מיכל אנסקי בווידוי אישי: "החיצוניות שלי נלקחה ממני"

מאז שחצי מפניה השתתקו, נמנעה מנחת הטלוויזיה להיראות בפומבי. השבוע היא החליטה להיחשף ולקחת חלק בפסטיבל הסרטים הבינלאומי "קאן" שבצרפת. לדבריה: "הימים האלה היו התמודדות ראשונה עם התוכן, עם החלק הפנימי שלי...משהו שהעולם כבר לא מכיר"

חדשות כיפה חדשות כיפה 22/05/19 12:45 יז באייר התשעט

מיכל אנסקי בווידוי אישי: "החיצוניות שלי נלקחה ממני"
מיכל אנסקי, צילום: Yonatan Sindel / Flash90

הגסטרונומית ומנחת הטלוויזיה - מיכל אנסקי, לא חשפה את עצמה בפומבי מזה מספר חודשים, וזאת, בשל השיתוק בפניה, שהיא נאלצת להתמודד עימו. לאחר שחשפה תמונה אישית לפני כשבוע, המשקפת את מצבה, החליטה שלא להסתגר יותר בביתה, ולצאת אל העולם.

אנסקי פרסמה גילוי לב מרגש, המתאר את שעבר עליה בתקופה האחרונה, ואת התובנות אשר קיבלה בשל מצבה: "אני כאן. בחודש וחצי האחרונים התמודדותי בין היתר עם העובדה שאיבדתי את המראה שלי. זה, שחשבתי שהוא הכלי שלי: הכלי שלי להערכה עצמית, הכלי שלי לשיח עם העולם ומול העולם, הכלי שלי לפרנסה. הדבר שכביכול היה היחיד שוודאי אצלי ויכולתי לסמוך עליו. 

ואז, ברגע אחד זה קרה, ובכל פעם שהייתי מביטה במראה הייתי רואה פרצוף שבור, חצוי, מעוות. 
כמעט ולא יצאתי מהבית. ובמעט שיצאתי הייתי מתעטפת בצעיף וכובע ולא כהגנה מפני הרוח, אלא כהגנה מפני הפחד ששיתק אותי. מי אני עכשיו? מה יהיה איתי? 

הימים האלה היו התמודדות ראשונה עם התוכן, עם החלק הפנימי שלי, האישיות, הרגשות. עם משהו שהעולם כבר לא מכיר, שכח וכבר לא מדבר אותו. הנחתי בצד את כל הדרקונים, כי הבנתי, שהחיצוניות שלי נלקחה ממני כדי שאוכל להסתכל על הדברים בצורה אחרת. 

ומה יהיה? איך יהיה מעכשיו? מה יהיה עם מה שראו בי? עכשיו, יראו את התוכן. יקבלו או שלא יקבלו - זה כבר לא בשליטה שלי, אני את חוסר הוודאות הזו מקבלת בביטחון, כי אני בטוחה במי שאני, בטוחה בעולם שייקח אותי לאן שאני צריכה להגיע ויספק את כל מה שדרוש לשם כך. 

היום, אני כאן, בקאן, ולא מתוך ההרגשה בה הייתי לפני חודשיים, לא באמצעות אחיזה באשליה. 
אני כאן עם אמת, כפי שהיא, בלי שיפוצים. אני כאן בחוסר ידיעה של מה יהיה מחר, אבל בביטחון גמור שהעולם הזה - אחרי שאנחנו עושים כל מה שנדרש מאיתנו - ייקח אותנו למקום שיהיה הכי טוב בשבילנו. 

ואת זה אני רוצה להגיש לעולם בצעדים שלי על ״השטיח האדום״. לכן, החלטתי לצאת מהבית, ולהמשיך את חיי, כמו שאני, חיוך שבור או מלא זה כבר לא מעניין. כמובן, שאמשיך לעשות כל מה שצריך כדי להבריא את עצמי, וכבר לא משנה לי כמה זמן זה ייקח, כי הרגשת השלמות שבי כבר קיימת, ואיתה אני צועדת, והיא אינה תלויה עוד רק במה שנראה לעין".

 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן