כל ההלכות שדתי ממוצע צריך לדעת לקראת פורים

מי פטור מתענית אסתר? האם נשים יכולות להוציא ידי חובת מגילה? כמה זה מחצית השקל? על מה צריך להקפיד במשלוח המנות, ואיך מתכננים את סעודת הפורים | תקציר הלכות פורים לספרדים ואשכנזים

הרב ברוך אפרתי 13/03/22 11:54 י באדר ב'

כל ההלכות שדתי ממוצע צריך לדעת לקראת פורים
פורים, צילום: shutterstock

חג הפורים יחול בשבוע הקרוב כאשר ביום רביעי בערב יחול פורים פרזים וביום חמישי יחלו פורים דמוקפין, קיבצנו עבורכם את ההלכות החשובות לתענית אסתר ולחג הפורים, חג שמח. 

תענית אסתר

למה אנחנו צמים בתענית אסתר? יש אומרים כנגד צום אסתר לפני בואה אל המלך. ואף שהיה בניסן, אין צמים בניסן בשל החגיגיות שלו, ועל כן הוקדם הצום ליג' אדר. יש אומרים כנגד צום הלוחמים בימי אסתר במהלך הקרבות ביום זה. ויש אומרים שהצום נועד להזכיר לנו את העקרון, שבכל צרה יש לצום כחלק מהתשובה אל השם. 'כאשר קיימו על נפשם ימי הצומות וזעקתם'- כלומר כמו שקיבלו את החג, קיבלו גם את התענית, זכר לישועה (-הר"ן בשם הראב"ד בתענית).   אך יש בצום גם מימד חזרה בתשובה כמו בימי אסתר.

מי פטור מתענית אסתר?

  • מעוברות ומניקות לא מתענות.
  • מניקות תוך 24 חודש מהלידה אפילו אינן מניקות, פטורות לפי כמה מגדולי הפוסקים (מהרש"ם ע"פ גמ' אבריהם מתפקקין).
  • חולה שאין בו סכנה, פטור מהצום.

קריאת מגילה -  גם נשים חייבות לשמוע; אישה יכולה להוציא אישה אחרת ידי חובה

נאמר 'אקרא דומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי'- מכאן שיש לקרוא ביום ולילה.  הוקשה 'עשיה' ל'זכירה', שנאמר 'נזכרים ונעשים', לכן עיקר המצווה שתיקנו מרדכי ואסתר היא ביום. קריאת הלילה היא מדרבנן ולא מדברי קבלה (תיקנו בלילה בשל הפסוק 'לא דומיה').

מבטלים תלמוד תורה עבור קריאה ברוב עם (גמרא). אפילו הכהנים והלויים היו מפסיקים עבודתם עבור מגילה (תוספות).  נשים חייבות במגילה (גמרא). שאף הן היו באותו נס. אם קוראים להן, יש אומרים לברך 'לשמוע מגילה' (רמ"א), יש אומרים 'לשמוע מקרא מגילה' (ערוה"ש), ולרוב הפוסקים 'על מקרא מגילה' (שו"ע, גר"א)".

אי אפשר לצאת ידי חובת מגילה דרך הרדיו

ברדיו וכדומה לא יוצאים ידי חובת קריאת מגילה (סברת הגרש"ז שזהו קול אחר אלקטרוני). ברמקול לא יוצאים (חזון עובדיה).

נשים מוציאות אנשים לדעת רש"י, ואינן מוציאות לדעת בה"ג (סברת הבה"ג- קול באשה ערווה, וגם החיוב שלהן שונה. הן חייבות מדרבנן ולא מדברי קבלה). שולחן ערוך - מוציאות ידי חובה אנשים. אך כתבו הגדולים בערוך השולחן, שזה רק אם אין כל ברירה משום שבשולחן ערוך הביאו את שתי הדעות. יש להזכיר דברי הגמרא האומרת 'תבוא מארה על מי שאשתו ובניו מברכין לו'.

נשים מוציאות נשים מעיקר הדין. אך כתבו הגדולים (קו"נ בשם תוס' בסוכה) שאסור לאשה לקרוא לציבור דזילא בהו מילתא (שעה"צ, כה"ח ועוד). לדעת הרב אליהו זצ"ל אפילו בדיעבד, אם אשה קראה לנשים, יש לקרוא להן שוב ע"י גבר.  ואף ביחיד, לדעת מג"א בשם מדרש הנעלם רות אסור לאשה לקרוא (והובאו דבריו במשנ"ב).

בברכה אחרונה על קריאה לנשים יש מחלוקת, וזו סיבה נוספת להמנע מקריאה על ידי אשה. וכן יש בקריאת נשים פגיעה במצוות 'ברב עם הדרת מלך', משום שבבית הכנסת עזרת הנשים תהיה ללא נוכחות גדולה.

אין לאכול לפני המגילה כפי האיסור וההיתר לפני תפילת שחרית. מי שחלש מאד בשל התענית, יכול בצאת הכוכבים לאכול פירות ולשתות מים, טרם קריאת המגילה.

