בעלי כבר לא מחזר אחריי - מה לעשות?

"כלום לא מספק אותה, היא כל הזמן עצובה וממורמרת. ניסיתי לעשות כבר כל מה שהיא אמרה לי, אני מיואש לגמרי! היא כל הזמן באה אלי בטענות שאני לא מספיק גבר. את יודעת מה? אני מתחיל לחשוב שאולי היא צודקת, אולי אני באמת לא מספיק גבר?" התלונן איתמר, שהגיע לפגישת ייעוץ.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאאיך מתגברים על הכעס במערכת הזוגית?

  28/12/22 13:22

"לא, אני לא מאמינה שאני שומעת את זה", ענתה אשתו דליה. "גבר זה מי שעושה דברים שגבר אמור לעשות לאישה שלו". עוד המשיכה ואמרה: "אני מרגישה שהוא לא מחזר אחריי, הוא לא לוקח את ההנהגה של הבית, הוא לא מתנהג כמו ג'נטלמן ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים עושה דברים במקומו, כמו להרים דברים כבדים או לעשות כל מיני דברים שהוא צריך לעשות כגבר", התעצבנה דליה.

"מי אמר שאני זה שצריך לחזר אחרי אשתי?"

"מי אמר? מי אמר שאני זה שצריך לחזר אחרי אשתי ולקבוע לנו בילויים ולמצוא רעיונות? למה אני צריך להנהיג את הבית? למה זה לא יכול להיות פעם אני ופעם היא? למה לא יכול להיות פה שוויון?" התעצבן איתמר על דבריה של אשתו.

"שוויון הוא דבר חשוב, אבל צריך לשים לב שהרצון לשוויון לא מטשטש את ההבדל בין גברים לנשים כי אז הדבר גורם למשברים קשים בקשר הזוגי", פתחתי ואמרתי לזוג.

"על מנת לעשות סדר בתפקידי האיש והאשה, צריך להתבונן במאמרי חז"ל שנחצבו מתוך חכמה של אלפי שנים ולהבין את המבנה והחוקיות ותכונות הנפש של האיש והאישה. אמרו חז"ל: 'ואוהבה כגופו' - גבר, כשאשתו סובלת צריך להרגיש את זה בכל גופו כאילו זה הסבל שלו. 'ומכבדה יותר מגופו' - הגבר צריך לכבד את אשתו יותר מאת עצמו, שתשב במקום נח יותר, לשים אותה תמיד בקדימות במערכת ההחלטות בבית כי היא עיקר הבית", הסברתי.

"גבר לא יכול להיות ספונטני"

פניתי לאיתמר: "אם אתה חושב שהעניינים שלך קודמים לדליה והיא רק מצטרפת לחייך או תפקידה למלא את צרכיך, אז זו טעות מאוד יסודית בתפיסה שלך".

"'גבר דרכו לכבוש' - כיבוש היא סלילת דרך חדשה. חזון. גבר לא יכול להיות ספונטני, חשוב שתהיה לו דרך עם מסלול התפתחות מתוכננת. כשאין לך דרך ואתה לא המנהיג של הבית, אז לדליה קשה מאוד להתמסר אליך", המשכתי והסברתי.

עוד הדגמתי: "נניח ואתם רוצים להחליף דירה, לא הגיוני שתוציא את הכסף הזה על תחביבים יקרים שאתה מאוד אוהב והם לא רלוונטיים ליעד שלכם לחסוך עבור החלפת הדירה. הדרך גם מהווה עוגן. כשרבים וסוטים מהדרך, אז יודעים לחזור אליה ולא הולכים לאיבוד".

"השכל שלנו, מאוד יציב והרגש לא. על כן צריך לכבוש את הדרך על פי השכל ולא על פי הרגש. גבר מלשון מתגבר על תאוות, מכשולים וחשקים. ההתפתחות של הגבר צריכה להיות שהוא הופך להיות משפיע, גם על הוריו כשמזדקנים - לעזור להם ולהכיל אותם".

"אתה יודע מה המדד הכי גדול שלך כדי להבין אם באמת עברת תהליך של התבגרות או שיש בך חלקים שנשארו תקועים בילדות?", שאלתי את איתמר.

"מה?" שאל.

"בשביל מי אני עובד כל כך קשה?"

"כשאתה עדיין מקבל את הערך שלך מבחוץ ולא מתוך עצמך, זה אומר שאתה עדיין לא התפתחת נפשית", השבתי לו. "יש אפילו הורים שצריכים שהילדים שלהם יחזקו אותם ויראו להם כמה הם הורים טובים, זה מבנה מעוות ומנוגד לקשר נכון של הורים וילדים".

