מאז ומעולם הרגשתי שהעולם שלי הוא פשוט לא כמו של כולם,
הבנתי שאני רואה דברים אחרת, משקפי השמש שלי מראות לי מציאות שונה, האופניים שלי הם דרקון יורק אש (אל דאגה, דרקון ורוד חד קרן), החולצה שלי היא גלימה מעופפת והעיפרון שלי הוא שרביט קסם.
עם השנים גדלתי, אבל המשקפיים שלי לא השתנו, וזה הרגע בו הבנתי שיש לי כוח על!
קוראים לו יצירתיות.
יצירתיות היא חלק מרכזי מהחיים שלי, מהחיים של כולנו, היא דרך חיים וכלי רב עוצמה להתפתחות אישית ומקצועית, היא מחוללת שינוי ומביאה לחדשנות בעולם.
אפשר לא להזכיר פה את סטיב ג'ובס? נו, זה שנפל לו תפוח על הראש.
שהצליח ”לצאת מהקופסא", לחשוב אחרת, לחשוב שונה, לא כמו כולם, לברוא משהו חדש בעולם, שלא בראו לפניו, לצאת מדפוסי המחשבה הנפוצים ובכך ליצור משהו שהוא ייחודי.
משום מה רבים לוקחים את מושג היצירתיות לעולם האמנות, אבל יצירתיות היא בהכל.
איך להעסיק את הזאטוטים בחופש יולי אוגוסט (שה׳ ישמור עלינו)!
או, איך לגרום שלא יפטרו אותך בגלל שאת הולכת לקחת מלא ימי חופש בתקופה הקרובה..
סתם דוגמאות, לא משהו שבאמת שמעסיק אותי בתקופה האחרונה..( קריצה קריצה)!
אז לענייננו,
אני רק שאלה בבקשה, איך יכול להיות שנושא כל כך חשוב לא קיבל משבצת במערכת השעות בבית הספר?
מדוע היצירתיות לא מקבלת מקום של כבוד במערכת החינוך?
אז פעם, התשובה הייתה ברורה: יצירתיות היא כשרון שנולדים איתו, יש לכם אותה זכיתם! אין לכם? ״יא, איזה באסה! מהר מהר תכירו חברה יצירתית ואל תרפו ממנה!״
אבל היום עולה מן הספרות המקצועית, כי יצירתיות ניתנת לפיתוח!
כל מה שנותר הוא לתת לה להתפתח ולא לעכב אותה, לעצב סביבת לימודים כזאת שתהיה פתוחה ותוכל להכיל את השונות, את החריגות, את האחר.
כל יום שאני נכנסת לגן של הבן שלי אני פוגשת עולם השופע דמיון ויצירתיות.
ילדים יוצרים בקלות רבה והם בעלי דמיון רב; הם שואבים השראה כמעט מכל דבר, מהמשחקים שיש להם עד העצים והפרחים בגינה.
כל ענן הופך להיות איזו חיה טורפת מתוקה והעולם שלהם הוא העולם בו אני רוצה לחיות, יקום מלא חדי קרן ומפלצות מצחיקות ובכלל, ידעתם שאפשר להתגלש על ענן ולנחות על דינוזאור צבעוני?
אבל פתאום אותם ילדים נכנסים לבית הספר ונוטים לפעול כמו כולם, מקפידים לשמור על הכללים. אז מצד אחד, מעולה! ילדים ששומרים על הכללים, זה אומר קצת פחות בלאגן בבית. מצד שני, איך אפשר לחדש ולהביא בשורה לעולם? או מילים קצת פחות בומבסטיות. למצוא פתרון ליולי אוגוסט (כן חזרנו לזה)..
אז אני מציעה שנתעורר, ואולי זה כבר מתחיל לקרות, שסביבת הלימודים תצליח להכיל את האחר, לא לקדש את הנורמטיבי, הרגיל, הממושמע.
לתת מקום לדעות שונות, לתת מקום לחשיבה פורצת.
כי במערכת החינוך של היום, התלמיד וגם המורה, חייבים להיות בעלי יכולת חשיבה יצירתית על מנת להצליח.
השינויים בעולם, ההתפתחויות הטכנולוגית והכלכליות המהירות, מחייבות את מערכת החינוך להשתנות. לחנך את התלמידים להתמודד בעולם הדינמי החדש, ולטפח יכולות של יצירתיות והרגלי חשיבה שונים.
את אמרתו הידועה של הפילוסוף רנה דקארט, מהמאה השבע עשרה: "אני חושב משמע אני קיים", יש לשנות ל: "אני יוצר משמע אני קיים".
ברגע שלא נפחד לאפשר חשיבה אחרת, ליצירתיות יהיה מקום גם בבית וגם בבתי הספר, אך בעיקר בכלל החיים.
ואז נוכל לטפח אותה ולהוציא מהתלמידים את כוחות היצירה הטמונים בהם. יצירתיות אינה תכונה אשר קיימת באדם או נעדרת ממנו.
היצירתיות היא לא רק כשרון או סגנון חשיבה מסוים אלא תלויה גם בגורמים שונים, סביבתיים והיא תוצאה של למידה.
היצירתיות לא תופיע סתם כך, גם אם התלמידים יהיו מאוד יצירתיים יש צורך בתנאים שמאפשרים יצירתיות, יש לנקוט ביוזמות לטיפוח יצירה. טיפוח ופיתוח כושר יצירה וחשיבה, מחייבים את שינוי האקלים הכיתתי לכזה שיוכל להקנות לתלמיד חופש חשיבה ושקט.
תפקיד החינוך הוא לחנך ליצירתיות, לתת במה להעלאת שאלות ולמציאת פתרונות. ללמד לא רק עובדות ולהעביר ידע בלבד אלא להוביל את התלמידים לחיפוש, לפתיחות ולסקרנות.
המורה הוא זה שמתווך בין הידע לתלמידים, ועליו לעודד חשיבה עצמאית ולהעניק את הידע לא כנתון אלא כמתווה.
ב-2018 לא מספיק להעביר ידע, צריך לפתח הרגלי חשיבה נכונים, שהתלמיד ידע ליישם מידע קיים בהקשרים שונים ואת הכלים היצירתיים שהוא יקבל הוא יוכל לשלב ולהשתמש בהם במקצועות השונים ובהמשך חייו.
ועל מערכת החינוך לגדל מורים לא ״בוקים״! סליחה על הביטוי, מורים שפתוחים לרעיונות לא שגרתיים, ספונטנים ולא ביקורתיים.
אם המורים ישכילו ליצור אווירה פתוחה עבור התלמידים, התלמידים ירגישו בנוח ותינתן להם לגיטימציה להביע כל רעיון בלי החשש שישפטו או יבקרו אותם.
ואין זמן יותר טוב לחנך ליצירתיות מיולי אוגוסט, שמעתם מורים?
יאללה, אתם מארגנים קייטנת יצירתיות? נו מה ביקשתי? שתהיו יצירתיים ותמצאו לי פתרון לחופש?
שירה אליצור - מנהלת קריאייטיב במשרד הפרסום אשחר & more, מרצה בחוג לתקשורת חזותית במכללת "אמונה" ויוצרת סרטוני רשת.