מחצית השקל

יש אומרים שנותנים ג' מטבעות של חצי שקל במדינה (רמ"א. שנאמר ג' פעמים 'תרומת ד'' בתורה), ויש אומרים רק מטבע אחד של חצי שקל (גר"א). ויש אומרים לתת שווי מחצית השקל, והוא כ24 ₪ (כה"ח).

רק גברים מגיל מעשרים שנה חייבים (רמ"א בשם ברטנורא). אמנם לדעת הרמב"ם ותו'ס יו"ט- מיג' שנים.

מעיקר הדין נשים וקטנים פטורים (מג"א). אך כתב בעל 'תורה תמימה', שכולם חייבים, כנגד שקלי המן. וכן המנהג הרווח לתת כנגד כולם, אפילו כנגד עובר במעי אמו.

עדיפות הנתינה היא לישיבות, בתי כנסת, תלמידי חכמים ואחר כך לצדקה. משום שמחצית השקל שימשה לבדק בית המקדש, ולקרבנות. בדק הבית בימינו לבניין בית כנסת ובית מדרש, וקרבנות בנתינה לתלמידי חכמים, שהגמרא השוותה מתנה לת"ח להקרבת נסכים על גבי מזבח.

משלוח מנות - אם המקבל לא יודע ממי המשלוח, השולח לא יצא ידי חובה 

יש לשלוח דברים שאפשר לאכול (פר"ח). גם משקה הוא מנה (תרומת הדשן מגמ' רבי שלח לר' אושעיא עגל ויין ויצא יד"ח). אך ראוי שתי מנות מאכל (גרסת ר"ח, שאמר לו יצאת יד"ח מתנות אביונים ולא משלוח מנות). ודוקא שני מינים.

את ערך המשלוח יש לשער כערך הנותן, ושיהיה כדי שיעור סעודה.

חוששים לשמועת ספק קידושין ולכן לא ישלח איש לאשה ולהיפך, אלא איש לאיש ואשה לאשה (רמ"א. ויש שחששו מדין סבלונות שיאמרו קידשה לפני כן- מג"א). בנים ובנות מגיל מצוות חייבים במשלוח מנות, וראוי להקנות להם את המוצרים לפני כן.

לדעת 'ערוך השולחן' יוצאים ידי חובה במשלוח מנות לקטן. אך יש שחלקו על כך ולכן יש לתת לפחות משלוח אחד למבוגר.

ה 'כתב סופר' כתב שאם המקבל לא יודע ממי המשלוח, לא יצא. לכן לפחות משלוח אחד יש לתת בצורה שידעו מי הנותן. השולח בשר לספרדי, יקפיד שהבשר יהיה גלאט חלק.

עדיף להימנע מלשלוח פירות שביעית ויין שביעית, משום שבתוספתא כתוב שלא פורעים חוב מפירות שביעית. ובייחוד שמחזיר משלוח בתמורה למה ששלחו לו, שיש אומרים שהוא לא כחסד אלא פריעת חוב.

מתנות לאביונים - נותנים לכל מי שפושט ידו

יש לתת שתי מתנות לשני אביונים. מתנה- כסף או אוכל, אבל לא כלים. בריטב"א כתב שאין קצבה, ויוצאים אף בפרוטה (ויש חולקים). אך כתב הרמב"ם שמתנות לאביונים חשובים יותר ממשלוח מנות ולכן יש להדר.

נותנים לכל מי שפושט ידו (שער הכוונות). מחילת חוב אינה בגדר מתנה לאביון (מהרי"ל).

ישנה מחלוקת אחרונים האם האביון צריך לדעת ממי קיבל. ולכן טוב להחמיר אם אפשר (ואם האביון אינו מתבייש) שידע מי נתן לו.

סעודת פורים 

יש להקפיד לסעוד בבשר, יין ולחם.  חייב איניש לבסומי בפוריא. לדעת הרמב"ם- יירדם בשכרותו. לדעת הרי"ף והרא"ש- כפשוטו, ישתה וישתכר 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי'. לדעת רבינו אפרים- אין חובה לבסומי בפוריא (לדעתו הגמ' חזרה בה בגלל עובדא דרבי זירא). למעשה- הרמ"א כתב שישתה מעט יותר מלימודו ויישן, ובזה יצא ידי חובה. כי שכרות גורמת עבירות. באר הגולה כתב, שישתה עד שלא ידע לחשב תק"ב שהוא גמטריא של המילים ארור המן וגם ברוך מרדכי. והעיקר שישתה בצורה שלא יחטא, ואם יודע שתצא משכרות זו יראת שמים, מותר, כמנהג הישיבות, בזהירות המתבקשת.

יש ללמוד תורה בסעודה, שנאמר 'ליהודים היתה אורה', ודרשה הגמרא- אורה זו תורה.