איתמר הקשה: "אבל לא הבנתי למה עדיין אני צריך לחזר אחרי דליה והיא לא יכולה לחזר אחרי? אני מאוד אוהב שמחזרים אחריי, כל אחד, גבר או אישה אוהבים להרגיש מחוזרים", שאל בחוסר סבלנות.

"'גבר דרכו לחזר'- הגבר מחזר אחרי אבדתו. הוא מחזר אחרי הצלע החסרה שלו ובמובן הרוחני הוא מחפש את הדבר שחסר בו אצל אשתו", אמרתי. "לאחר הנישואין, הגבר מרגיש שנמצאה האבדה וזהו, הוא לא צריך לחפשה עוד ואילו האישה צריכה להרגיש את החיפוש הזה כי הוא מרגיש אחד איתה אבל היא מרגישה בטבעה נפרדת ממנו".

הוספתי ואמרתי, "מאחר ואשתך מרגישה שיש לה גבר שמתנהג כמו ילד, היא לא מרגישה את התוקף שלה כאישה בתוך המערכת הזוגית שלכם. היא צריכה להרגיש שאתה מחזר אחריה, מראה לה כמה אתה אוהב אותה, משתוקק ומעריך אותה".

"אני לא עושה את זה? בשביל מי אני עובד כל כך קשה? למה בחרתי בה להתחתן? אני אוהב אותך, למה כל הזמן אני צריך להראות לך את זה?" פנה איתמר ושאל את דליה אשתו."כן, אתה עושה את זה רק כשיש לך איזה אינטרס לקבל משהו. אני לא מרגישה את זה ביום יום" ענתה לו.

"האישה לא נגדו, יש לה אחריות גדולה לכוון ולפתח את האיש שלה"

"תנועת השפעה היא תנועת נתינה מלאה בלי רצון בקבלה בתמורה, רק מתוך צורך מאוד חזק לתת. כשאתה מצפה לקבל בתמורה, זה כבר לא תנועה של נתינה אמיתית אלא נתינה לצורך קבלה וזה כבר לא השפעה", אמרתי.

"אז זה כל התפקידים שלנו? אני צריך כל הזמן לתת והיא כל הזמן לוקחת? איך את אומרת שאת מאמינה בשוויון? זה מרגיש שאני פה הפראייר ורק היא נהנית מהקשר" התרעם איתמר.

"התפקיד של האשה בקשר הזוגי הוא אפילו קשה יותר מהתפקיד של הגבר ונחזור לציטוטי חז"ל: 'אשה עזר כנגדו' - היא עומדת כנגדו בזווית שהגבר לא רואה ומראה לו את הדרך הנכונה. האישה לא נגדו, יש לה אחריות גדולה לכוון ולפתח את האיש שלה ואת כל התא המשפחתי".

"זה לא נשמע קשה" התלונן איתמר.

"אסביר דרך דוגמא: שים לב כשאתה משקיע בחינוך הילדים שלך, מראה להם את הדרך הנכונה והם לא רוצים, מתנגדים ועושים מה שהם רוצים, זו עבודה קלה?" שאלתי, והמשכתי: "דליה חייבת למצוא כוחות על לעמוד בתוקף מול כל ההתנגדויות וחוסר ההסכמה שלך, מול חוסר האמון שלך בזה שהיא רואה בצורה יותר נכונה ומדויקת את הכיוון שאליו אתה צריך לכוון את הכוחות שלך וזה קשה אפילו יותר מלכוון ילדים. כי הילדים שלכם תחת חסותכם ואתה לא תחת חסותה".

"מה, אני שפוטה שלו?"

אבל דליה התרעמה: "'איזו היא אשה כשרה שעושה רצון בעלה' - איך אני שונאת את המשפט הזה, כל הזמן הוא מנופף לי איתו, מה, אני שפוטה שלו?", אמרה, וקטעה אותי לפני שהתחלתי בכלל להסביר.

אני מיהרתי להבהיר: "יש כמה פרושים למשפט הזה ונתמקד בשניים: פירוש ראשון - שהאישה מפתחת את רצון בעלה לדברים העיקריים והחשובים בחייו - המשפחה, הילדים והקשר הזוגי. איתמר, מצד עצמו, יכול לחיות את חייו בלימודים, קריירה ותחביבים בלי להבין בכלל שלהפוך להיות בעל דורשת הקרבה שתייצר קירבה.

דליה, את צריכה להראות לו את הכיוון והוא צריך לתת בך אמון מלא, כי העולם הרגשי שלך עוזר לו לדייק. פרשנות נוספת היא שאיתמר סולל את הדרך ומנהיג את הבית ואת צריכה ללכת (כמובן אחרי הסכמות ותיקונים שלך) בדרך הזו להוליך בה את הילדים ואת הבית גם כשהוא לא נמצא".

"היא לא עושה את זה ואני יכול להוכיח לך את זה" התפרץ איתמר. השבתי: "אתה לא צריך להוכיח לי את זה, היא לא נתנה את ההסכמות המלאות שלה על הדרך ושם אתה נתקל בכל ההתנגדויות. אחרי שהיא תסכים על הדרך ותתקן אותה בהתאם לבקשות שלה, היא צריכה להמשיך את הדרך הזו שאתה מביא גם כשאתה לא נמצא וזה באמת יאפשר לך להתפתח כגבר".

"המהות של האיש שהוא משפיע את כוחותיו"

"'אשה תהיה כלי מקבל נח לגבר' - המהות של האיש שהוא משפיע את כוחותיו, הוא מביא את האורות לאשתו והאשה היא כלי לקבל את האורות האלה", סיכמתי. אבל איתמר עדיין זעם: "היא לא רוצה ממני שום אורות, היא לא מעריכה כלום ולא רוצה שום דבר ממה שאני מנסה להביא! זה שיא התסכול שלי! אין לי למי לתת את כל האהבה שיש בי" התפרץ.

"זה בהחלט חשוב. כשיש שמחה והנאה בקשר אתה תדע שאתה בכיוון הנכון, הפידבק וההודיה ממנה אליך יגדיל את הקירבה", הסברתי לזוג.

"את רצינית? אני צריכה להודות לו? זה התפקיד שלו בקשר. מתי הוא מודה לי על כל ההקרבה המטורפת שלי? לא רק שהוא לא מודה לי על זה שאני מכוונת את הכוחות שלו, הוא אפילו רב איתי על זה ומזלזל בי" התעצבנה דליה.

"בואו ננסה להבין שיש שונות בהסתכלות בין התפיסה הזכרית לנקבית. התפיסה הזכרית היא מאוד מעשית. אם האיש עושה דברים שלא מניבים פירות, משמע, לא מתקבלים בצורה חיובית ואין בהם תועלת, אז אין לו שום סיבה לעשות אותם שוב. כשאת נותנת לו להרגיש שאת מאושרת במה שהוא עושה ומכירה בזה טובה, זה יעודד אותו כי הרצון האמיתי של גבר בקשר הזוגי הוא לשמח אותך.

"נזכור שאנחנו שווים על פי זכויות אבל שונים בתפקידים"

כאשר את מתייחסת אליו כמו עוד ילד בבית, את מסרסת את התפקיד שלו. דליה, את מהווה תמרור הכוונה לאן איתמר צריך ללכת. בגבורתך כאשה, את חוצצת בין העיקר לטפל בבניית הקשר והבית ומעודדת את איתמר להשפיע עלייך ולהזרים את כוחותיו לתוך המערכת הזוגית בהתאם למבנה שאת מייצרת עבורו (דרך חציצת העיקר והטפל).

חשוב מאוד שתעודדי את איתמר להשפיע עליך את כוחותיו ולהראות לו כמה זה חשוב לך, כמה את צריכה את זה וכמה זה מתקבל באהבה. אם נזכור שאנחנו שווים על פי זכויות אבל שונים בתפקידים (כי מבנה הנפש שלנו שונה), אז הסיכוי שלנו להצליח כמשפחה הוא הרבה יותר גדול. כשאין הגדרות תפקיד ברורות לכל אחד, אז אנחנו בונים את עולם הזוגיות שלנו בתוך כאוס שמייצר כל הזמן התנגשויות ולא מאפשר בנייה אמיתית של הקשר הזוגי והבית", סיכמתי את הנושא החשוב.

חנה דיין - טיפול זוגי ופרטני לנשים במשברי חיים
ברוח הפסיכולוגיה היהודית
קליניקה פרטית במרכז
מטפלת ומייעצת גם בזום ובטלפון
מייל: hanna.tipul@gmail.com
לכל המאמרים : www.hannad.co.il
(טיפול פרטני לגברים ינתן על ידי מטפל)

בהשראת המרצה אייל קונפורטי