בעלי לא מתעניין בשלומי כי זה לא בא לו טבעי, ואני מתבאסת בכל פעם מחדש

השבוע קיבלתי את השאלה הבאה: בעלי האהוב סולד מרשמיות. כל דבר שלא בא לו טבעי לגמרי הוא לא רוצה לעשות. למשל - ללמוד בספר זוגי עם שאלות וכאלה. אפילו משחקים זוגיים הכי קלילים הוא לא אוהב. כבד עליו. לפעמים הוא עושה את זה בשבילי אבל כשזה נהיה עמוק מדי הוא אומר שזה כבר מעיק ולא כיף. רוב הזמן אני משחררת פשוט אבל זה מבאס אותי.

כשניסיתי לחשוב למה, זה התחבר לי גם לזה שהוא לא שואל אותי מה שלומי בסוף יום, כי זה מרגיש לו מלאכותי, והוא רוצה שפשוט אספר מעצמי. בפועל אני מרגישה שהוא לא באמת מתעניין או שלא באמת אכפת לו. כי אם אני לא אספר, הוא לא ישאל... ניסיתי כמה פעמים להסביר שהוא שואל בשבילי ולא בשבילו ולכן אשמח שיתגבר על הקושי... אבל לא עזר. עדיין קשה לו. אני מרגישה אותו דבר ביחס לחוסר שיתוף הפעולה שלו עם השאלות/המשחקים הזוגיים. שלא אכפת לו מהזוגיות, שלא רוצה להתקדם וכו'. מה אפשר לעשות?

מחלום למציאות

דמיינו תמונה – זוג שעומדים מתחת לחופה, עיניים נוצצות, חליפת חתן, שמלת כלה. כל המשפחה והאורחים סובבים אותם בחיוך ובחום. אם היינו מוסיפים לרגע מעליהם ענן חלומות, כמו שיש בספרי קומיקס, היינו מוצאים שם חלום משותף להיות ביחד – אוהבים, חברים טובים, קרובים ובעיקר – בהרמוניה. עכשיו בואו נריץ את התמונה החלומית הזו קדימה, כמה שנים או אפילו חודשים אחרי ונראה את אותו הזוג עם אותו החלום אבל עם המציאות המתפקדת על דלתם. פתאום איך שחלמנו את החלום הזה לא פוגש את איך שהוא קורה בפועל. והפער שם מאוד קשה ומורכב. מביא אתו אכזבה ומרירות.

כל אחד רואה את הדרך אל הטוב אחרת

למה אני כותבת את זה? כי אני מאמינה שגם עכשיו, בתוך השאלה שלך ברור לי שמה שאת ובעלך רוצים זה את אותו הדבר – להיות ביחד ובטוב. העניין הוא שכל אחד רואה את הדרך אל הטוב אחרת. כל אחד מגיע מהבית שלו, עם שק הערכים שלו, ההרגלים שלו, האישיות שלו ומה שהוא עבר בחיים ורואה את הדרך אל הטוב באופן שונה. את רואה את הדרך אל הטוב באמצעות משחקים ודיבור פנימי ואילו בעלך רואה את הדרך אל הטוב באמצעות טבעיות לא מתאמצת.

אין צודק ואין טועה

האם יש כאן מישהו שצודק ומישהו אחר שטועה? התשובה היא שכמובן שלא. אם נדמה את הסיטואציה לסרגל כלשהו אז את נמצאת במקום אחד והוא ממש למולך, אבל מדובר במצב של חוסר איזון. מצב שבו לא את ולא הוא מרגישים שהזוגיות שלכם צומחת מכאן. כמו בכל מערכת בחיים, גם המערכת הזוגית שואפת לאיזון וככזו היא צריכה את שני המשתנים – גם מצד אחד עבודה ומצד שני משחק. גם להיות טבעי וגם להתאמץ כשצריך.

אם מסתכלים על זה בצורה ריאלית ופשוטה אני חושבת שהדרך די ברורה – לשבת ביניכם ולדבר כיצד מביאים את האיזון המדויק לזוגיות שלכם, בלי לשפוט אף אחד, שניכם טובים ונעימים וצודקים. אבל כמובן שבזוגיות אין כזה דבר רק שכל בלי רגש –וכאן הוא נכנס ביג טיים. את כותבת שאת מרגישה שלבעלך לא אכפת מהזוגיות ויכול להיות שהוא מרגיש שאת מאוד לוחצת ומשתלטת. קורה לכם משהו בדינמיקה הזוגית ביניכם, במפגש הזה בין הרצון שלך לרצון שלו, עולות רגשות תחושות ומחשבות, ואת זה – אני לא יודעת אם אתם משתפים. אותם דברים שצפים קשורים מן הסתם לעבר שלכם המשותף או אפילו לפני הנישואין אבל בסוף – אתם מדברים אולי על הטכני "תעשה כך" או "תעשי אחרת" במקום לדבר על המהות, על מה קורה לכם בעולם הרגשי ממקום לא שיפוטי ומכבד.

אז מה אני מציעה בפועל?

קודם כל להבין את הצורך באיזון ובשני הכוחות הללו. דבר שני לדבר ביניכם על מה קורה לכם במחשבות, ברגשות ובתחושות (כן, גם אם בעלך סולד משיחות כאלו, נסי קודם כל לשמוע אותו בלי שיפוטיות ואז משהו בע"ה יפתח) ולאחר מכן לקבל החלטות ביחד איך למצוא את האיזון עבורכם מתוך גמישות ויצירתיות.

בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.