סיפורי דייטים הבחור הגיע לדייט הראשון עם האחיין הקטן שלו

באווירת אוגוסט קבלו סיפור חמוד שקרה לי פעם בדייט. כמה שנים לתוך חיי הדייטינג, חברה הציעה לי מישהו שעבד איתה. היא תיארה אותו כטיפוס משפחתי ואכן, כשדיברתי עם הבחור הוא הפליג בסיפורים על האחיינים שלו וכמה הוא אוהב אותם. אני הבכורה במשפחה ולא היו לי אחים נשואים, אז לא היו לי אחיינים, ונהניתי לשמוע אותו מספר על המשפחה שלו ולראות את הקשר הטוב שיש שם ואת הגיבוש המשפחתי.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאבדייט הראשון עשיתי טעות איומה - לא ידעתי אם הוא יסכים להיפגש שוב

  23/08/23 14:41

קבענו תאריך לפגישה ותכננו להיפגש בבית קפה שהיה ממוקם בתוך קניון, אבל באותו יום הבחור התקשר ואמר שאחותו נתקפה בלילה בצירים והיא צריכה ללדת. כל הילדים שלה הסתדרו אצל חברים אבל רק לאחד מהם היא לא מצאה סידור. הוא שאל אם זה בסדר שהוא יביא איתו את הילד לדייט, או שאולי עדיף לדחות את הפגישה לפעם אחרת.

האחיין לחש לי באוזן: "את עומדת להתחתן עם דוד שלי?"

זו הייתה בקשה קצת מוזרה, אבל החלטתי שלהתחיל קשר במצווה גדולה זה דווקא מגניב. הייתי בתקופה עמוסה ולא ידעתי אם נצליח לקבוע פגישה בימים הקרובים, אז אמרתי לו שניפגש בכל זאת והוא יכול להביא איתו את האחיין. ממילא תכננו להיפגש בקניון, אז במקום לשבת נוכל להסתובב ולחפש תעסוקה מעניינת.

בערב נפגשנו בקניון - אני, הבחור והאחיין, שהיה בן שבע או שמונה. הוא היה ילד חמוד ושמנמן, וכשראה אותי הוא רץ אליי וחיבק אותי ולחש לי באוזן "את עומדת להתחתן עם דוד שלי?". האדמתי כולי וגמגמתי משהו לא מחייב, מקווה שהבחור לא שמע את השאלה. התחלנו להסתובב בקניון, מחפשים מה אפשר לעשות שיהיה נחמד לכולנו, ותוך כדי הליכה אני והבחור ניסינו להכיר קצת יותר. הילד התערב בשיחה שלנו וזרק משפטים שהצחיקו אותי מאוד. למשל כשהדוד סיפר לי שהוא בקשר טוב עם אחותו הילד העיר, "אבל בשבת רבתם והיא אמרה שאתה ממש מעצבן!", או כשהוא סיפר לי משהו על ההורים שלו הילד אמר, "לא, זה לא היה ככה!" וסיפר את הסיפור מנקודת מבט אחרת לגמרי.

היה משהו אותנטי בלצאת לדייט עם ילד ברקע

האמת שהיה משהו אותנטי בלצאת לדייט עם ילד ברקע. משהו בפתיחות ובכנות שלו גרם גם לנו להיות כנים ופתוחים יותר, והוא חסך לנו שתיקות מביכות כי הוא לא הפסיק לדבר. נראה שהוא ממש התרגש לעשות משהו של גדולים, וגם להכיר ראשון את הבחורה שהדוד שלו יוצא איתה (הוא מבחינתו כבר סגר לנו אולם). השיא היה כשהחלטנו להתיישב לאכול והמלצרית חשבה שאנחנו זוג והוא הילד שלנו. דמיינתי אותנו מהצד וזה באמת נראה ככה - שני הורים וילד חמוד. המחשבה הייתה מקסימה וגרמה לי לחייך. באותו רגע הרגשתי שלא אכפת לי לנסות להקים משפחה עם הבחור הזה, כבר ראיתי כמה הוא טוב עם ילדים.

היינו בקניון בסך הכל בערך שעתיים, ואז הייתי צריכה לתפוס את האוטובוס הביתה. הבחור והילד ליוו אותי לתחנת האוטובוס וחיכו איתי עד שהאוטובוס הגיע. לפני שעליתי עליו הילד הפתיע אותי עם עוד חיבוק גדול, והרגשתי שהוא באמת היה רוצה שאני אשאר. זו הייתה הרגשה נעימה.

הוא היה בטוח שלא ארצה דייט נוסף, אבל רציתי

למחרת הבחור התקשר. הוא היה די נבוך והתנצל על כל הדברים חסרי הטקט שהאחיין שלו אמר. הוא היה בטוח שאני לא ארצה דייט נוסף אחרי הערב הקודם, אבל אני דווקא כן רציתי. ההתגייסות שלו לעזור למשפחה והסבלנות שבה הוא התייחס לאחיין שלו הרשימו אותי והפכו את הדייט למשהו מיוחד ולא שגרתי. מכל העניין הזה למדתי שלפעמים טוב לשבור את השגרה ולהיות מוכנים לרעיונות בלתי רגילים ושעזרה לאחרים יכולה להשתלם בסוף דווקא לי. וגם שלהביא ילד קטן לדייט זו אחלה דרך לבחון איך האדם השני מגיב בסיטואציות מסוימות וכמה סבלנות יש לו. מה שבטוח, בדייט כזה אף פעם לא יהיה משעמם.

שלומית בלאו בוזנח היא מחברת הספר "תעביר את זה הלאה", רומן עלילתי ייחודי על דייטים, אהבה ומה שביניהם.