הדסה: בת ,23 סטודנטית לפיזיותרפיה, שנה ב', במכללה האקדמית צפת.
איתן: בן ,23.5 השתחרר לאחרונה משירות בצה"ל.
תאריך חתונה: ה' אלול תשע"ח (לפני 11 חודשים).
מקום מגורים: צפת (זמני).
רקע: הדסה היא בת הזקונים מתוך שלושת ילדיה של משפחת שמרוט מרמת בית שמש. כשהייתה בת חמש עלתה משפחתה מבולטימור, ארצות הברית. לאחר התיכון עשתה שנת שירות בכפר השיקומי עלי נגב, שנה נוספת הייתה במדרשת שובה בעפרה ולאחר מכן החלה ללמוד בצפת.
איתן הוא הבן הבכור מתוך ארבעת ילדיה של משפחת רבין מבית שמש. הוא למד שנה וחצי במכינה בעלי ואחר כך היה לוחם ביחידת "אגוז".
הפגישה הראשונה: הם מכירים מגיל 15, אבל הסיפור שלהם התחיל כשהיו בכיתה י"ב, כשחברות של הדסה ביקשו משניהם לשחק בסרט הגמר שלהן במגמת קולנוע.
איתן: "התסריט היה שהיא רודפת אחריי, ולי אין כוח אליה".
הדסה: "אחרי אותו ערב של צילומים פתאום הסתכלתי עליו קצת אחרת ואמרתי לעצמי שאחכה ואראה אם ישלח הודעה. כל אותו ערב חיכיתי ושום דבר. בסוף הוא שלח הודעה ב-3:00 בלילה". עד היום איתן לא זוכר למה חיכה עד שעה 3:00, והדסה צוחקת ואומרת שהוא פשוט התרגש יותר מדי. אחרי כמה פגישות הפכו זוג.
נפרדים – חוזרים
שלוש פעמים הם נפרדו וחזרו. פעם זה היה כי היא התחילה שירות לאומי והוא התחיל ללמוד במכינה בעלי, וכל אחד קצת השתנה והיה צריך לעבור את התהליכים שלו עם עצמו. בפעם הזאת הדסה חתכה. בפעם השנייה חזרו להיות יחד למשך שבעה חודשים, ואז איתן חתך. ואז חזרו להיות זוג בפעם השלישית.
איתן: "עד היום אף אחד לא יודע שחזרנו להיות חברים בפעם השלישית. החלטנו לא לספר לאף אחד, כדי שאם נחליט להיפרד, אז שלא יהיו פדיחות. נפגשנו במקומות שאף אחד לא רואה אותנו".
הדסה: "בפעמים הקודמות הרגשתי שאני מובילה ויוזמת וכשחזרנו בפעם הזאת החלטתי שאני כבר לא יוזמת או מדברת על האינטימיות שהייתה חסרה בקשר. אז אומנם היה כיף יחד, אבל בלי אינטימיות הקשר היה תקוע".
חותכים פעם שלישית
איתן: "הקשר היה תקוע גם בגלל שלא היה מי שיקדם אותו וגם כי לא היה לי זמן. הייתי בצבא והמסלול היה קשה, עם המון 'מקוצרות' וסגירת שבתות, לא היה זמן להיפגש ולא היה לי טלפון לדבר כי במסלול אין טלפונים".
הדסה: "אז החלטנו שחותכים שוב, אבל אמרתי לו שהפעם זה לעולמים. רציתי שהקשר יתקדם, אהבתי אותו, אבל הבנתי שאין ברירה אלא לחתוך".
אמא של איתן
איתן: "חודש אחרי שסיימתי מסלול אמא שלי חלתה בסרטן. הדסה הייתה בטיול בדרום אפריקה ולא ידעה. יש לנו חברה משותפת שסיפרתי לה שאמא שלי חולה. היא החליטה לא לספר להדסה, כי הדסה הייתה קרובה מאוד לאמא שלי, והחברה לא רצתה להרוס לה את הטיול. רק כשהיא חזרה לארץ, החברה סיפרה לה".
הדסה: "היא סיפרה לי ביום שחזרתי. לקחתי את זה קשה מאוד כי בלי קשר לאיתן היה לי קשר מיוחד עם אמא שלו. באותו יום התקשרתי".
איתן: "קיוויתי שהדסה תתקשר, וכשלא התקשרה חשבתי שאולי היא בחו"ל. ואז כשחזרה והתקשרה, שמחתי מאוד. השיחה הייתה לא פשוטה ומלאה בזיכרונות".
מאז דיברו עוד כמה פעמים בטלפון ואחר כך הפסיקו לגמרי ("כמו זוג נורמלי שנפרד").
