יש נושא אחד בוער שחייבים להתחיל לדבר עליו: שידוכים או ליתר דיוק חוסר שידוכים בציבור הדת"לי. יש לי חברות רווקות וחברות שהיו רווקות וגם אני בעצמי (באופן מפתיע...) יודעת מה זה להיות רווקה.
אני כל הזמן שוברת את הראש בניסיון להבין למה: למה לבנות אין הצעות, למה על כל גבר יש עשרים בנות שממתינות בתור. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המצב היה אמור להיות הפוך- בישראל יש יותר גברים רווקים מאשר נשים רווקות. כששמעתי את הנתון הזה הוא היה נשמע לי לא הגיוני וללא קשר למציאות- אני מכירה הרבה בנים והרבה בנות, הבנים יוצאים/תפוסים/נשואים, והבנות לעומת זאת יושבות בדד בבית הוריהן או בדירת שותפות ומחכות לצלצול הנייד המושיע. התשובה היא שהנתון הזה לא מתייחס למספר גורמים משמעותיים:
אחד הגורמים הוא העובדה שלא מקובל להציע לבחור בחורה מבוגרת ממנו. כך נוצר מצב שאצל הבחורים המאגר הולך וגדל, ואילו אצל הבחורות ככל שהן מתבגרות המאגר הולך ומצטמצם. אבל המחסום המרכזי הוא ההתייחסות המגדרית והייתי אומרת אפילו שוביניסטית לכל העניין- לבנות אסור להציע את עצמן וליזום קשר בעצמן, זה נחשב בוטה ולא נשי. נסו להיזכר בתמונות הצעת הנישואין שהחברים שלכם פרסמו לאחרונה- יש צד שמציע, וצד שאומר כן. ברור לכולם שהצד המציע הוא הצד הגברי כמובן. כשיש הצעה בפתח שואלים קודם כל את הבחור, שיחליט אם כן או לא, ורק אחר כך יפנו לבחורה. הנימוק הרווח לתהליך המסורבל הזה היא שהוא נועד לשמור על נפשן הרכה של בנות ישראל, שלא יפתחו צפיות, ואז ישברו נפשית כשיקבלו את התשובה –"לא".
נוצר מצב לא שוויוני בעליל, שבו לכל בחור יש המון הצעות, כולם ממש מתחננים ויורדים על ברכיהם כדי שיסכים לצאת. ואצל הבנות- שממה. שממה שמורידה את הביטחון העצמי, כי מה לא בסדר איתי? למה אף אחד לא רוצה אותי? ובאשר לבנים- לעיתים שפע של אופציות רק גורם ליותר הססנות ויותר בררנות, כי אולי מעבר לפינה מחכה מישהי יותר טובה? אז נכון, השיטה הזו גורמת גם הרבה עוול ותסכול לבנים- הם מקבלים הרבה יותר תשובות שליליות אחרי שכבר פיתחו צפיות, ובנוסף, מי אמר שמאגר הצעות בלתי מוגבל בהכרח מביא יותר אושר ושמחה לתהליך?
אני לא באה לשפוט מי יותר מסכן או מתוסכל, אני באה להצביע על בעיה- והבעיה היא שבתהליך מציאת הזיווג כמעט כל הכח נמצא בידי הבנים, ברצונם או שלא ברצונם. הם אלה שמאשרים, הם אלה שמתקשרים אחרי הדייט להגיד אם אפשר להמשיך, והם אלה שיציעו נישואים. ואם זה לוקח זמן, שהבחורה תחכה. ותחכה...
אז הנה הפתרון- באו ניתן לבנות מההתחלה להחליט קודם אם הן מעוניינות בבחור או לא! איפה השוויון והנאורות שלנו כשאנחנו מתייחסים לכל הסיטואציה של דייטים ושידוכים בצורה כל כך ארכאית, שבה כל גבר מרגיש שהוא שלמה המלך שיש לו אלף נשים לבחור מהן??
אם יש שידוך, באו נשאל קודם את הבחורה! כך יהיו יותר הצעות לבנות, מושכות הובלת הקשר יועברו לידיהן, ואולי נקל בכך גם על הבנים...
וכמה מילים לבנות דנן- אל תחכו שיציעו לכן, תתפסו אומץ ותציעו את עצמכן ישירות! זה קשה כי זה כל כך מנוגד להסללה המגדרית שלנו, אבל אם עתיד עם ישראל מונח על המאזניים- זה שווה את זה.