"פורום דב לאוטמן" הוקם לפני 4 שנים על ידי "קרן לאוטמן" ו"האוניברסיטה הפתוחה", כדי להמשיך את מורשתו של דב אשר לחם למען חוסנה וערכיותה של החברה הישראלית. לוקחים בו חלק אנשי חינוך ועשייה, שמטרתם להעלות לסדר היום הציבורי את הנושאים של חינוך, ערכים, דמוקרטיה וחיים משותפים בחברה. הפורום, אשר חקר את הקשר בין נשים, שלטון מקומי וחינוך לדמוקרטיה, מצא את הבחירות הנוכחיות כהזדמנות לדון בנושא, ואף קיים כנס גדול אשר עסק בכך, לני מילוא – מנהלת הפורום, משתפת אותנו במסקנות.
"ראשית, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי שנת 2018 הייתה שנה של נשים שהשפיעו וצבעו את התודעה החברתית עם מודלים מובילים. אם זו תנועת 'METOO', או נטע ברזילי המסמלת מנהיגות, כישרון וקבלת האחר. הדברים הללו מאוד השפיעו על כמות הנשים אשר מתמודדות לרשויות המקומיות. מדובר בבשורה של ממש מאחר והמצב כיום הוא, שבשלטון המרכזי יש לנו 28% של ייצוג נשי – כלומר, 34 חברות כנסת, ובשלטון המקומי יש רק 14% של ייצוג נשי. כך שאם נסתכל רק על ראשי רשויות, אנחנו מדברות על 2% בלבד של נשים המשמשות כראשי רשויות. בבחירות השנה ישנם מספרי שיא בהתמודדויות של נשים לעומת הבחירות המקומיות ב-2013. מעל 3,400 נשים הציגו מועמדות לשמש כחברות מועצה, ו-68 נשים הגישו מועמדות לתפקיד ראש רשות במדינת ישראל, כלומר, כמעט פי שתיים לעומת 42 בבחירות הקודמות, וההערכה היא כי כמות הנשים תכפיל את עצמה".
ומדוע זה משמעותי כל כך?
"מאחר ובמחקר ראשון שערכנו, בדקנו האם ראשי רשויות חושבים שזה מתפקידם לקדם חינוך לדמוקרטיה וערכים משותפים, ומצאנו שהם לא עוסקים בנושא מכל מיני סיבות: קשיים תקציביים, פוליטיים, או כאלה שסוברים שהעיסוק בדבר יפגע בהם. אבל מצאנו כי ברשויות המעטות שכן עוסקים בנושא בצורה מובהקת וישירה, שם המאפיין המרכזי הוא המנהיגות של ראש הראשות. מדובר במנהיג שתפיסת העולם שלו ומידת המחויבות שלו לנושא היא גדולה, גם כאשר יש לו מתנגדים.
המחקר השני, היה על מדרג של חברי כנסת. ערכנו בשנה הנוכחית והקודמת, ניתוח של שיח ערכים ברשת הפייסבוק, באמצעות כלי מנוע חיפוש של 'המעבדה לניו מדיה באוניברסיטה הפתוחה', בדקנו מה שכיחות האיזכורים של דמוקרטיה, חיים משותפים, חופש הביטוי, שסעים, ומה מידת הפופולאריות שלו בקרב הציבור. מצאנו כי מתוך 10 המקומות הראשנים - 6 היו של נשים, וגם השנה, כלומר זה עקבי. נשים מדברות שיח אמיתי, נוקב, ונוגעות בדברים עצמם. כך הציבור לא נותר אדיש לבעיות הקיימות במדינה. והחיבור בין קולן של נשים, לבין המאפיין המרכזי של מחוייבות, בשלות ותפיסת עולם של המנהיג, מביא לידי כך שהשנה יש הזדמנות גדולה להיבחר לרשות מקומית ולהשפיע, כי נשים יכולות להיות מנהיגות אחרת"
"נשים יודעות יותר טוב מכולם מה הקשיים, ומה אפשר לעשות אחרת"
"בפוליטיקה המקומית אין מחקרים שנעשו בארץ, מאחר וכמות הנשים בתפקיד מאוד קטנה, אבל הניסיון והידע שהצטבר בעניין הראה כי ככל שתהיינה יותר נשים בשלטון המקומי הייצוג והגיוון שלהן יעלה, והן תשבנה סביב שולחן מקבלי ההחלטות, זה בהכרח יוביל לשינוי חיובי בתוך הרשויות. אנחנו מבינים שהזיקה של נשים לפוליטיקה המקומית קשורה בעובדה שבעצם הן מכירות ומעורות בסדר היום של הרשות המקומית. הן מכירות את הגנים, את המוסדות בקהילה, את אמצעי התחבורה, החינוך ואת הפארקים, כי הן משתמשות בשירותים האלה. הן מצויות בענייני הקהילה, בקשיים, ובפתרונות שניתן לקדם ולעשות אחרת. ולכן, היכולת שלהן להשפיע על מרחב החיים ברמה המקומית, על חיים של משפחות ועל הקרובים אליהן ביותר, היא מאוד גדולה. נשים נמצאו בהכרח מחוברות יותר לשטח, קשובות יותר לצורכי הציבור, עם פחות אגו, פחות אינטרסים. נשים ברב המקרים מציגות דפוסים אחרים, מתעסקות בנושאים חברתיים בצורה יותר עניינית, שקולות יותר, ולומדות את הנושא עד הסוף. ערכים אלה נשים יכולות להביא באופן משמעותי ואחר לשולחן מקבלי ההחלטות. דבר נוסף שאפשר ללמוד מהפוליטיקה המקומית בשונה מהפוליטיקה הארצית, זה שנשים יכולות לשתף פעולה וליצור בריתות סביב קידום של נושאים חברתיים וקהילתיים".
ומה קורה בחברה החרדית?
"בעניין החברה החרדית מצאנו שעדיין אין ייצוג של נשים בתוך השלטון המקומי, מאחר והמפלגות מדירות נשים באופן מוצהר. היה ניסיון אחד בבחירות הקודמות בעיר אלעד שם התמודדה רשימה נשית, אבל בסופו של דבר הן לא הצליחו להיכנס. בחברה החרדית יש מנטליות שלא מוכנה לקבל את זה, ועד היום נשים לא התמודדו".
אז אנחנו בדרך למהפכה?
"השנה אנו מבינים שזו עדיין לא מהפכה, אבל זה בהחלט שינוי משמעותי המגיע משני הכיוונים, גם היכולת של התושבים ושל הציבור לקבל נשים כמועמדות לרשויות המקומיות. וגם התעוזה והאומץ של נשים להתמודד ולהיות חלק מקבלת ההחלטות, ולא להישאר אדישות לסוגיות המעסיקות את הקהילה שהן חיות בה".