פורים דמוקפין ביום שישי

כאשר חל פורים דמוקפין ביום שישי, מתקיימים בו כל דיני הפורים. עם זאת יש כמה דגשים שיש לשים לב אליהם-

  1. טוב להכין צרכי השבת מיום חמישי, על מנת שיוכל ביום שישי להתרכז במצוות פורים. אולם בכל זאת יקפיד לעשות בבוקר יום שישי פעולה כלשהי לכבוד שבת (כגון שיכין תבשיל קטן), וגם אחר הצהריים יקפיד לעשות (בעצמו, לא ע"י אחר) פעולה נוספת לכבוד השבת (כגון שיתבל אחד התבשילים).
     
  2. יש להתרחץ במים חמים לכבוד השבת. אם יוכל לעשות כן לאחר סעודת פורים- עדיף. אם לאו (כגון שחושש שיהיה מבוסם מדי וישכח), ירחץ בבוקר. ועל כל פנים, לא יכנס לשבת כשהוא מלוכלך מיין וכד' אלא ירחץ ידיו ופניו בסבון ויחליף בגדים.
     
  3. יכול לשים במשלוח המנות סוגי תבשילים שמסתמא יאכלו בשבת ולא בו ביום, אך עליהם להיות אכילים כעת.
     
  4. יש לתת מתנות לאביונים שיחולקו לעניים עד השקיעה.
     
  5. את סעודת פורים יש לעשות בבוקר לכתחילה, דהיינו להתחיל לפני חצות היום.
     
  6. ראוי לתת לאחד מבני הבית משימה לדאוג לנקיון הבית כשעה לפני כניסת שבת, כך שלא יווצר מצב בו שבת נכנסה והבית מלוכלך מיין ומשאריות משלוחי מנות וכד'. גם הגבאים, ידאגו השבת במיוחד לנקיון בית הכנסת עבור מעריב של שבת קודש.
     
  7. מי שהתבסם עד כדי שהוא ממש שיכור, לא ילך לבית הכנסת בליל שבת ויפריע לתפילה, אלא ימתין עד שיתפקח ויתפלל בשיקול הדעת כעומד בפני המלך, אפילו יפסיד בשל כך מניין. ואם רק התבסם מעט, יכול להתפלל לאט ובריכוז, ובמניין.
     
  8. אם התמשכה סעודתו עד כניסת שבת, יכול להפסיק ולברך ברכה"מ לפני השקיעה, ללכת לבית הכנסת ולהתפלל, ולשוב לסעוד שוב לאחר קידוש את סעודת ליל שבת.
  • אפשרות שניה- יכול ללכת להתפלל בבית הכנסת באמצע סעודתו, וישאיר את אחד המשתתפים בשולחן עד שישוב על מנת שיוכל להמשיך בסעודה.
  • אפשרות שלישית- יכול להמשיך סעודתו ללא הפסקה לתפילה, ויתפלל רק לאחר שהסעודה תסתיים (אפשרות זו אינה מומלצת ע"פ כתבי האר"י, אך מותרת לכתחילה מדינא דגמרא).

בשתי האפשרויות האחרונות- כשממשיך סעודתו יפרוס מפה על הפת והתבשילים, יעשה קידוש ללא ברכת הגפן (אך אם לא שתה יין לפני כן, יעשה עם ברכת הגפן), יבצע על החלה (כולל לחם משנה) ולא יברך (שכן ברך המוציא מבעוד יום), וימשיך סעודתו.

באפשרויות אלו, בברכת המזון יאמר רצה והחליצנו ללא על הניסים (ספרדים לא יאמרו רצה, אלא אם אכלו בפועל בהמשך הסעודה בליל שבת).

  1. אדם שנרדם ביום פורים וקם בליל שבת בשעה מאוחרת בלילה, יתפלל מעריב של שבת, יקדש ויסעד עם לחם משנה. ויכול להתפלל ולקרוא שמע בדיעבד עד עלות השחר.
     
  2. על הגבאים להקפיד בתפילת מעריב זו, שבית הכנסת יתנהל כמקום השראת שכינה, למנוע הוללות וצעקות של שיכורים שהגיעו מן הסעודה בביתם לביה"כ.
     
  3. נאנס ולא קרא מגילה ביום פורים, יכול לקרוא אותה בבין השמשות של ערב שבת, ללא ברכה.
     
  4. אדם שנרדם לפני קבלת שבת והתעורר למחרת, כך שהפסיד סעודת הערב ותפילת ליל שבת, יתפלל שחרית שתיים ויעשה קידוש של הלילה בסעודת הבוקר (ללא 'ויכולו'. בדיעבד אפשר עד הערב להשלים קידוש), ויוסיף עוד סעודה ביום שבת כך שתהיינה שלוש סעודות.

"מבוסמים אנחנו יותר מדאי מדמיונות חיצוניים, ובשביל כך אין אנו מרגישים את האמיתות הפנימיות שלנו, את סוד האמת"  (הרב קוק)

 

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר