יחידים רבים רוצים ליצור מערכת יחסים קרובה, הם יוצאים לדייטים רבים, אך לא צומחת מהם מערכת יחסים משמעותית המאפשרת קרבה. הם שואלים את עצמם מדוע הם לא מצליחים להגיע ליחסים אינטימיים? מהם הדברים החוסמים ובולמים את הזוג מלהגיע לזוגיות משמעותית.
-
עוד באותו נושאחורף חם: רעיונות מקוריים לדייטים מהאגדות
12/12/21 14:03
כמעט כולם שואפים להגיע למערכת יחסים זוגית משמעותית, בה ימצאו זוגיות שבה יזכו ליחסי קרבה, לחום ולאהבה. מי שרוצה מערכת יחסים משמעותית ולא מצליח להגיע אליה, טוב יעשה אם יבדוק עם עצמו וייקח אחריות למצב זה.
הרבה רווקים ורווקות במפגש הראשוני שואלים מספר רב של שאלות, על מנת לבדוק אם מי שניצב לפניהם הוא בן הזוג המתאים, התנהגות זו באה כדי למנוע מעצמם אכזבה או תחושת כישלון בעתיד. אך היא גם מכשילה אפשרות לצמיחת מערכת יחסים משמעותית. הרווק או הרווקה שומרים על עצמם בכך שמוצאים במערכת היחסים פגמים כדי למנוע מעצמם אפשרות לחוויית דחיה, כישלון, נטישה וכאב עתידי.
הסבל בו נמצא הרווק או הרווקה נוצב מהעדר רצון אמיתי ביצירת זוגיות, משום שהם נושאים בעברם חוויות כואבות לגבי זוגיות. הם אומנם מצהירים על רצונם בזוגיות, אך כל הצהרה כזאת נמצאת בחוסר הלימה עם המחשבות. משום שהאמונות והמחשבות נוצרו דרך התבוננות במערכת היחסים של הוריהם ושלהם. אם חוו זוגיות לא טובה של ההורים או נחשפו לחוויות שליליות ביחסים, נוצר חשש שגם להם תהייה זוגיות כזאת, או להיפך : כאשר הם חוו זוגיות טובה של הוריהם, או חוו אהבה מדהימה מהסרטים, הם חוששים שלא ניתן לשחזרה שוב.
במצבים אלו, בדרך כלל הרווק/ה נוקטים באחת משתי האפשרויות:
- יוצאים להרבה דייטים, אך לא מאפשרים להם להתפתח על ידי כך שמעלים ביקורת ופגיעות ובכך שומרים על "אזור הנוחות". הם נשארים לבד ויוצרים נבואה ש"מגשימה את עצמה".
- נמנעים מיציאה לדייטים מפחד להיכשל או לחוות נטישה או דחייה.
פר' ריצארד שוורץ, פסיכולוג אמריקאי, שפיתח את "תאוריית החלקים". לפיה חיינו מורכבים מבחירות והחלטות שקיבלנו מתוך פחד, חשש והימנעות מקונפליקט. בחירות אלו לא מאפשרות לבטא את האני האמתי ולכן יש לעזור למצוא אותו על מנת שננהל חיים מאושרים ואותנטיים. לפיו המערכת הרגשית מורכבת משלושה חלקים שונים שהם:
א. הגולים- אלו חלקים שמדחיקים רגשות כואבים אל מקומות רחוקים בתוכנו, כי אין רצון להרגיש אותם. רגשות אלו נובעים מטראומות ילדות, חרדה, בדידות ובאים להגן מפני כאב. לכן הרווק/ה נמנעים מיצירת יחסים משמעותיים כדי לא לחוש רגשות אלו.
ב. המנהלים- חלק זה מהווה מעין מנגנוני הגנה הבא לשמור מפני תחושות קשות שמתעוררות אצל "הגולים". לכן ניתן לומר כי הם מנהלים את חיינו, על ידי כך שיגנו על הרווק/ה מליצור קשרים כדי שלא יפגעו ובכך שומרים על "אזורי הנוחות" שלהם.
ג. הכבאים- חלק זה פועל כאשר מנגנוני ההגנה לא מצליחים לשמור על ה"גולים". הם באים להפסיק את הכאב כאשר "המנהלים" לא מצליחים להגן מפני הרגשות הקשים. לכן כאשר "הכבאים" מופעלים הם יפנו את הרווק/ה לעיסוק יתר בתחומים אחרים, עד כי לא יישאר להם פנאי ליציאה לדייטים. לדוגמא: יעבדו עד שעות מאוחרות, יפנו את זמנם לקניות רבות, או עיסוק מוגזם בספורט ובהסתגרות.
