בישולים ליולדת: קריאה למבט פנימי וחישוב מסלול מחדש

קושי הוא דבר סובייקטיבי, ומשתנה מאישה לאישה. לעולם לא נדע את גודל או קוטן ההתמודדות של הנשים שסביבנו. בישולים ליולדת זו יוזמה נפלאה, אבל יש כאן מסר סמוי ששולל מנשים את האפשרות לבקשת עזרה בזמן מצוקה, חני כהן יהונתן בקריאה להרחיב את מעגל הנתינה

חדשות כיפה חני כהן יהונתן 12/01/20 09:39 טו בטבת התשפ

בישולים ליולדת: קריאה למבט פנימי וחישוב מסלול מחדש
חני כהן יהונתן, צילום: רעות קורנברג

אתן בטח מכירות את המנהג היפה הקיים אולי בכל קהילה של בישולים ליולדת. הפרטים משתנים ממקום למקום, אבל הבסיס הוא פחות או יותר כזה: כאשר אישה יולדת נשות הקהילה מבשלות לה ארוחה חמה ומזינה כל יום במשך שבוע, וארוחות מלאות לשבת אחת.
גם אני נעזרתי בשירות כזה, על אף שלא היה לי כל כך צורך בו; כשילדתי את הקטן שלי הייתי מוכנה מראש. מילאתי את המקפיא מבעוד מועד בכל טוב,  ואחרי הלידה היה לנו די והותר אוכל. ובכל זאת, כשהתקשרה אליי האחראית של מערך הבישולים ליולדות היא לא הסכימה לקבל סירוב, והתעקשה שנשים רוצות לבשל ולעזור. אז הסכמתי. 

לא חשבתי יותר מדיי על הנושא הזה, עד שחברה שלי, שהיתה בטיפולי פוריות, אמרה לי שהיא שונאת את המנהג הזה. מה יש פה לשנוא? עניתי לה. אני מבינה את הקושי שלך, אבל חסד זה דבר מבורך נקודה. למה לפסול כל דבר? והיא הסבירה לי מה קשה לה עם זה, והתחלתי להבין שהיא צודקת. יש כאן מורכבות. אנסה להסביר ולפשט את הדברים כמיטב יכולתי, ואתן, בתמורה, תנסינה לפתוח את הלב ולהבין.

קושי הוא דבר סובייקטיבי, ומשתנה מאישה לאישה. לעולם לא נדע את גודל או קוטן ההתמודדות של הנשים שסביבנו.
קודם כל בהקשר הספציפי של לידה: יש יולדות שההורים שלהן נמצאים שם בשבילן, עוזרים עם הילדים, עוזרים עם הבישולים, נמצאים תמיד ברקע אם קשה או מישהו חולה. ויש כאלה שנגזר עליהן להתמודד לבד, תמיד, לא משנה כמה קשה המציאות שלהן וכמה אתגרים מלווים את הלידה. 
יש כאלה שבן זוגן נמצא ונוכח ועוזר, וכאלה שלא.
יש יולדות שמתפקדות נפלא אחרי לידה ומסתדרות לבד מצוין (הכל יחסי), וכאלה שלוקות בדיכאון אחרי לידה ולא מתפקדות כלל.

אבל זה לא רק סביב נושא הלידה.
אני זוכרת איך לפני כמה שנים אחת הנשים שלחה ערב חג הודעת וואטסאפ שהיתה מיועדת לבעלה בקבוצת הוואטסאפ היישובית: "אני מתמוטטת". זוכרת ששאלתי את עצמי אז האם יש כאן קריאה סמויה לעזרה, ומה אפשר לעשות עם זה.

בישולים ליולדת זו יוזמה נפלאה, אבל יש כאן מסר סמוי ששולל מנשים את האפשרות לבקשת עזרה בזמן מצוקה. הגיע הזמן שנסכים לקבל את המציאות המלאה והמורכבת שסביבנו, מציאות בה רובנו ככולנו מתמודדות עם אתגרים ומשברים.
יש משהו נוח בהצהרה הזו שיולדת מתמודדת עם קושי, ואחרי שבוע לשכוח ממנה ולעבור ליולדת הבאה. הקושי כאן הוא תוצאה של ברכה, של אירוע משמח, ולכן יש לגיטימציה חברתית לדבר עליו. 

ומה לגבי קשיים אחרים? לדוגמה: נשים שמצויות בטיפולי פוריות על כל המשתמע מכך, נשים שעוברות הפלות, נשים בדיכאון אחרי לידה ונשים בדיכאון כרוני, האם הן זקוקות לתשומת לב וארוחה חמה פחות מיולדת?

אני חושבת שכחברה היינו רגילים לעצום עיניים, להסתיר ולהתבייש בבעיות שלנו. אבל התבגרנו. הדור התחלף, השפה השתנתה. 
היום כבר לגיטימי לשתף, להראות חולשה, לבקש עזרה.
אני לא חושבת שצריך לבטל את "ועדת הבישולים ליולדות". 
אבל אולי הגיע הזמן לעדכן את השם ולרענן את הכללים, ופשוט להיות כתובת לכל אישה שמרגישה צורך לפנות מכל סיבה שהיא, ובמידת האפשר גם לתת מענה לצורך הזה. 
אם יבשלו לה ארוחות או לא- זה לא באמת משנה.
העניין המהותי הוא שזה בסדר שיש קושי ויש למי לפנות, וזה מה שחשוב.

 

לטורים קודמים

ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן