יו"ר ארגון 'עתים', הרב שאול פרבר, קורא לבחון מחדש את המדיניות ההלכתית של בתי הדין הרבניים בנושא של בירורי יהדות. במאמר הלכתי, שנכתב בכתב העת 'תחומין' יחד עם הרב יוסף שרעבי, נפרשים השיקולים ההלכתיים בסוגיה זו ונטען כי בתי הדין הרבניים נוקטים במדיניות מחמירה שסוטה ממסורת הפסיקה לאורך הדורות.
המאמר שכותרתו "היסודות ההלכתיים של הליך בירור היהדות בבתי הדין הרבניים" פורסם לאחרונה בכרך מ' של כתב העת התורני 'תחומין'. הוא עוסק בפירוט בסוגיות ההלכתיות הנוגעות למי שמצהיר על עצמו יהודי, ומוסיף כי "המציאות שנוצרה עם שיבת ציון והקמת מדינת ישראל, דורשת שלא להסתפק בדיון הלכתי פורמליסטי, אלא לקחת בחשבון גם שיקולים רחבים יותר השייכים להיבטים של מדיניות הלכתית לאומית ובשיקולים ההלכתיים בסוגיית בירורי היהדות".
רוב העולים ממדינות בריה"מ החיים היום בישראל הם יהודים שנולדו לאם יהודייה, וכמעט כל מי שנדרש להליך בירור היהדות בבתי הדין הרבניים (כ־4,000 תיקים בשנה) איננו רשום במרשם האוכלוסין כ"חסר דת" אלא כיהודי, לאחר שתעודותיו נבדקו זה מכבר על ידי מוסדות העלייה והקליטה ועל ידי רשות האוכלוסין וההגירה.
באשר למדיניות בתי הדין הרבניים, נטען כי מכיוון שרוב מוחלט של העולים הרשומים כיהודים אכן מתבררים כיהודים, ניתן להסתמך על הכלל ההלכתי שקובע כי הולכים אחר הרוב. ומכיוון שמדובר בעולים שכבר התאזרחו ורשומים כיהודים ומעוניינים להינשא כדת משה וישראל, אין סיבה שיעדיפו זאת אם אינם מאמינים בעצמם כי הם יהודים, במיוחד כאשר ישנן דרכים אחרות להכרה בזוגיות כמו נישואים בחו"ל או הצהרה על מעמד של ידועים בציבור.
תחת המדיניות שהתפתחה בבתי הדין הרבניים בשלושים השנים האחרונות, מחברי המאמר מציעים לחזור לעיקרון הנאמנות בהלכה, אשר מקובל כמעט על כל הראשונים והאחרונים, לפיו האומר "ישראל אני" נאמן להצהיר על עצמו כיהודי. כך גם פסקו רבים מגדולי הפוסקים בדורנו כמו הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב משה מרדכי פרבשטיין, הרב שלמה עמאר ואחרים.
לבסוף, קובעים הרבנים פרבר ושרעבי כי "לאור הדיון בעקרונות העולים מסוגיית הנאמנות של מי שמצהיר כי הוא יהודי, נראה כי יש לחזור להסתמך על עיקר הדין, ללא החומרות הרבות שהועמסו עליו".