נקיטת דרך זאת יוצרת חסמים המונעים מהרווק/ה ליצור מערכות יחסים משמעותיות. לכן לפני שפונים ליצירת מערכת יחסים, על כל רווק או רווקה לגלות את "המנהלים" או ה"כבאים" שלהם. במסע זה יש להכיר את המגבלות האישיות המהוות מחסומים כנורמות התנהגותיות.
כיצד מזהים חסמים אלו?
1. אמונות ומחשבות מגבילות - "אף אחד לא ירצה אותי. או להיפך "אני יותר מידי טוב מכדי שירצו אותי".
2. בררנות- הרווק/ה יוצאים לדייט עם "רשימת מכולת" של תכונות שבן הזוג צריך להיות ניחן בהן. אם הוא לא מחזיק בתכונות אלו, מועמדותו כבן זוג פוטנציאלי נפסלת. הבררנות באה להסוות פחד מאינטימיות. היא מצליחה להחזיק מפגשים ראשונים, אך ברגע שמערכת היחסים עולה מדרגה ודורשת חשיפה גדולה יותר וקרבה, אזי מערכת זאת מתפוגגת.
3. מטענים מהעבר-הרווק/ה נושאים עימם מטענים מהעבר, בדרך כלל מטענים שליליים שגרמו לכאב. טראומות אלו מכילים בקרבם חשש מדחייה ונטישה, לכן נוטים לנטוש ראשונים את היחסים כדי להימנע מדחייה.
4.הערכה עצמית- רווק/ה בעל הערכה עצמית נמוכה או גבוהה מאוד יכול להכשיל יצירת מערכת יחסים. בעל הערכה נמוכה, מאמין כי אינו ראוי לזוגיות טובה. או שאין לו מה להציע. לכן הוא מכשיל מראש כל מערכת יחסים. לעומת זאת רווק בעל הערכה עצמית גבוהה מאמין כי עדין לא נולד מי שראוי לו ואין אחד שיוכל להתאים לדרישות שלו.
5. חשיבה שלילית- רווק/ה מפתח ראיית עולם שלילית שאינה מאפשרת בניית ציפיות חיוביות ויצירת הזדמנות לעתיד טוב יותר. הכול נצבע בצבעים קודרים שאינם מאפשרים תקווה לצמיחת מערכת יחסים.
6. קשר עם משפחת המוצא הדוק מידי- לעיתים משפחתם של הרווק/ה מספקים להם את כל צרכיהם עד כי אין להם צורך למצוא זוגיות.
לסיכום, לפני שהרווק/ה יוצאים לדייט, הם צריכים לבדוק מהם המחשבות והדעות הממלאות אותם בעת יצירת הזוגיות. אם מחשבות אלו מציפות אותם ומפריעות ליצירת זוגיות, יש תחילה להתמודד איתם כדי להשתחרר מהפחדים, מהגנות ומהאשמות ולצאת למקום שיש בו אחריות אישית ונכונות לזמן אפשרויות חדשות, כדי לרכוש ניסיון נוסף בחיים. תפיסת חיים זו מצריכה שינוי בתפיסת חייו של הרווק/ה . יש שהרווק יכול לעבור תהליך זה לבד, אולם לעיתים יזדקק לעזרה מקצועית.
ביציאה לדייט יש לראות הזדמנות ללמידת דברים חדשים על האחר ועל עצמו. יש לתת הזדמנות לכל דייט גם אם הוא לא מביא להתפתחות מידית למערכת משמעותית. כדאי מאוד לקדם את המפגשים ולתת הזדמנות ליותר מפגישה אחת כדי להגיע לזוגיות המיוחלת.
התמודדות עם מחסומים וזיהוי ה"מנהלים, ו"כבאים", מהווה הזדמנות לצמיחה אישית, להורדת הגנות ולהתבונן פנימה כדי לגעת בפחדים ולגלות את "האני האמתי".
לשם כך, ראשית יש לוותר על המקום המאשים, ולצאת ממקום של אחריות אישית ונכונות לזמן אפשרויות חדשות ולנוע למקום של הזדמנות ליצור זוגיות, או לרכוש ניסיון נוסף. לכן כדי לצאת מתחושות אלו על הרווק לנסות לשנות את תפיסתו, כך שיתייחס לכל יציאה בעין סלחנית ומפרגנת.
ביציאה לדייט יש לראות כיציאה לבילוי לשם הנאה, לצבירת חוויות חדשות, שיש בהן הזדמנות ללמידה לשכלול ארגז הכלים בדברים חדשים על האחר ועל עצמו. יש לתת הזדמנות לכל דייט, גם אם לא מביא להתפתחות מערכת משמעותית, יש בו כדי לקדם ולהוסיף נדבך למציאת הזוגיות המיוחלת.
הכותבת היא מטפלת זוגית ומשפחתית, מוסמכת ופסיכותרפיסטית.