עינויי נפש מתמודדת נפש דתיה | אם אני מרגישה בולמוס לאכול גבינה אחרי בשר אני לא אסבול ואחכה שש שעות

חשבתם שההתמודדות עם תפילות ארוכות ואירוח המשפחה הם התמודדות קשה בחגים? יש כאלה שרק ההליכה לבית הכנסת מטילה על נפשם מורא. הצצה קטנטנה לעולמם של מתמודדי הנפש שחיים חיים דתיים, עד ההתקף.

חדשות כיפה יהודית גולן 09/09/21 11:38 ג בתשרי התשפב

מתמודדת נפש דתיה | אם אני מרגישה בולמוס לאכול גבינה אחרי בשר אני לא אסבול ואחכה שש שעות
צילום: shutterstock

גם השנה בחגים אני לא אגיע לבית הכנסת, לא בגלל הקורונה כבר חמש שנים שאני לא מגיע לשם מאז שעברתי את התקף ההיפומאניה (הפרעת מצב רוח) קשה לי יותר להסתובב בחברת בני אדם, אז כל שכן בתוך בית כנסת צפוץ עם ים גירויים שמאוד קשה לפלס את הדרך החוצה כדי להירגע.

צילום: shutterstock

ולא אני גם לא הולכת לקרוא את החוברת הלכתית החדשה של הרב יוני רוזנצוויג על חידושים עבור מתמודדי נפש. רק השם והרעיון שאצטרך להתמודד עם פרטי פרטים של הלכות מה מותר ומה אסור מתישים אותי, מעיקים ומעייפים.

מבחינתי יש כלל אחד חשוב ביהדות שמתייחס לנפש והוא: "פיקוח נפש דוחה שבת". זאת אומרת אם אני מרגישה צורך גדול לגזוז ציפורנים בשבת אני לא אשאל אף אחד אני פשוט יעשה את זה. אם אני מרגישה בולמוס לאכול גבינה אחרי בשר אני לא אסבול ואחכה שש שעות. הרצון להנגיש עבור מתמודדי נפש את הקהילה הוא רצון טוב וחיובי, אבל הוא לא יכול להיעשות מעל הראש, אלא רק בדיאלוג עם מושאי ההנגשה שלמענם ולמענן התכנסנו. מה גם שאף פסיכולוג או פסיכיאטר גדול ככל שיהיה לא חי את חייו של מתמודד נפש אפילו האיש הכי קרוב אלי בעלי לא תמיד יודע מה ינגיש לי את החיים ומה יעיק עלי.

אבינו מלכנו- כן אבינו מלכנו- לא. "אנוכי עני ממעש" או כל תפילה אחרת משפיעה על א.נשים שונים בצורה שונה בזמנים שונים. היתה לי חוייה פעם שהתפללתי תפילת שחרית והרגשתי חרדה, הפסקתי את התפילה ויצאתי החוצה לקנות במכולת השכונתית, ולדבר עם בני אדם. בהזדמנות אחרת, אותה תפילת שחרית שהגעתי אליה לבית הכנסת לכבוד בר המצוה של אחין שלי באמצע השבוע הייתה מדיטטיבית ונעימה.

הרצון הטוב של בני אדם מרגש ממש. הפתיחות היום לעומת העבר להבין שיש גברים ונשים שהמרחב הציבורי לא מספיק מונגש עבורם והמאמץ לשנות זאת ראוי להמון הערכה והוכרה. זה לא ברור או מובן מאליו. גם אני כשהחלטי לפתוח את השיח על המצב הנפשי שלי לקהילה המדהימה שיש לי בלוד, נתקלה בהתחלה בעשיה ראויה אך לא מתאימה לדוגמה: בערב פסח אחד קיבלנו שלושה מארזים עם אוכל יבש דבר שלא דרשנו מאיש ובכל זאת רק הכביד עלי והעיק כי אם מביאים אוכל יבש הדרישה הסמויה של זה שאני אתחיל לבשל ואז לא היה לי שום כוח להתחיל לבשל. עדיף לוותר על מתן בסתר ולהיות גלויים ולתת באמת ממקום מדוייק לצרכים.

צילום: shutterstock

לימדתי את הקהילה שלי שאם רוצים לעזור לי זה חייב להיות דרכי אני הכי יודעת מה טוב בשבילי ומה רע לי איתו. יש לי אשת קשר אחת שרק היא פונה אלי אם היא רואה שיש צורך או שאני פונה אליה כשאני צריכה. במקביל לזה יש קבוצת וואצאפ של חברות שמוכנות להירתם בשעת משבר, אם זה לקחת את הילדים אחר הצהרים, או להביא ארוחות צהרים מוכנות.

שום חוברת עם כללים מה מותר או אסור ובאיזה מידה לא תחליף שיח אנושי מעמיק וטוב.

הכותבת היא מרצה, את סיפור חייה - ידע מניסיון חיים בבריאות הנפש, אמנית.