בספר אוטוביוגרפי (שאינני זוכרת את שמו, עם הקוראות הסליחה), מתאר זוג צעיר של פקיסטנית ובריטי, כיצד ברחו מפקיסטן, ונסו על נפשם מבני משפחתה של הכלה, שרצו להרוג את שניהם. הם יצאו למסע ארוך ומטלטל, והאישה מספרת בספר כיצד במשך כל התקופה שהיא חששה לחייה, המחזור שלה התקצר והיא קיבלה וסת כל שבועיים. כך המצב המשיך עד שהגיעו לחוף מבטחים באנגליה, ואז המחזור שלה התאזן.
בטור הקודם שלי הזכרתי את המשמעויות שיש לרחם, למחזור ולווסת, וכיצד אפשר ללמוד מהן על עצמנו. קיבלתי מספר תגובות מקסימות מנשים לטור ההוא, ביניהן שתי שאלות שממחישות את משמעות הווסת בצורה נפלאה. ביקשתי רשות לפרסם את הדברים, ועכשיו אני משתפת גם אתכן.
השואלת הראשונה כתבה לי כך: "שלום חני. יש לי שאלה בקשר לשינוי ששמתי לב אליו בווסת האחרונה. הייתי מאוד רוצה להבין מה זה אומר, בעקבות הטור שלך חשבתי להתייעץ ולשאול אותך.
בדרך כלל הוסת שלי סדירה, וחוזרת על עצמה ללא תופעות יוצאות דופן. החודש שמתי לב שהוסת הייתה קצרה מהרגיל, בקושי שלושה ימים, וגם במהלכה ההפרשות הרגישו 'תקועות'. הווסת גם הקדימה מעט. אשמח לשמוע את עצתך והבנתך. תודה".
ביקשתי מהשואלת שתשאל את עצמה, האם חוותה משהו יוצא דופן החודש, אולי "תקיעות" כלשהי (מפני שזו המילה שהיא בחרה להשתמש בה). היא ענתה לי שהיא רווקה בת 24, נמצאת כרגע בקשר זוגי הכי ארוך שהיה לה ונמצאת באי ודאות לגביו. עניתי לה שייתכן שהרחם והוסת משקפות לה את המקום החדש שהיא מצויה בו; מהדהדות את הקשר המשמעותי שהיא חווה ואת חוסר הודאות שהיא מרגישה לגביו.
השואלת השניה כתבה לי כך: "עד ל"ג בעומר האחרון, מצב הזוגיות שלנו היה מזעזע. כמה ימים לפני כן הייתה לנו שיחה שהביאה להבהרה והקלה גדולה במצב, ובעלי הסכים ללכת לטיפול זוגי. בשנים האחרונות הווסת שלי הפכה למאוד כבדה ולעיתים גם קשה מבחינה פיזית ונפשית. מהבחינה הפיזית הכאב הגיע לרמה שחשדתי שיש לי אנדומטריוזיס. אולם מאז ל"ג בעומר ואותה שיחה משמעותית של שנינו החיים אחרים.. אני עדיין לחוצה כל חודש ששוב יהיה לי קשה וכואב, אבל ברוך השם זה חיים אחרים. הכאב מינימלי, הדימום פחת, קרישי הדם פחתו, הכל שונה עכשיו. אמרתי לעצמי שאולי יש קשר בין הדברים, ואם יש מישהי שתדע לענות זה בטוח את". עניתי לה שאם יש מישהי שתדע לענות זו בטוח היא, ולא אני, ולפי מה שהיא כותבת היא כבר ענתה לעצמה את התשובה.
ואוסיף כאן, ברשותכן, דוגמה נוספת: לפני כמה זמן פנתה אליי מישהי וסיפרה לי שלפני שנים רבות הייתה נוכחת בפיגוע, ותקופת הקורונה מעוררת אצלה את הפוסט טראומה שיש לה מאז. אחר כך היא שינתה נושא, ואמרה לי שהיא חייבת לבוא לרקוד אצלי. היא הסבירה לי שבחודשים האחרונים היא החלה לסבול פתאום מכאבי מחזור איומים, שמעולם לא היו לה. שאלתי אותה אם הפוסט טראומה וכאבי המחזור הגיעו אליה במקביל. פתאום ניצתה ההכרה בעיניה, והיא ענתה שכן, ושהיא לא העלתה על דעתה כלל שייתכן קשר בין הדברים.
הרחם והווסת משקפות את מצב הגוף והנפש שלנו, ומלמדות אותנו המון על עצמנו. כל מה שנשאר לנו לעשות זה להקשיב, וללמוד להתבונן דרכן על עצמנו.
לטור הקודם: דורות של שתיקה | צריך לטפל בחסך הנשי - שעובר מאם לבת