השבוע הוא תקף אותי. הוא אינו חלק מחיי באופן תדיר, האמת- הוא די נדיר! אך כשהוא מגיע, הוא תופס מקום. הוא שוכן ומתפשט לכל חלקה טובה בתוכי. כאילו תמיד היה שם. כאילו מכיר כל נים ונימה בתוכי. הוא תופס את ליבי, הוא מדבר מגרוני. ובעיקר דרך עיני. זה מרגיש כמו לעמוד על שפת תהום פעורה ועוד רגע להיבלע. ואני כבר מתמסרת לתחושה. עוטה גלימה נפולה, אפופת סוד, טשטוש ומרחק. מתכנסת אל תוכי, מתמסרת לכאב, לבדידות ,לעצבות.
וחושבת- זה מכתוב ומובנה. הרגעים והתחושות האלה. כתוב: בעיצבון תאכלנה ובעצב תלדי בנים...
תוהה אם זה ינחמני. אם צרת רבים היא אכן חצי נחמה בשבילי??
ואז הוא מגיע- עם עיניים טובות וצוחקות. במבט חודר מסתכל אל תוכיותי ואומר לי: אני רואה אותך, ורואה את העצב שבך. וואו- הוא לא נבהל. לא ממני וגם לא מהעצב שבי. אבל הוא לא מתמסר ומתמוסס אל תוכו יחד איתי. והמבט שלו, החיות שלו התנועה שלו הם אי של שפיות עבורי, בתוכי.
זוגיות היא ריפוי. כן היא גם אהבה ותשוקה. היא גם שותפות וחברות. והיא גם ריפוי ורפואה.
עזר כנגדו- הרגעים האלה שאישי היקר בא כנגדי, עם דעה שונה. פרספקטיבה אחרת. מצב רוח אחר. רעיון וחלום אחרים מוציאים אותי מדעתי. ובעצם מרחיבים ומעשירים את הדעת שלי.
וברגעים כאלה, כמו השבוע הזה, כמו בהתקף העצב הזה. ההסכמה שלו להיות איתי, ההסכמה שלי להכניס אותו וגם שם לעשות לו מקום. המבט שלו והמילים: אני רואה אותך! ואני איתך! זה שער לריפוי. אז אני כבר לא לבד בזה. כבר לא אלך לאיבוד בנבכי עצבותי, כי יש לי שותף למסע.
זהו עוד רובד עמוק של שותפות. אנו שותפים לעסק בית משותף, שותפים לעיתים גם לחברת הסעות לעוללים, שותפים למוסד חינוכי משלנו, שותפים לכל כך הרבה טכני. וכדי להיות שותפים גם לחלומות שאיתם הקשר ימריא לגבהים, כדאי שיווצר מרחב בטוח של שותפות במעמקים.
מהי השותפות במעמקים? זו הנצחה, העמקה וחפירה בכאבים? ונזכרת בפרשנות מופלאה שלמדתי מאיש מופלא, ד"ר אבנר שיפטן, רופא מיילד. על הפסוק בעצב תלדי בנים- והוא דייק: כתוב בעצב, לא בצער. עצב- זה גם מלשוב עצביות. היכולת להרגיש ולחוש. ככל שאנו קשובים ומשתמשים בעיצביות שלנו, בחושים, בתחושתיות, ברגישות. חוויית החיים מעמיקה. איתה גם העצב והעיצבון של הלידה והפרנסה. זו לא הזמנה או גזירה לסבול. זו הזמנה לחיים של רגישות, של שיתוף רגשי, של שותפות עמוקה למסע, לפעמים בשיח, במפגש, בחוויה, ולפעמים אפילו בלי מילים. רק במבט עמוק ואמירה פשוטה, משמעותית ומצילה- אני רואה אותך ואני כאן איתך.
הכותבים: יהונתן ויסכה שומר - בעלי "כלים שלובים", מרכז להתפתחות אישית וזוגית.
המעוניינים לקבל בכל שבוע לקראת שבת, שאלה/תרגיל/ התבוננות זוגיי, מוזמנים להצטרף לקבוצה הנקראת "עונג שבת זוגי". אין בקבוצה שיח ואפשרות לתגובה, רק הזדמנות לקבל הזמנה למפגשון זוגי של השראה. לקבלת קישור הצטרפות לקבוצת הוואצאפ, שלחו בקשה לכתובת המייל: orpnimi1@gmail.com.