יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה החל כיוזמה פרטית של אליעד אברקי, ששימש אז רכז מחוז הדרום של בני עקיבא וכיום מכהן כראש בוגרי בני עקיבא. בשנה שלאחר מכן ציינה בני עקיבא יום זה בסניפיה ברחבי הארץ. במקביל פעלה התנועה להנהיג אירוע זה כיום ממלכתי רשמי במדינת ישראל. ממשלת ישראל קבעה ביולי 2014 את י"ז בכסליו, שהוא היום העברי שבו חל בשעתו כ"ט בנובמבר 1947 (תש"ח), המועד שבו האו"ם החליט על סיום המנדט הבריטי והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, כיום ההוקרה. הממשלה החליטה על קיום אירוע במעמד נשיא המדינה ואירוע נוסף בכנסת, וכן מוסדות החינוך ותנועות הנוער אמורים לקיים פעילות בנושא. יום ההוקרה צוין לראשונה בי"ז בכסליו תשע"ה (2014)
אירועי היום מתקיימים בשיתוף ארגונים שונים. עמותת זהות מארגנת רבים מהם, בין היתר בשיתוף ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות האיבה. לקראת ציון יום זה בשנת 2014 הוקם אתר אינטרנט המרכז את המידע בנושא ואת החומרים הרלוונטיים. הוכנו מגוון תוכניות, ובכלל זה תוכניות לימודים לגילאים שונים. יום ההוקרה הולך וצובר תנופה בארץ ובעולם היהודי, וזוכה להכרה הולכת וגוברת.
בדברים הבאים ברצוני להתמקד בתפילות שחוברו עד עתה לאמירה בהקשר ליום ההוקרה. לקראת הטקס בשנת 2015 הוזכרה בתוכנייה דבר נשיאת תפילה לשלום הפצועים שהייתה אמורה להיות נישאת על ידי הרב ישראל מאיר לאו בסרטון אשר הופץ ועדיין נעשה בו שימוש. זו תפילת "מי שברך" המיוסדת על הנוסח המסורתי של "מי שברך" לחולה הנאמר במידת הצורך בבתי הכנסת, אשר נערכו בה שינויים כדי להתאימה לנושא של פצועי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. בשנת תש"ף הופצה התפילה בצורה מעוצבת תחת הכותר "תפילה לשלום הפצועים", וכן בנוסח מעוצב בתרגום אנגלי. הנוסח העברי זהה לנוסח שאמר הרב לאו.
וזה נוסח התפילה: "מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שָׂרָה וְרִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה. הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת כָּל פְּצוּעֵי חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְאֶת כָּל פְּצוּעֵי כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן וְכָל פְּצוּעֵי נִפְגְּעֵי הָאֵיבָה. בַּעֲבוּר שֶׁהַצִּבּוּר כֻּלּוֹ מִתְפַּלֵּל לְמַעֲנָם. בִּשְׂכַר זֶה הקב"ה יִמָּלֵא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם לְהַחֲלִימָם וּלְרַפְּאֹתָָם, לְהַחֲזִיקָם וּלְהַחֲיוֹתָם. וְיִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לְכָל אֵבְרֵיהֶם וּלְכָל גִּידֵיהֶם בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. רְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן" (התפילה נוקדה על ידי).
לעומת זאת, בתוכנייה עצמה בשנת תש"ף מופיעה התפילה בשינויי לשון קלים אחדים, ומכללם יצוין שנזכרת בה הגרסה "וְכָל פְּצוּעֵי פְּעֻלּוֹת נִפְגְּעֵי הָאֵיבָה", ולעומת זאת המילה "פְּעֻלּוֹת" אינה מצויה בנוסח המעוצב. יש להזכיר כי לא נאמר מפורשות מי ערך את ההתאמה של תפילת "מי שברך" זו. פניתי לפני ימים אחדים למארגני יום ההוקרה בנושא ואולם עד לחתימת המאמר לא קיבלתי מענה. גם אליעד אברקי לא ידע לומר מי ערך אותה.
בסרטון שבו נושא הרב ישראל מאיר לאו את התפילה, הוא מייחד לאחר מכן דברים על מהותו וחשיבותו של היום באומרו: "תפילה זו שנאמרת לשלומם של פצועי צה"ל, וכל יתר כוחות הביטחון, כמו גם לכל הפצועים בפעולות האיבה וכל פגועי הטרור, נאמרת מזעקת ליבנו הכאוב בידיעה ברורה שהפציעה שלהם היא פציעה בלב כולנו כי כולנו משפחה אחת, אב אחד לכולנו, וכולנו נמנים על אותה משפחה שכואבת את הכאב וזועקת את הזעקה 'רבונו של עולם, רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונושעה כי תהילתנו אתה'".
בשנת תש"ף חל י"ז בכסליו ביום ראשון, ה-15 בדצמבר 2019. למעלה משבוע קודם לכן, לקראת שבת פרשת ויצא, פרסמו שורה של רבנים נודעים, ובראשם הרב חיים דרוקמן, הרב אריה שטרן, הרב שמואל אליהו והרב אליעזר שמחה וייס, עצומה שבה קראו לכל הקהילות ברחבי הארץ לקרב ולהעלות לתורה בשבת הקודמת ליום ההוקרה, שבת פרשת וישלח, אנשים שנפצעו למען הגנת העם והארץ, וכן לשאת תפילת "מי שברך" מיוחדת עבור כל פצועי צה"ל ופעולות האיבה. הם סיימו את דבריהם בהבעת התקווה שהקב"ה יחיש את גאולתנו, וישלח רפואה שלמה לכל הפצועים מעמנו. עצומה זו נוסחה בידי הרב יצחק שלו, רבה של ירוחם.
כחלוף ימים אחדים, לקראת שבת וישלח, פרסם הרב שלו נוסח "מי שברך" שחיבר ואשר נועד להיאמר בבתי הכנסת בשבת וישלח, בפתיחת ההיכל, לאחר "מי שברך" לחיילי צה"ל. תפילה זו מיוסדת אף היא על תפילת "מי שברך" לחולים.
וזה נוסחה: "מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּפְצְעוּ וְחֵרְפוּ נַפְשָׁם בְּמַעַרְכוֹת אֱ-לֹהִים, וְאֶת כָּל נִפְגְּעֵי פְּעֻלּוֹת הַטֵּרוֹר בְּאַרְצֵנוּ וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, וְיִשְׁלַח לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה לִרְמַ"ח אֵיבְרֵיהֶם וּשְׁסָ"ה גִּידֵיהֶם, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, וִיקֻיַּם בָּהֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: 'אֵ-ל נָא רְפָא נָא לָהּ', וְיָסִיר מֵהֶם כָּל נֶגַע וְכָל מַחֲלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ד' רֹפְאֶךָ', וְיִהְיוּ בְּרִיאִים אוּלָם לָעַד וּלְעוֹלָם, וִיחַזֵּק אֶת רוּחָם וְיִשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְגוּפָם, לְהַחֲלִימָם וּלְרַפְּאֹתָָם וּלְהַחֲזִיקָם בְּתוֹךְ שְׁאַר חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא, הַשְׁתָּא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְנֹאמַר אָמֵן" (התפילה נוקדה על ידי).
חיוני להעיר לגבי הגרסה "וְיִשְׁלַח לָהֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה לִרְמַ"ח אֵיבְרֵיהֶם וּשְׁסָ"ה גִּידֵיהֶם" כי מניין זה של איברים מוזכר בתלמוד כמניין איברי האיש, ואילו לאשה משויכים רנ"ב איברים (בכורות מה ע"א). על פי רוב בשעה שאומרים "מי שברך" לאשה חולה, נוהגים לומר "לכל איבריה ולכל גידיה", או להזכיר את המספר של רנ"ב איברים. כמו כן ישנם נוסחים שבהם אומרים "לכל איבריה ושס"ה גידיה", וישנם נוסחים המשמיטים כליל את ההיגד המתייחס למספר האיברים. עם זאת, יש הסוברים כי אפשר לומר את הנוסח הנוגע לגברים גם ביחס לנשים [ראו מרדכי מאיר, "מנין איבריה של האשה והשלכותיו על נוסח התפילה", המעין מה, ג (תשס"ה), עמ' 27–37]. בהקשר ל"מי שברך" לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה כמדומה בעיניי כי ראוי יותר לומר בכוללנות "לכל אבריהם ולכל גידיהם" באופן שהגרסה תהיה מוסבת לכתחילה אף על הנשים שנפצעו. זה אף הנוסח הנזכר בתפילת ה"מי שברך" הנאמר בידי הרב לאו.
יש לציין עוד כי במהלך השנים נתחברו תפילות שונות לפצועי צה"ל, במידה רבה תפילות "מי שברך", וזאת בעקבות מבצעים צבאיים או אירועים ביטחוניים שונים ופעולות טרור, ויש בידינו רפרטואר לא קטן של תפילות מסוג זה. מבחינה זו, קיים מקום עדיין להרחיב את היצירה הליטורגית הנוגעת ליום ההוקרה, בין היתר על בסיס הישענות על המוטיבים הרלוונטיים המצויים בתפילות הללו או תוך שימוש בנוסחי תפילה מתאימים אחרים, לצד יצירה חדשה.
בשנה הנוכחית, שנת תשפ"א, לא מצינו קריאה מצד רבנים לציין בבתי הכנסת את יום ההוקרה בשבת הקודמת למועד זה, דבר אשר אפשר לשער שנובע ממגבלות הקורונה שבהן אנו נתונים ומהשינויים שחלו בסדרי בתי התפילה בעקבות המגיפה.
יום ההוקרה חל השנה ביום חמישי בשבוע, ה-3 בדצמבר 2020. הוא צוין בכנסת ב-1 בדצמבר, ועומדים להתקיים שורה של טקסים ביום ההוקרה עצמו, וכן טקס רשמי לציבור אמור להיות משודר ביום חמישי בלילה. במסגרת התוכנית הרשמית המוצעת עבור בתי הספר והרשויות תיאמר תפילת ה"מי שברך" בידי הרב לאו באמצעות הסרטון.
יום ההוקרה חל השנה ביום שבו קוראים בתורה, ומבחינה זו אפשר לומר תפילה לציון מועד זה באותם מנייני תפילה שבהם הדבר יכול להתאפשר. כמו כן לאמיתו של דבר אין אמירת תפילה בנושא זה מחייבת הימצאות מניין וכל אדם יכול ורשאי לומר "מי שברך" ביחידות, בחיק המשפחה או בקרב קבוצה של בני אדם (בהתאם להוראות משרד הבריאות בנוגע להתקהלויות מותרות). אפשר אף לומר את נוסח התפילה שייסד הרב יצחק שלו, תוך השמטת השורה "שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא", ואדם אף יכול לחבר גרסה אישית שיבחר לנסח.
יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה זכה תוך שנים לא רבות להתקבלות רחבת היקף בחברה הישראלית, ויש לצפות שהתהודה הכרוכה סביב מועד זה תלך ותגדל, וכי הטקסים והיצירה הקשורים בו עתידים לזכות להרחבה ולפיתוח ביתר שאת.