הזה עם האוכל זה שטויות", אמרה מירב, "העיקר זה האנרגיות שהיא מעבירה לך. את באמת חושבת שחודש שתיתי חלב עיזים? מה אני פרה? אבל חיייבים לנסות משהו".

****

"נו, אז איך היה?", התעניינתי בניטראליות.

"אודי, אתה לא מאמין. אורסולה בכלל לא צועניה. היא בכלל חב"דניקית. ממש נחמדה. חשבתי בכלל שהיא המזכירה", שיתפה אותי הזוגה.

"נו, ואיך היה?", התעניינתי.

"דווקא יצאתי בזול. חני אלרגית רק לקמח מלא, חלב פרה ודבש. אפילו מותר לי שוקולד למרות שאני עדיין מניקה אותה חלקית. היה יכול להיות יותר גרוע", ענתה.

"ואיך אורסולה יודעת למה חני אלרגית?", שאלתי.

"אה, די פשוט. היא שמה כל מיני דוגמיות של מאכלים במבחנה מזכוכית ונוגעה בזרוע של חני", התלהבה איילת, "היא באמת בודקת".

"ככה?", הופתעתי.

"לא, מה פתאום, היא גם העבירה לה אנרגיות. היא התנשפה והתנשמה כמה פעמים. האמת היא שזה היה די מצחיק. בהתחלה חשבתי שהיא נחנקת. אבל אז הבנתי שזה חלק מהטיפול" הסבירה.

"אה", הנהנתי בנונשלנטיות.

"היא גם אמרה לי שחני מאוד חכמה אבל יש לה פחד לא להיות עצמאית ושהיא מאוד קשורה אלי. ולכן אנחנו צריכים לתת לה הרבה חופש אבל גם להיות קרובים אליה", המשיכה, "זה דווקא נשמע לי ממש נכון, חני באמת מאוד חכמה".

"איילת יקירתי", ניסיתי להסביר בהיגיון, "היא אמרה לך שני דברים הפוכים, שיכולים להיות מתאימים לכל ילד. וגם, אני לא מכיר אמא שלא חושבת שהבת שלה חכמה".

"די, אודי. היא אפילו היא ייעצה לי בחינם. בלי תשלום“, התלהבה.

"תני לי לנחש, את אלרגית לקמח מלא ומאוד חרדתית", ניסיתי.

"וואו, איך ניחשת?", התפעלה הזוגה.

"ואוו", אמרתי בציניות, "שילמת לה משכורת של יום על שעה ולמרות זאת היא הצליחה לנחש שאת לחוצה בגלל המונו של הבת שלך? ממש מרשים".

"אודי, תפסיק. אני מרגישה בלב שהיא צודקת", נעלבה איילת.

"את יודעת מה, אני דווקא אוהב את הקטע הזה שלה", המשכתי, "תאכלו קמח מלא וזה יפתור לכם את כל הבעיות. אני חייב להגיד את זה לד"ר פרוכטר. יכולתי לחסוך לו 7 שנים מהחיים".

"אודי, תפסיק לזלזל", אמרה, "רפואה אלטרנטיבית באמת מצליחה לרפא אנשים. זו חכמה עתיקה".

"כן, אני יודע. רופאי האליל האלה תמיד טענו שהם יודעים לטפל בהכל. לא משנה מה יש לך, הטיפול שלהם עוזר להכל. הם מתעסקות בכל המחלות הקשות כמו כאבי גב, מונו, הצטננות ומיגרנות", הסברתי, "יעני, כל מה שדורש סבלנות ועובר גם אם לא עושים שום דבר".

"לעומת זאת, לרפואה הקוונציונאלית, נעבך, נשאר לטפל בכל המחלות הקלות: סרטן, איידס, אלצהיימר וסכרת. דווקא חלוקה מאוד הוגנת, בהתחשב ביכולות המוכחות של כל אחד", סיכמתי.