פעם רביעית ואחרונה
הדסה: "באתי לחברה שלי, שהיא שכנה של איתן, לשבת. ביום שישי דיברנו עם אמא שלו, כי תמיד היינו בנות בית שם, והיא הזמינה אותנו לבקר. כל השבת הייתי לחוצה מזה שאולי איתן יהיה שם ובסוף החלטתי שלא אכפת לי, כי אני מבקרת את אמא שלו. בסוף הוא באמת היה שם".
איתן: "נכנסתי לחדר כדי לתת לה אפשרות לדבר עם אמא שלי בחופשיות. אמא שלי הייתה בתהליכי החלמה וידעתי שהמפגש חשוב לשתיהן".
חומוס אליהו
הדסה: "אחרי שחזרתי לארץ, התחלתי לעבוד ב'חומוס אליהו'. איתן היה מגיע לשם מדי פעם בימי שישי עם החבר'ה שלו וקצת נלחצתי מכך שאפגוש אותו שם. תכלס, ראיתי אותו רק פעמיים שם".
איתן: "בפעם הראשונה שהגעתי דיברנו משהו כמו 20 דקות, ואחרי כמה שבועות הגעתי שוב, ושוב דיברנו קצת, ואז פתאום היא שאלה אותי אם התמונה המשותפת שלנו עוד תלויה אצלי בחדר".
התמונה
איתן: "הטריד אותי למה היא שואלת על התמונה. זה כבר היה אחרי שביקרה את אמא שלי, ואחרי שנפגשנו בחומוס אליהו פעמיים, ושוב היא הייתה במחשבות שלי. כשהיא שאלה על התמונה ההיא זה הציף הכל. פתאום הייתה לי תחושה שכל הפרידות היו טעות. כבר הייתי ב'לוחמים' והיה לי יותר זמן לחשוב ולהשקיע וגם שנינו התבגרנו. הרגשתי שהדסה היא באמת בשבילי, אבל פחדתי להתחיל איתה בפעם הרביעית. זה כבר לא גלידה, ופדיחה אם ניפרד, וגם לא רציתי לפגוע בה".
הדסה: "שבוע אחרי הוא שלח לי הודעה: 'למה את שואלת על התמונה?' ואחר כך שלח לי הודעה ארוכה שבה הסביר שהוא מרגיש שזה אחרת. התקשרתי אליו ודיברנו שש שעות בטלפון. לו זאת הייתה משמרת לילה, אבל אני הייתי אמורה לקום בשש בבוקר לעבודה. באותו לילה ישנתי שעה".
קטע מלחיץ
איתן: "הלחיץ אותי גם כששמעתי שהיא יצאה עם מישהו. ההבנה שאולי אני אאבד אותה לנצח הייתה מטלטלת וגם כבר הרגשתי שאני יודע מה אני מחפש. כשנפגשנו אמרתי לה שלא הייתי בוגר מספיק, אבל המכינה, והצבא ואחר כך כשאמא שלי חלתה - כל אלו מאוד ביגרו אותי והבנתי מה אני מחפש, ושבעצם אני מחפש אותה כל הזמן".
הדסה: "הוא סוף-סוף נפתח ודיבר. אף פעם לא הייתה לנו שיחה כזאת. אחרי שבועיים, כשהוא יצא לשבת ונפגשנו, אמרתי לו שאם חוזרים אז זה עד הסוף. אמרתי לו שאני אוהבת אותו ואם הוא רוצה שנהיה בקשר, אז גם הוא צריך להחליט שהוא הולך עד הסוף".
הצעת הנישואין
חצי שנה אחר כך. הדסה: "טיילנו על חוף הים בגעש. איתן דאג לשולחן עם יין ומלא בלונים ותמונות. אחרי שהציע ואמרתי כן, מלא חברים יצאו מאחורי כל מיני מקומות מסתור והייתה שם מסיבה כיפית".
למי תודה למי ברכה
הדסה: "מבחינתי, הדברים התחילו לזוז אחרי שדיברנו בחומוס אליהו. מבחינתו, אחרי שהגעתי לבקר את אמא שלו. כל הנסיבות הובילו להתבגרות".
איתן: "התודה היא להדסה, שגם אחרי פעמיים שנפרדתי ממנה היא הסכימה לתת צ'אנס. זה לא מובן מאליו".
טיפים
הדסה: "אל תתעלמו מ'תחושת הבטן'. לכו עם מה שאתם מרגישים".
איתן: "חשוב להיות פתוחים אחד עם השני ולא לשמור בפנים. גם אם זה כואב".
תקוות לעתיד
לחזור לגור באזור ירושלים קרוב להורים. איתן רוצה למצוא את כיוון הלימודים הנכון, והדסה רוצה למצוא עבודה מתאימה.